כבר הזכרנו באחד מפרקי ספר זה1 שיש הבדל גדול בין ההדרכה אל מציאותו של דבר לבין בירור אמיתת מהותו ועצמו2. זאת מכיוון שההדרכה אל מציאותו של הדבר תהיה אפילו באמצעות המקרים3 שלו או אף באמצעות מעשׂיו, או אף באמצעות יחסים שבינו לזולתו, הרחוקים ממנו מאוד.
דוגמה לכך היא שאם רוצה אתה להקנות ידיעה על השליט של מחוז כלשהו לאחד מבני ארצו אשר אינו יודע אותו, הקנייתך ידיעה עליו והצבעתך על מציאותו עשׂויה להיות בדרכים רבות. מהן שתאמר: "הוא האיש הגבוה, לבן העור, בעל שׂער השיבה"4 - הרי שהקנית ידיעה עליו באמצעות המקרים שלו. אך יש שתאמר: "הוא זה אשר אתה רואה סביבו קבוצה גדולה של אנשים, פרשים ורגלים, חרבות שלופות סביבו, דגלים נישׂאים מעל ראשו, ותוקעים בחצוצרות לפניו", או "הוא אשר גר בארמון בעיר פלונית שבמחוז זה", או "הוא אשר ציווה לבנות חומה זו או להקים גשר זה", וכיוצא בזה מעשׂיו או יחסיו כלפי זולתו.
יש שאתה מורה על מציאותו באמצעות נסיבות יותר נסתרות מאלה, כגון שישאלך השואל: "היש שליט לארץ הזאת?" ותאמר: "כן, בלי ספק!" "ומה הראיה לכך?" ואתה תאמר לו: "החלפן הזה הוא, כפי שאתה רואה, איש חלש, קטן בגופו, לפניו כמות גדולה זו של דינרים, ואיש זה, האחר, בעל הגוף הגדול, החזק והעני עומד לפניו ומבקש ממנו שייתן לו צדקה כדי גֵרָה5 אחת. אך הוא לא עשׂה כן, אלא גער בו ושילח אותו מעל פניו בדברים. לולא הפחד מפני השליט היה (העני הגברתן) קם להורגו או להודפו ולקחת את הכסף שברשותו. זאת היא הראיה שיש לעיר הזאת מלך". הרי שהבאת כראיה למציאותו את הסדר השורר באותה מדינה, אשר סיבתו הפחד מפני השליט והאימה מפני עונשו6.
בכל המשל הזה שהבאנו אין מה שמורה על עצמוּתו של השליט ואמיתת עצמו מבחינת היותו שליט. כך קרה גם לגבי הקניית ידיעה על האל יתנשׂא ויתהדר להמון בכל ספרי הנביאים וגם בתורה, כאשר ההכרח חייב להדריך את כולם אל מציאותו יתעלה ושיש לו השלמויות כולן. כוונתי שהוא לא רק נמצא כפי שהארץ נמצאת והשמים נמצאים, אלא נמצא, חי, יודע, יכול, פועל, ושאר מה שראוי להאמין לגבי מציאותו. דבר זה עוד יובהר. |