0

אורה

5 תגובות   יום שני, 21/3/11, 12:32

 

אורה,הרשי לי לפנות אלייך בגוף ראשון למרות שלא ראיתי אותך מימי.אם לדייק –איש לא ראה את גופך מאז שנעלמת.כאילו בלעה אותה האדמה  .אני זוכר שבאתי אל ביתך -הוא בית הורייך.היה זה בית שיכוני במבנה רכבתי ארוך ואפור.גם הכבסים המלבלבים בחלונות לא שיפרו  את המראה .ובפנים,באור ניאון קלוש ,ישבו אחיותייך הצעירות ממך,על ספה עירומה,צמודות ורועדות מקור .לבושן היה אחיד:חצאית כפלים כחולה ,ארוכה,חולצת תכלת רכוסה עד צוואר בכפתורים דמויי פנינה  ואפודה אפורה מכובסת עד דק.תלבושת שעברה מאחות  לאחות בבא פרקה. הייתן יתומות מגיל צעיר והתפלאתי על אמכן שגידלה שש בנות בכוחות עצמה.אחיותייך חייכו במבוכה במחיצת הזר אך גמישות גוון הביעה סקרנות של מי  שהעתיד קשוב לבקשתן.הן סיפרו כי למדת ב"בית יעקב" והלכת בתלם ולא סטית ממנו כהוא זה.על פי הצפוי היית משתדכת לבן מעמדך וחיש קל היית מתעברת ומשתרכת ונושאת סלים ודוחפת עגלה עמוסת ילדים ושוב מתעברת.בשישי היית טורחת כמו משוגעת על ארוחות השבת.הבטת  בנרות  שנלחמו על נשימה אחרונה.שמעת במעומעם את בכי התינוקות וייחלת לעזרה. אישך היה סגור בין שני עמודי גמרא.  הוא טפח על בטנו והמהם בתענוג   . שעון הקיר ,הכאילו ישן, שתעבת-צלצל. אספת פירורים מן הרצפה ושטפת את הכלים וגם ייבשת .ניגבת את האד משמשת החלון כדי לראות את הכוכבים.אזי היית קורסת אל המיטה ומבקשת להעלם אל תוך הלילה .עוד לא עצמת עין וכבר התבקשת ,נדרשת לפתוח את גופך לשם שמיים,ונכנעת .

לא הגעת לזה.

היית בת 18 לערך ולמדת חשבונאות.יצאת מהמשרד ,לעת ערב, לפי העדויות.כרגיל.נהג המונית סיפר שהוריד אותך ליד תחנת הרכבת.חוץ ממנו איש לא בא להעיד כי חיית או היית חלום.המשטרה לא השקיעה  מאמץ מיוחד והודיעה לכם שאם לא תחזרי כעבור חודש כנראה שמתת ואולי נרצחת באותו יום שנעלמת.

הרשי לי לספר לך כי אימך נפטרה בינתיים ואחיותייך ,כדי לשמור על עצמן ,לא מזכירות את שמך .איש לא מצפה כי תדפקי יום אחד בדלת.הם התייאשו ממך.חלפו כבר 30 שנה.

ובאמת לא הייתה לך שום עילה לברוח מן העולם.וגם אם ברחת ,כיצד היית מסתדרת?לא היה לך שקל,ולא אומנת ללכת  בדרכי ארץ החילונים .הסיכוי שלך לשרוד היה כמו של חתול בית בפח אשפה עירוני.אני מאמין שנרצחת אבל למה לטרוח להעלים את הגופה?

ומי היה לידך ,אורה,ברגע שכבית?

 

דרג את התוכן: