
אלברט איננשטיין או זיגמונד פרויד קבעו, כי זה המנסה להתמודד ולפתור בעיות ותסבוכות למיניהם תמיד באותן דרכים מתנהג כמי שלוקה בטירוף , אינני סבור כי אלה המאיצים ודוחקים בימים טרופים וגדושי אי-וודאות אלה בממשלה למהר ולהגיע להסדר שלום ארוך טווח עם הרשות הפלשתינאית ועם סוריה לוקה בטירוף, אך בוודאי הם ניחנים בראייה קצרת טווח לנוכח " אביב העמים" הערבי שפרץ בפתאומיות אך לפני חודשיים. "אביב"העמים" הערבי הפיל את המשטרים העריצים בתוניסיה ובמצרים, חולל מלחמת אזרחים שבטית בלוב, עורר מהומות בסעודיה, בחריין,תימן, ירדן וסוריה, מהומות המטילות צל הולך ומתארך על יציבותם של המשטרים הותיקים במדינות ערביות אלו. "אביב" עמים" זה ישנה עד יסוד את המציאות הגיאו-פוליטית במרחבי המזרח התיכון, המציאות המזרח תיכונית שהתעצבה והתקבעה בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת הולכת להשתנות בצורה שנכון לרגע זה קשה לשערה. אך יש הממשיכים להאיץ בימים אלו בממשלה למהר ולהגיע להסדרי שלום עם הפלשתינאים ועם סוריה תוך הדחקה והתעלמות מוחלטים מהסערה המיתמרת במקומות הקרובים כל-כך לגבולותיה של מדינת ישראל. גורמים אלו נוזפים בממשלה וגורסים, כי המשך הסטטוס-קוו המדיני הינו מרשם בטוח להסלמה ולמלחמה נוספת , גורמים אלו מצביעים על הסטטוס קוו ששרר באזורנו בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, כעדות היסטורית לנזק האיום שקפיאה על השמרים יכולה לעולל לישראל, אך ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא ניתן תמיד ללמוד את הלקחים הנכונים מהיסטוריה. אומנם ההתעלמות והדחייה של ממשלתה של גולדה מאיר מיוזמותיו המדיניות של נשיא מצרים אנואר אל סאדאת מילאו תפקיד מרכזי בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, דבר שלימד מאז את ממשלות ישראל לדורותיהם לפעול בהתמדה לסיום סטטוס קוו מדיני בין ישראל לשכנותיה, אולם קרוב ל-18 שנים של תהליך אוסלו מייגע עם הפלשתינאים ונסיגות חד צדדיות מדרום לבנון ורצועת עזה , לא הניבו שיפור במצבה ובמעמדה הגיאו-אסטרטגיים-בטחוניים של המדינה היהודית, אלא דווקא הסלמה והחרפה במעמד זה. מצדדי הנסיגה החד צדדית מלבנון נימקו אותה שאויבה המר של ישראל -החיזבאללה ייאבד בעקבות נסיגה זו כל עילה להמשך המאבק במדינה היהודית, אך החיזבאללה בשליחותה של איראן ממשיך להתחמש ולקרוא תגר על ישראל. תהליך אוסלו וההתנתקות מרצועת עזה הניבו מובלעת חמאסית-איסלאמית הדבקה בהשמדתה של ישראל, מובלעת החמושה עד שיניה בארסנל טילים ורקטות המאיים מבאר שבע ועד תל אביב, לפני תהליך אוסלו שאמור היה לקעקע את הסטטוס קוו עם הפלשתינאים, בימי הכיבוש הנורא היו בעזה רק נשק קל בכמות מוגבלות. " אביב" העמים" הערבי עלול תוך פרק זמן קצר להעיב ולהפיל על המשטרים ברשות הפלשתינאית ובסוריה. הפלשתינאים קרועים ומפולגים בינם ובין עצמם בין מצדדי תהליך מדיני לבין אלה הקוראים לקיצה של המדינה היהודית, הרשות הפלשתינאית בגדה המערבית הינה בעלת מסורת קצרצרה ולא בשלה של שלטון יציב. בשאר אל-אסאד הינו חבר צעיר אך מכובד במועדון הלא מכובד של רודנים ערביים שאפקט הדומינו של "אביב העמים" מאיים עליהם, אז מדוע יש להגיע עם הפלשתינאים ועם אסאד להסדרי שלום ארוכי טווח הכרוכים בוויתורים היסטוריים מצידה של ישראל, וויתורים בעלי השלכות מכריעות על מצבה ומעמדה של מדינת ישראל, כאשר ענן הולך וכבד של אי-וודאות שורה על עתידם של שחקנים אלו בזירה המזרח תיכונית. שעת אי-וודאות היסטורית זו במזרח התיכון מחייבת המתנה פקוחת עיניים ושמירה אדוקה על הסטטוס קוו המדיני הקיים., עד אשר עננת אי הוודאות תלך ותתפוגג בשמי המזרח התיכון. |
חנה סקרה
בתגובה על ליקוי המאורות של ראשי השמאל בבחירת הנשיא
אני 6
בתגובה על מילים בסבך האהבה
חייםטובים
בתגובה על המניפולציה הצינית של ח"כ פנינה תמנו שטה
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אופנת זארא:
למה אתה חושב שאני צריך להבחין בין ערבים לערבים, אם אפילו העינטלקטו-על באשרה לא הבחין בהם. ? הא ?
