כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    משה קצב וניצחון הדמוקרטיה

    30 תגובות   יום רביעי, 23/3/11, 10:34

    הכותרות צוהלות, גזר הדין של קצב הוא ניצחונה של  הדמוקרטיה. גזר הדין הוא ניצחונן של הנשים, גזר הדין הוא ניצחון המערכת המשפטית, אך לאחר שייתפזר עשן הניצחון ולאחר שתגווע האופוריה המהולה בעצב במידה הראוייה,  מהרשעתו של הנשיא לשעבר קצב, ניוותר עם העובדה העגומה והפשוטה. עשרות אנשים אם לא מאות ידעו מה מתחולל במשרדיו של ראש העיר, השר או הנשיא ומלאו פיהם מים.

     

    העובדה שבסופו של דבר הפרשה הזו הגיעה לקיצה הטראגי היא משמחת רק חלקית, לאור העובדה שאת הפרשה הזו הייתה צריך לגדוע לפני שנים ארוכות. כמה קורבנות וכמה כאב היה צריך להאגר במסדרונות השלטון, בטרם מגרנו את התופעה?

     

    אל מול ההרשעה במשפט של קצב עומדים אשמים, עוזרים אישיים, עובדים, עיתונאים, קולגות, חברים ובני משפחה. מעטה שלם של שקר והסתרה שנארג סביב האיש לאורך שנים ארוכות. לכן גזר הדין של בית המשפט לא נועד למעשה רק להרשיע את האדם אלא גם לנקות את כפות ידינו שלנו.

     

    על ידי הרשעתו של קצב, מדינה שלמה יכולה להריע לכוחה של הדמוקרטיה הישראלית, לנקיון כפיה ליושר ולצדק שהיא מייצגת ולרחוץ בתומתה. גזר הדין של קצב מנקה את כולנו מן השתיקה, מכך שאנו מאפשרים לגברים בעלי כוח ועמדה בחברה לעשות בנשים ככל העולה על רוחם.

     

    כי קצב לא לבד בסיפור הזה. גם אם לא כולם אנסים, רבים הם אלו המרשים לעצמם להטריד, להחמיא, לנעוץ עיניים, לנשק וללטף ומי תפגע לעצמה בקריירה, במקום העבודה, ביחסים בבית אל מול האירוע הקטן וחסר החשיבות הזה? מי תעשה עניין מנשיקה קטנה אל מול ההעין הציבורית הבוחנת.

     

    משפטו של קצב, הוא הוכחה חלקית בלבד לניצחון הדמוקרטיה, הוא למעשה דוגמא, טובה יותר, לכמה קשה להרשיע, לכמה קשה להביא את האשמים אל בית הדין, לכמה מגוננת החברה על גיבוריה ואלופיה וכמה מתעללת היא בקורבנות האמיתיים. קצב נשפט, הורשע ונשלח לכלא. אך כמה קרוב היה להישאר נשיא המדינה עד תום הקדנציה ולסיים את חייו כאיש ציבור מכובד.

     

    הרי היה זה קצב עצמו שהתלונן על ניסיון סחיטה, הלא היה זה קצב עצמו שביטל את עיסקת הטיעון. אנו מוחאים כפיים כיום וחוגגים איזה קטרזיס לאומי, של ניצחון הצדק והאמת. הרי, לכאורה,  שוב הוכחנו שאל מול השחיתות והעוולות, ידו של החוק על העליונה. כמו בטקס קורבנות עתיק, שוב הוכחה צידקת הדרך וכולנו יכולים להתגאות בארצנו. אך פרשת קצב מסתירה אמת מורכבת יותר.

     

    קצב, באופן אישי, כמובן איננו קורבן אלא התוקפן, אך בתוך המערכת טורפת האדם שבה אנו חיים, בתוך חברה שאין בה לא צדק חברתי, לא שוויון ולרוב גם מחסור בחירות, משפט קצב הוא חלק ממעטה התרמית היוצר תחושה של מדינה נורמטיבית, שאיננה חוששת לשפוט גם את הגדולים והחזקים. המסר מו המשפט הוא כאיש איננו חסין, אך זו אמת חלקית בלבד. החסינות קיימת, הכוח קיים אך הוא שינה את מיקומו ונמצא באיזורים בהם מצלמת הטלוויזיה איננה נוכחת, הוא נמצא במקום אחר כיום ולא בהכרח בשדה הפוליטי.

