0
פתאום התחילה מלחמה ,וכולם איבדו אחד שאהבו השמים נמחקו בעשן שכיסה את העיר ואני ראיתי אותך ברור
פתאום נגמרה המלחמה ,וכולם איבדו אחד שאהבו העיר חזרה אל הבית שנחרב, כמו פועל עייף בסוף יום עבודה. בכביש הראשי שמוביל אל דלת ביתך, ענפי עץ אלון צמחו פרא ,נקשו וגילו שאינך. רוחות של סתיו קילפו את רעפי הבית והגשם התגנב אל ביתך, נזל בין סדיניך, לבניך , נספג בחיפוש בשטיח האדום שקנינו בסדקי הרצפה המתפוררת ואני ראיתי אותך ברור
פתאום נשכחה המלחמה ,וכולם איבדו אחד שאהבו העיר חזרה אל חצקל וכסית, כמו אלתרמן גורי ופן במילותיהם כיסו את רחובות העיר הסואנת תחנות האוטובוס רופדו בשיריו שלטים נשאו את שמם ,והצביעו אל המקום שהיה ביתך ושם,בשמש המטרופוליטאנית הגדולה , על חתיכת עץ שבורה דהו המילים שסיפרו עליך היטשטשו, נספגו בעץ ואויר הים המלוח ואני ראיתי אותך ברור |