2) אם שוחטים אותם בירדן - אז מה בדיוק אתה רוצה שאני אעשה ?
3) ריקה מדעת ? אז מנין צצו להם פה "הפלסטינים" מיש מאין ? לא.
זה בדיוק מהגרים מהחורן מהבשן הסורי, ומירדן. לא שלא היו כאן ערבים. אבל הרוב זה מהגרים.
אם בשנת 1880 היו כאן ביחידה הגיאגרפית שנקראת ארץ ישראל מן הים לירדן רק 440,000 ערבים שרובם הם מהגרים מהמאנטאקה-אזור, אחרי איזה 5,600 שנות הסטוריה, מאז בריאת העולם, הבלי אכאולוגיה, בלי ספרות, בלי כתבים עתיקים, אפילו בלי מטבח פלסטיני, אז על איזה עם מדובר כאן ? נכון, על אלה מהחורן והבשן וירדן. ואפילו מעיראק.
אבל זה הסטוריה וזה לא פותר לי כררגע את הבעיה. גם ארי שביט הבולבול לה-קאבולבול כל יום מתבלבל במאמר חדש, כי המציאות עצמה-גופה - לא מפסיקה להתבלבל בעצמה. אבל אצל השמאל - אין חדש וכל יום זה "חלון הזדמנויות".
והוא שאמרתי יש אנשים שנתפסים לנושא אחד ויחיד - למשל פלסטינים, למשל פליטת פחמן דו חמצני, למשל יחסי גברים-נשים - והם כולם בתוך נושא אחד ולא מבינים איך בכלל אנשים נושמים וחיים כאשר "הנושא שלהם" הוא הכי בוער שבעולם. עם פנים בוהות, פה פעור, דמעות, הם ממש לא מבינים איך זה שהנושא - והפתרון שלהם, ורק שלהם לא מבוצע, וכדור הארץ ממשיך לסוב על צירו.
חוץ מזה - אני אף פעם לא אמרתי טרנספר.
עוד חוץ מזה - המאמר כאן הוא מצוין, הגיוני ונבון. נדמה לי שאני השני שככבתי אותו - ועל כך גאוותי.
עוד חוץ מזה - אל תהיה טמבל וציפיתי שתבין לבד שברכת השחיה הטבעית שלי היא פורום אקטואליה. שם אני שוחה.
חוץ מזה נוסף - אל תכנני "גזען עלוב נפש" - כי זה מחמיא לי.
עוד חוץ מזה - התמונות מסוריה קשות לצפיה.
עוד אחד של חוץ מזה - סוריה מחממת את עזה. על מנת להסיט את התצומי-צונאמי , אז היכן הוא העובמא העמבא מסוג עב"ם ?
זארא-טוסיק-טראח-תחת
דווקא בזירת הפוסטים המפלוצנים אני פעיל מעט מאוד, אם הכלל.
תקשיב טרול לא חביב - אותנו טרינספרו ממרוקו לכאן ביחד עם הפולנים שגם טרונספרו משם - על מנת לא לחזור כי בינינו - אין שם על מה לחזור.
אבל החורן הסורי, והבשן הסורי זה ממש מדינה פלסטינית, וזה אותו אוכלוסין. אז בשביל מה עוד מדינה פלסטינית, שאין בה שום תועלת ושום בשורה לעולם. נראה לי שאתה רוצה מדינת בנטוסטאן של שואבי עצים, וחוטבי מים עבור קאקערים כמוך.
אל תטרח לענות לי בזירת הבלגים. כי פה זה חלש.
אם חשקה נפשך בשלגון טרול לא חביב - אתה יודע היכון אני שוחה.
מצחיק - יש אנשים שפשוט מסרבים להאמין שקרה איזה "עוול" אתמול במחסום, וכדור הארץ ממשיך לסוב על צירו, וחוצפה יותר גדולה מזו - אנשים ממשיכים לנשום.
ככה זה שאנשים מתמכרים לאיזה ענין ספציצי אחד בלבד שמממלא את כל עולם החשוך. הם ותגובותיהם הופכים להיות הזויים.
ואל תשכח שצונאמי יכול להיות גם לכיוון מזרח.
לא לעשות כלום ולהמתין זה לא לשמור על הסטטוס קוו...זה ללכת אחורה...
המציאות דינאמית ומשתנה ואנחנו נותרים ללא מעשה ומענה. אין לנו הובלה, אסטרטגיה או כיוון.