     

    גזר הדין של קצב הוא גזר דין ראוי אך באותה נשימה יש לזכור שקצב הוא רק השעיר לעזאזל הקורבן האקראי שעלה בחכתנו וכי לא די באישומם של אנשי ציבור ובהשלכתם לכלא כדי לכונן משטר דמקורטי ראוי ולא די במקרים הללו כדי להאמין שאנו חיים בדמוקרטיה אמיתית. הבוקר צוהלים ארגוני הנשים, צוהלים אזרחים ישראלים רבים, צוהלת מערכת המשפט, כולנו גילינו שאנו חיים במדינה נאורה ולמי אכפת מחוק הנכבה שאושר בכנסת אמש או מחוק ועדות הקבלה שגם הוא עבר קריאה שנייה ושלישית הרי כולנו שווים בפני החוק.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/5/11 21:19:

      פוסט חשוב מאוד!

      וכן, יש כאן קשר של שתיקה והוא כן מכוון.

       

      ליוויתי מקרוב כמה מקרים של הטרדה מינית, שבוצעו על ידי בכיר. התיקים נסגרו מיד ללא חקירה, התקשורת סירבה לטפל בכך (ומדובר בסיפורים שכל עיתון בריטי או אמריקני, המכבד את עצמו, היה מפרסם).

       

      מה עם הקרבנות?

      חיייהן נהרסו. לא רק שהן הוטרדו והן איבדו את עבודתן, אלא שהן עברו טראומה נוספת בכך שעברו השתקה מאסיבית והרסנית.

      אף אחד לא רצה לשמוע אותן. אף אחד לא נתן תוקף למה שקרה להן.

      הן סובלות מסיוטים, אחת מאושפזת בבית חולים לחולי נפש, וכלל לא מתפקדות.

      יש אלפים כמותן. צללים מתהלכים ביננו.

       

      אבל מה זה בסך הכל? קורבן קטן על מזבח שמירת האליטה השלטת, שהתקשורת היא חלק בלתי נפרד ממנה.

       

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/210/807.html

        24/3/11 22:04:

      צטט: מולי בנטמן 2011-03-24 15:21:02

      צטט: רונן מאיר 2011-03-23 21:07:16

      צטט: מולי בנטמן 2011-03-23 17:48:16

      צטט: רונן מאיר 2011-03-23 14:10:08

      על התפקיד של העיתונות בקידום האונס באמצעות שתיקה אינטרסנטית - עוד נדבר.

      מה הבעיה עם חוק הנכבה?
      האם מדינה צריכה לממן את חורשי רעתה והמתאבלים על קיומה?

       

       

      אני חושב שבמדינה דמוקרטית רבת מיעוטים, מחלוקות ועימותים יש צורך להיזהר בהגבלות מהזן הזה, שהרי גם עם העיקרון הוא לכאורה ברור והגיוני, קיצו לא ניתן לשיעור. אני חושב שאפשרות לשלום ושינוי באזור הזה צריכה להיות קשורה בפיוס שמקבל את החורבן של האחר שהוא תוצר של הניצחון שלנו. 

       
      אני מקבל את החורבן של האחר, אבל לא צריך לממן את החגיגות.
      שימממנו לבד.

       

      השאלה אם זו מהות החוק, הרי החוק בא להתסיס, להרגיז וליצור עוד פילוג ומריבה. בנוסף החוק קובע שניתו יהיה לפגוע ולשלול תקציבים בגופים שיציינו את היום הזה, זאת אומרת לא מדובר באי מימון ציון היום אלא בפגיעה במוסדות וארגונים שמציינים  אותו

       

       החוק לא בא להתסיס אלא למנוע מצב אבסורדי בו המדינה מממנת את אלה המתאבלים על קיומה ושואפים לחיסולה.
      לדעתי ציון הנכבה יוצר יותר פילוג ומריבה מהחוק הנ"ל.

      החוק קובע שלא יינתן מימון לציון הנכבה (כלומר, רוצים לציין את הנכבה? על חשבונכם) ובנוסף, הוא מנקה את סכומים שנוצלו שלא כדין למימון כזה. העיקרון הוא פשוט - אין מימון ממלכתי לציון הנכבה ומי שמשתמש בכסף ממלכתי לעניין הזה צריך להחזיר. לא יציינו את הנכבה לא תהיה בעיה, יציינו - ישלמו. הנכבה היא רק על חשבונם.

