השפה העברית נקטה לשון זה, "שפע", גם בדברה על האל יתעלה, על דרך דימוי למעיין מים שופע כפי שציינו. שהרי אין טוב יותר מביטוי זה, שפע, לדמות את פעולתו של הנבדל (מן החומר). כי אין ביכולתנו (לתת) שם שמהותו האמיתית תתאים למהותו האמיתית של העניין²⁹. שכן קשה מאוד לתפושׂ בשׂכלנו³⁰ את פעולתו של הנבדל (מן החומר), כשם שקשה לתפושׂ בשׂכלנו³⁰ את מציאות הנבדל (עצמו). כשם שהדמיון אינו מצייר נמצא שאינו גוף ולא כוח בגוף, כן אין הדמיון מצייר שתתרחש פעולה שאינה פעולתו הישירה²⁵ של פועל, או ממרחק כלשהו ומכיוון מסוים. משום כך, ומכיוון שחלק מן ההמון יודעים אל-נכון שהאלוה אינו גוף או שאין הוא מתקרב אל מה שהוא עושה, דימו שהוא מצווה על המלאכים, והמלאכים עושים מעשים אלה במישרין²⁵ומתוך קרבת גוף אל גוף, כמו שאנו פועלים במה שאנו פועלים עליו. הם גם דימו שהמלאכים גופים. יש מהם המאמינים שהאל יתעלה מצווה דבר בדיבור כדיבורנו אנו, בהגאים ובצלילים, ואז נעשׂה אותו דבר. כל זאת הימשכות אחר הדמיון אשר גם הוא יצר הרע באמת³¹, שהרי כל חיסרון שׂכלי או מוסרי הוא פעולה של הדמיון או נובע מפעולתו.