אני לא אומר שהחוזים שנחתמו או הצעדים שנעשו היו מזהירים, אך אולי במבט אחר זה היה הרע במיעוטו...
נכון שיש לחמאס ארסנל והוא לא בדיוק חובב ציון, אבל עם כל הכבוד המחיר שאנו משלמים על המצב בעזה נמוך ביחס למחיר ששילמנו ביום כיפור...
גם ברמללה אין ממש חסידי ז'בוטינסקי אבל סה"כ איזור הגדה שקט יחסית. הוא שקט כי בכל זאת יש איזה שהיא תנועה חיובית בתודעה שלהם (ואולי גם שלנו). זה יקח דורות אבל הכיוון חייב להיות כיוון של תקווה, איזון...כך שלמסה או לפחות למסה הקובעת יהיה אינטרס שלא לנקוט באלימות והרס.
לגבי הנעשה עכשיו במדינות ערב, מסכים איתך שזה תחילתו של מהלך רבתי שבעקבותיו יהיו שינויים גדולים. מה לעשות שהממשלה הנוכחית, על "תפארתה" בפרט בתחום הובלת מדיניות החוץ, לא עשתה קודם ולא עושה עכשיו, ואין קשר למה שקורה עכשיו באזורנו.
לצורך העניין, ניתן להתקדם במו"מ עם אויבינו ולנסות להשיג הסכם ארוך ומותנה. לשים על השולחן תוכנית של נסיגה הדרגתי מהגולן ע"פ 30 שנה עם התניות משמעותיות...
גם עם הפלסטינאים ניתן להגיע להסכמים ארוכים. אבל חייבים לשים על השולחן תוכנית.
צריך ליזום, להיות צעד אחד קדימה. אי אפשר כל הזמן לא לעשות כלום ולהציג טענות של הצטדקות פטטית. נכון שהצד השני הוא חרא ויש בו ערפדים צמאי דם...אז מה? יש שם גם אוכלוסיה שרוצה לחיות, שונאת אותנו, אבל רוצה לחיות.השאלה אינה אם בעקבות הסכם יהפכו כולם לשוודים רגועים שוחרי איכות הסביבה וזכויות אדם. השאלה היא האם ניתן להניע תהליך איטי שבו יגדל החלק היחסי של אנשים שרואים תקווה ושחבל להם להיהפך למתאבדים כי כדאי להם אחרת...ואז יש סיכוי שיהיה שיפור הדרגתישבעקבותיו בעוד 3-4 דורות נוכל להיות במקום אחר ביחסים. לא מושלם אבל אחר.
החמור מכל הוא שהזמן לא משחק לטובתנו. הדה לגיטימציה למדינת ישראל תופסת תאוצה.
"האשראי" שהיה למדינת היהודים בעקבות השואה הולך ואוזל במהרה (במקומות מסויימים יש כבר "אוברדראפט".
אנחנו נתפסים כעם כובש, כאשמים, במקרה הטוב לא הבלעדיים, בחוסר השקט במזרח התיכון. זהו אזור אסטרטגי וקריטי עבור כל העולם. אם צריך להקריב קורבנות ע"מ שיהיה כאן שקט (והוא לא יגלוש למשל לאירופה, בינתיים), אז ברור שיקריבו את ישראל.
אנחנו מדינה בלי גבולות, הנגב והגליל במסלול מואץ ל"העברת בעלות", דה פקטו...
בתל אביב רג חוגגים, הדוניזם מסביב לשעון ובירושלים מתפללים ואומרים נייט...
אין לנו מנהיגות ולא כיוון...
אני מפחד...
הסטטוסקוו הנכחי הוא הרע במיעוטו. ביביליבי (ושרון) קפצו על עגלת ה'חברא קדישא' של רבין ועשו 'הויייסה' לתהליך השלום, ומשעצר, החלו להסיגו לאחור בהמשך הבנייה בשטחים ואישורי התרחבות חדשים. כיוון שהבנייה נמשכת, אי אפשר להגדיר את המצב סטטוסקוו.
קש וגבבה במסווה של אינטלקט.
צונאמי גם יכול להיות לכיוון השני.
בהחלט להמתין לנכבשים הפלסטינים בירדן, בבשן ובחורן הסורי. גם שם יש פלסטין. וזו אותה אוכלוסיה.
מדוע אביב העמים, במרכאות ?
לא מבין על מה אתה מתבכיין. מישהו כפה עליך לצאת חד צדדית מעזה ומדרום לבנון?
אתה החלטת שאתה יוצא משם.אין לך להלין אלא על עצמך.
ולאיזה סטטוס קוו מדיני אתה מכוון? זה שהיה לך באופן רשמי ובקריצה עם הפ'תח, ועם השליטים המושחתים שהיו בראש הפירמידות בארצות ערב?
בינתיים,הסטטוס קוו הקיים יצר את זה.