פעמוני כנסיה...

60 תגובות   יום רביעי, 23/3/11, 02:31

הוראות בטלפון קיבלתי

על הקפה ויתרתי

לא סתם נעלמתי...

 

זה קרה לפני שבוע

שעת ערב קרירה

במכונית מהורהרת

מתחרות ברידג' חוזרת

צלצול של פעמוני כנסיה

וביתי על צג הטלפון מופיעה

תוך כמה זמן את מגיעה?

זאת היתה השאלה הראשונה,

אופס... רגע... למה את מתכוונת שאלתי

את בטוחה?

מחר יש לנו חתונה במשפחה

תתאפקי עוד יממה...איך נתרץ בדקה האחרונה...

אמא!!! תארזי תיק ותקתקי

אל תתעכבי ועל קפה תותרי...

להזכירכם רק בדרך הביתה הייתי

ומפה כבר לא ראיתי

אין לי מושג מה ארזתי ולדרך יצאתי

במהירות כזו עוד לא נסעתי

ולא מאמינה איך על הקפה ויתרתי.

בדלת היא כבר חיכתה לי

כולה מכווצת ומתפתלת

והוראות אחרונות נותנת

ללילה ראשון בלי אמא ואבא

וסבתא שומרת,

מחבקת מנשקת ודמעה מבצבצת.

מהרגע שהלכה

מחכה לכל ידיעה

השעה כבר מאוחרת ואני שוב מתקשרת

הרבה לא השתנה

סבלנות זו המילה,

הזמן לא עובר והלחץ גובר

על שינה אין מה לדבר

ואני הקרציה לא מתאפקת

ושוב מסמסת לא מעמיסה רק מסמנת:

????????????

ומקבלת תשובה- זה עוד לא קרה

ושוב מחכה.............................

והנה זה בא:

צלצול של פעמוני כנסיה

ביתי על צג הטלפון מופיעה

אמא!!!

איזו מהממת

כל-כך יפה

נולדה לך נכדה

ואני בוכה ומאושרת

ובגיטה שלי

כבר מאוהבת.

 

''

 

 

 

דרג את התוכן: