0

כן לסטטוס-קוו מדיני (לפחות בינתיים) עד שידעך אבק "אביב העמים" הערבי

18 תגובות   יום שלישי, 22/3/11, 12:13

אלברט איננשטיין או זיגמונד פרויד קבעו, כי זה המנסה להתמודד ולפתור בעיות ותסבוכות למיניהם תמיד באותן דרכים מתנהג כמי שלוקה בטירוף , אינני סבור כי אלה המאיצים ודוחקים בימים טרופים וגדושי אי-וודאות אלה בממשלה למהר ולהגיע להסדר שלום ארוך טווח עם הרשות הפלשתינאית  ועם סוריה לוקה בטירוף, אך בוודאי הם ניחנים בראייה קצרת טווח לנוכח " אביב העמים" הערבי שפרץ בפתאומיות אך לפני חודשיים.

"אביב"העמים" הערבי הפיל את המשטרים העריצים בתוניסיה ובמצרים, חולל מלחמת אזרחים שבטית בלוב, עורר מהומות בסעודיה, בחריין,תימן, ירדן וסוריה, מהומות המטילות צל הולך ומתארך על יציבותם של המשטרים הותיקים במדינות ערביות אלו.

"אביב" עמים" זה ישנה עד יסוד את המציאות הגיאו-פוליטית במרחבי המזרח התיכון, המציאות המזרח תיכונית שהתעצבה והתקבעה בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת הולכת להשתנות בצורה שנכון לרגע זה קשה לשערה.

אך יש הממשיכים להאיץ בימים אלו בממשלה למהר ולהגיע להסדרי שלום עם הפלשתינאים ועם סוריה תוך הדחקה והתעלמות מוחלטים מהסערה המיתמרת במקומות הקרובים כל-כך לגבולותיה של מדינת ישראל.

גורמים אלו נוזפים בממשלה וגורסים, כי המשך הסטטוס-קוו המדיני הינו מרשם בטוח להסלמה ולמלחמה נוספת , גורמים אלו מצביעים על הסטטוס קוו ששרר באזורנו בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, כעדות היסטורית לנזק האיום שקפיאה על השמרים יכולה לעולל לישראל, אך ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא ניתן תמיד ללמוד את הלקחים הנכונים מהיסטוריה.

אומנם ההתעלמות והדחייה של ממשלתה של גולדה מאיר מיוזמותיו המדיניות של נשיא מצרים אנואר אל סאדאת מילאו תפקיד מרכזי בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, דבר שלימד מאז את ממשלות ישראל לדורותיהם לפעול בהתמדה לסיום סטטוס קוו מדיני בין ישראל לשכנותיה, אולם קרוב ל-18 שנים של תהליך אוסלו מייגע עם הפלשתינאים ונסיגות חד צדדיות מדרום לבנון ורצועת עזה , לא הניבו שיפור במצבה ובמעמדה הגיאו-אסטרטגיים-בטחוניים של המדינה היהודית, אלא דווקא הסלמה והחרפה במעמד זה.

מצדדי הנסיגה החד צדדית מלבנון נימקו אותה שאויבה המר של ישראל -החיזבאללה ייאבד בעקבות נסיגה זו כל עילה להמשך המאבק במדינה היהודית, אך החיזבאללה בשליחותה של איראן ממשיך להתחמש ולקרוא תגר על ישראל.

תהליך אוסלו וההתנתקות מרצועת עזה הניבו מובלעת חמאסית-איסלאמית הדבקה בהשמדתה של ישראל, מובלעת החמושה עד שיניה בארסנל טילים ורקטות  המאיים מבאר שבע ועד תל אביב, לפני תהליך אוסלו שאמור היה לקעקע את הסטטוס קוו עם הפלשתינאים, בימי הכיבוש הנורא היו בעזה רק נשק קל בכמות מוגבלות.

" אביב" העמים"  הערבי עלול תוך פרק זמן קצר להעיב ולהפיל על המשטרים ברשות הפלשתינאית ובסוריה.

הפלשתינאים קרועים ומפולגים בינם ובין עצמם בין מצדדי תהליך מדיני לבין אלה הקוראים לקיצה של המדינה היהודית, הרשות הפלשתינאית בגדה המערבית הינה בעלת מסורת קצרצרה ולא בשלה של שלטון יציב.

בשאר אל-אסאד הינו חבר צעיר אך מכובד במועדון הלא מכובד של רודנים ערביים שאפקט הדומינו של "אביב העמים" מאיים עליהם, אז מדוע יש להגיע עם הפלשתינאים ועם אסאד להסדרי שלום ארוכי טווח הכרוכים בוויתורים היסטוריים מצידה של ישראל, וויתורים בעלי השלכות מכריעות על מצבה ומעמדה של מדינת ישראל, כאשר ענן הולך וכבד של אי-וודאות שורה על עתידם של שחקנים אלו בזירה המזרח תיכונית.

שעת אי-וודאות היסטורית זו במזרח התיכון מחייבת המתנה פקוחת עיניים ושמירה אדוקה על הסטטוס קוו המדיני הקיים., עד אשר עננת אי הוודאות תלך ותתפוגג בשמי המזרח התיכון.

דרג את התוכן: