דע שהנמצא הזה¹ בכללותו הוא פרט² אחד ולא יותר. כלומר, כדור הגלגל הקיצון עם כל מה שבתוכו³ הוא בלי ספק פרט אחד שהוא בבחינת ראובן ושמעון מצד הפרטיות. השוני של עצמיו, דהיינו, עצמי הכדור הזה על כל מה שבתוכו הוא כשוני בעצם בין איברי פרט אחד ממין האדם, למשל. לכן, כמו שראובן, למשל, הוא פרט אחד, והוא מחובר מאיברים שונים, כגון בשׂר ועצמות⁴, וממזגים שונים⁵ ומרוחות⁶, כן הכדור הזה בכללותו מחובר מן הגלגלים ומארבעת היסודות, וממה שמורכב מהם. אין בו ריקנות כלל, אלא הוא אטוּם וממולא. מרכזו הוא כדור הארץ. המים מקיפים את הארץ. האוויר מקיף את המים, והאש מקיפה את האוויר⁷. 
הגוף החמישי⁸ מקיף את האש והוא כדורים רבים, זה בתוך זה, אשר אין ביניהם חללים ולא ריקנות כלל. אלא הם עגולים בצורה משוכללת, דבוקים זה בזה. כולם נעים תנועה סיבובית קבועה. רצוני לומר שכּל כדור מהם אינו ממהר פעם ומאט פעם אחרת, אלא כל אחד צמוד לטבעו במהירותו ובכיוון תנועתו. אבל אחדים מכדורים אלה מהירים יותר בתנועתם מאחרים. המהיר שבכולם בתנועתו הוא הגלגל המקיף את הכל⁹. הוא אשר נע תנועה יומית ומניע את כולם עמו בתנועת החלק בכל, כי כולם חלקים בו. 
מרכזיהם של גלגלים אלה שונים. מהם כאלה שמרכזם מרכז העולם, ומהם כאלה שמרכזם חוץ למרכז העולם¹⁰. מהם הנעים תמיד תנועתם המיוחדת להם מן המזרח אל המערב, ומהם הנעים תמיד מן המערב אל המזרח. כל כוכב בכדורים אלה הוא חלק מן הגלגל אשר הוא בו. הוא קבוע במקומו ואין לו תנועה המיוחדת לו. הוא נראה נע רק בגלל תנועת הגוף אשר הוא חלק ממנו¹¹. 
החומר של הגוף החמישי הזה בכללותו הנע במעגל אינו כחומר של הגופים של ארבעת היסודות אשר בתוכו. 
אי-אפשר בשום פנים ואופן שמספר הכדורים האלה המקיפים את העולם יהיה פחות משמונה-עשׂר כדורים. אפשר שמספרם גדול יותר. הדבר צריך עיון. האם יש גלגלי-משנה¹², והם אלה אשר אינם מקיפים את העולם, דבר זה צריך עיון. 
בתוך הכדור הזה הנמוך, הסמוך אלינו¹³ יש חומר אחד¹⁴ השונה מחומרו של הגוף החמישי. חומר זה קיבל ארבע צורות ראשונות. בארבע אלה הוא נעשׂה ארבעה גופים: הארץ, המים, האוויר והאש. לכל אחד מארבעה אלה יש מקום טבעי מיוחד לו, והוא אינו נמצא בזולתו כשהוא עזוב לטבעו. אלה הם גופים דוממים, אשר אין בהם חיים ולא השׂגה. אין הם נעים מעצמם, אלא נחים במקומותיהם הטבעיים. אם מוציאים אחד מהם ממקומו בכפייה, אזי, כאשר הגורם הכופה נעלם, ינוע (הגוף) לחזור אל מקומו הטבעי; כי יש בו העיקרון הזה אשר בגללו הוא ינוע בקו ישר לחזור אל מקומו. אין בו עיקרון אשר הוא ינוח בגללו ולא שינוע שלא בקו ישר. 
התנועות הישרות המצויות לארבעת היסודות האלה בשעה שהם נעים לחזור למקומותיהם הן שתי תנועות; תנועה כלפי (הגלגל) המקיף⁹ והיא לאש ולאוויר ותנועה כלפי המרכז והיא למים ולארץ. כאשר כל אחד מהם מגיע אל מקומו הטבעי הוא נח¹⁵. ואִילו אותם גרמים עגולים¹⁶ הם חיים ובעלי נפש אשר באמצעותה הם נעים¹⁷. אין בהם עיקרון של מנוחה כלל. לא חל בהם שינוי אלא בתנוחה בתנועתם הסיבובית. אם יש להם שׂכל שבאמצעותו הם יוצרים מושׂגים מופשטים¹⁸ - דבר זה אינו ברור אלא לאחר עיון מדוקדק. 
כאשר נע הגוף החמישי בכללותו תמיד סביב, נוצרת בשל כך תנועה כפויה ביסודות - רצוני לומר באש ובאוויר - המוציאה אותם ממקומותיהם כך שהם נדחפים אל המים. והכל חודר אל תוך גרם הארץ, אל מעמקיה. כך נוצר עירוב של היסודות. אחרי-כן הם מתחילים לנוע כדי לשוב אל מקומותיהם. אז יוצאים גם חלקים מן הארץ בשל כך ממקומותיהם בלוויית המים, האוויר והאש. תוך כדי כל זאת הם משפיעים אלה על אלה ומושפעים זה מזה. כך נוצר שינוי בתערובת באופן שראשית נוצרים ממנה הקיטורים למיניהם השונים, אחרי-כן המחצבים¹⁹ למיניהם השונים וכל מיני הצמחים ומינים רבים של בעלי-חיים בהתאם למה שמצריך המזג של התערובת²⁰. 
כל מה שמתהווה וכלה, מתהווה מן היסודות וכלה אליהם²¹. כמו כן מתהווים היסודות זה מזה²² וכַלים זה אל זה²³; שכן החומר של הכל הוא אחד²⁴, ולא תיתכן מציאותו של חומר בלי צורה, ולא נמצאת צורה טבעית מאותן (צורות) מתהוות וכלות בלי חומר. מכאן שהעניין של התהוותם וכליונם, והתהוות כל מה שמתהווה מהם וכלה אליהם חוזר במעגל בדומה לסיבוב הגלגל, באופן שתנועת החומר הזה, המקבל-צורה על-ידי ההתחלפות הרצופה של הצורות עליו, היא כתנועת הגלגל ב"איפה"²⁵, כך שאותן תנוחות עצמן חוזרות לכל חלק שלו²⁶. 
כשם שבגוף האדם יש איברים שליטים ואיברים נשלטים הזקוקים לשם המשך קיומם להנהגת האיבר השליט המנהיג אותם, כך בעולם כולו בכללותו יש חלקים שליטים, דהיינו, הגוף החמישי המקיף⁹ וחלקים נשלטים הזקוקים למנהיג, דהיינו, היסודות ומה שמורכב מהם. כשם שהאיבר הראשי, אשר הוא הלב, נע תמיד והוא העיקרון²⁷ של כל תנועה המצויה בגוף, ושאר איברי הגוף נשלטים על-ידו, והוא שולח להם בתנועתו את כוחותיהם אשר הם זקוקים להם לפעולותיהם, כן הגלגל הוא המנהיג בתנועתו את כל חלקי העולם והוא שולח לכל מתהווה את הכוחות המצויים בו. מכאן שכּל תנועה המצויה בעולם - עקרונה²⁷ הראשון הוא תנועת הגלגל²⁸. וכל נפש המצויה לכל בעל נפש בעולם - עקרונה²⁷ נפש הגלגל.