וזה כי עניין צל''ם ודמו''ת גילה הרב מבואר בשניהם שהם יורו על אמיתת מהות האדם,שהאדם הוא אדם מצד היותו נברא בצלם אלהים ובדמותו,וגילה כי צלם בזה העניין הוא שם נופל על הצורה הטבעית אשר היא המינית והיא הנפש,והיא ההשגה האנושית הדומה לאלוהית,אשר היא הדבקה עמה,וממנה מציאותה ועליה חיותה ,ושמירתה,וקיומה הניצחית,ועל זה נאמר שנברא בצלם אלהים ובדמותו,וכוונת זה הסוד כי צל''ם ,שהוא שם הנפש הנשארת אחר המוות,קיום הישארותה תלוי בהיותה דומה לבוראה בעניין,השגה,והמציאות,והנצחות,והממשלה,עד שישוב צל''ם זה להיות שמו נקרא כשם רבו,והוא הש''ם המיוחד לשכל הפועל צלם בצלמו,כמו שרמז הכתוב עליו באמרו ''ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו'' הורה בכפלו הדברים האלה כולם על הפועל ועל הפעול אשר שם הפועל המשותף על שניהם מעיד על היותם דבר אחד בלתי מתחלק,וסוד צל''ם ודמו''ת בגימט' דורו''ת ,אשר להם ניתנה התורה,וצירופם למו''ד מצו''ת ועליהם בנה חדרי בינה,הנה התבאר שעניין צל''ם צורת שכל ועניין דמו''ת דמיון דעת כי השכ''ל והדמיון ידועי''ם שהם צל''ם ודמו''ת והנה הצל''ם והדמו''ת עניינם מפור''ש,