0
באר שירקת לתוכה, איך תשתה ממנה מים איך
----------- גרוף אותי ערימות קשות בקמיצת אגרוף עבה. עד לקריעת רוך המשי של צווארי, עד שוך. אני פרושה ארוכות, בטני כערימת חיטים (מישהו אמר שושנים?), לא אנקות. אולי סלע. ובעיניים רחוקות, קשות כאבנים, הייתי בכף הקלע.
האם תוכל להשיבני צלע.*
---------- חושים מתכווצים בכוח תהפכי למתכת את שומעת- סימן שאלה שלא תעזי להוציא קול מיתרים שנמתחו עדק אל תעשי עניין כו-לה לשתוק כמו כשהיית קטנה.
עור התוף הסדוק הרבה זמן בשמש עושה דברים כאלה לתופים ובמחולות בחולות בדיונות תגלגלי את הדיבור שלך שייבלע בתובענות הזו של חול שדורש שיטבעו בו דברים דיבורים איברים ותקפלי את ה תנוך ואת המה שמעליו אל תוך החור של האוזן האוזון הנרקב זה רך כל כך לס-גור תהיי חרשת לעצמך קצת את לא בא מת שומעת כפיות זהב מי-ני-א-טו-רי-יות מצטלצלות בתוכך השחזה על אבן חן חן לך על הכאילו הזה שגידלת התבגרות מכוערת הגוזלים שאני עזבו את הכן אל ארץ לא לא המובטחת שם יהיה לך שקט את יודעת מה את יודעת- סימן שאלה.
בואי תקחי חוט-ו-מ-חט ולתפור ולתפור בתנועה. החידה. את השפתיים שלך שנטפו דבש מניגריה הרחוקה השחורה עבדים היינו למה מה קרה.
נחיריים חוריים חורנים ריח של כלים שעמדו בכיור יותר (יותר) מידי (מידי) למי יש כוח לשטוף נשאיר למה חר.
עין תחת עין איזו שטות גמורה העיניים לא אחת מתחת לשנייה הן מסודרות בשורה ישרה תעצמי עצומה תחתמי תתנגדי תתעוורי תעשי שביתת עפעפיים היכנעי ל-ק-טא-ראקט לא לרעות את העדר הזה הנמלים השחורות המרעה שלך ירוק תתחמי אותו גדר של התנחלויות או חומה סינית או צמחיות טורפות נו, אל תהיי כבדה זאת בדיחה כזאת. זו בדותא
והידיים הממששות האלה שלך המוכרחות לוודא נוכחות ברזלית. בואי. זאת קשירה ממש פשוטה.
----------- בתוך הגעש האלימות הרחשים אני יוצרת מוקד של רגיעה גמורה: בשקט בזהירות אני פורמת בשיא העדינות את כל הורידים. *(א.ל.ר.)
----------- על הבקבוק של השמפו שלי כתוב: לשיער עדין הנוטה להישבר. וחשבתי במקלחת על דברים עדינים הנוטים להישבר: כוס של שמפניה כששוטפים אותה עם הרבה כוונות טובות ומעט מידי תשומת לב, גבעול של פרזיה שגדל בכיוון של איפה שאני מזיזה את הכסא במרפסת, רגל של זקן, שרשרת זהב דקה שנתפסה לי בסוודר ונקרעה.
והלב.
. . http://www.youtube.com/watch?v=Pib8eYDSFEI
|