אחרי תקופה מאוד ארוכה של שאלות על מה נכון, מה כדאי, לאן ללכת, החלטתי לעשות החלטה. אני עומדת לנסות להגשים את החלום שלי. ואני מתה מפחד...

אני כבר לא ילדה בת 20 שגרה בבית, עם תמיכה כלכלית ואפשרויות להתנסויות בכל מה שאני רוצה...

אבל בגיל 28, ואם אעשה את הדבר הזה אהיה כבר בת 29, אני אחרת... יש לי איכויות אחרות, ניסיון חיים, הבנה. ופחד גדול מאוד מציף אותי שדווקא הניסיון הזה יתקע אותי.

אבל אני לא יכולה להמשיך ולהסתכל על אחרים חיים את חייהם ולהרגיש שהסרט של החיים שלי נמצא על שקט, סרט אילם עם הבלחות של צבע.

אז אני מנסה. עשיתי היום את הצעד הראשון. שבוע הבא עוד אחד.