        24/3/11 15:42:
      הלוואי והייתי מבין מנין צמחה לה "התובנה" ההזויה שלך לפיה "עד כמה קשה להרשיע " - זה קשקוש מקושקש. בישראל 99% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה ( מקורות לנתונים תתמצא בבלוג שלי ) . שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן כתב ש" בישראל די בהגשת כתב אישום כדי להביא להרשעתו של אדם ". והשופט שלי טימן כתב "שיש שופטים בישראל שמתחילים לכתוב את הכרעת הדין המרשיעה מיד עם קבלת כתב האישום " ( עוד בטרם נפתח המשפט ובטרם הוצג בדל ראיה לעיניהם ). אפילו במשפט קצב הוכח ,לדיאבון הלב, עד כמה קלה ההרשעה בישראל שבה די בראיות שלפי דברי בכירי הפרקליטות עצמה היו "כספינת פח מחוררת שספק אם תגיע אל יעודה" והנה די היה בזה כדי להביא להרשעה כל כך מהדהדת.
        24/3/11 15:24:

      צטט: איילת ע. 2011-03-23 13:44:55

      מסכימה עם ההאשמה כלפי אילו שידעו ושתקו - והמשיכו במסכת הקידום של איש לא ראוי ושפל. הוא לא קורבן אקראי - ולא שעיר לעזאזל. הוא אנס עם דיפלומות.

       

       

      צריך להפריד בין שתי רמות, האיש הוא אנס ותוקפן ולא קורבן במישור הפלילי, מוסרי, אישי

      למרות זאת הפרשה איננה רק קצב האיש היא משהו רחב יותר ובהקשר הזה הוא משמש כמושא לזיכוך שלנו כחברה

        24/3/11 15:21:

      צטט: רונן מאיר 2011-03-23 21:07:16

      צטט: מולי בנטמן 2011-03-23 17:48:16

      צטט: רונן מאיר 2011-03-23 14:10:08

      על התפקיד של העיתונות בקידום האונס באמצעות שתיקה אינטרסנטית - עוד נדבר.

      מה הבעיה עם חוק הנכבה?
      האם מדינה צריכה לממן את חורשי רעתה והמתאבלים על קיומה?

       

       

      אני חושב שבמדינה דמוקרטית רבת מיעוטים, מחלוקות ועימותים יש צורך להיזהר בהגבלות מהזן הזה, שהרי גם עם העיקרון הוא לכאורה ברור והגיוני, קיצו לא ניתן לשיעור. אני חושב שאפשרות לשלום ושינוי באזור הזה צריכה להיות קשורה בפיוס שמקבל את החורבן של האחר שהוא תוצר של הניצחון שלנו. 

       
      אני מקבל את החורבן של האחר, אבל לא צריך לממן את החגיגות.
      שימממנו לבד.

       

      השאלה אם זו מהות החוק, הרי החוק בא להתסיס, להרגיז וליצור עוד פילוג ומריבה. בנוסף החוק קובע שניתו יהיה לפגוע ולשלול תקציבים בגופים שיציינו את היום הזה, זאת אומרת לא מדובר באי מימון ציון היום אלא בפגיעה במוסדות וארגונים שמציינים  אותו

       

        24/3/11 15:17:

      צטט: מירי-ב 2011-03-24 08:58:52

      פוסט חזק ביותר, מולי -- כרגיל. תודה!

       

       

      תודה מירי

        24/3/11 15:16:

      צטט: Rachel. 2011-03-23 11:10:53

      אתמול שמעתי את היועץ המדיני שהיה לו כשהיה נשיא. אמר שנראה שכולם ראו בו את מיסטר ג'יקל, מעטים ידעו על מיסטר הייד. תומס פרידמן חושב שאחת הסיבות למהפיכות בעולם הערבי זאת העובדה שהם רואים בין השאר את ישראל הנאורה שופטת גם את הבכירים שבאנשיה .

       

      אנחנו אף פעם לא רואים את מיסטר הייד הוא תמיד נכנס לחדר כשאנו עוצמים עיניים.....

       

      פרידמן פרש זאת כך אך אני בספק האם זו פרשנות תקפה, הרי אפשר באותה מידה של נחרצות לטעון טענות אחרות לחלוטין.

        24/3/11 08:58:
      פוסט חזק ביותר, מולי -- כרגיל. תודה!
        23/3/11 21:17:
      לאף אחד לא מפריע שלא נחקר עניין הסחיטה של א' מבית הנשיא? מדובר בעבירה שדינה אם אני לא טועה 3 שנות מאסר. אם מקלים ראש בסחיטה, כל איש ציבור שיחשוש שיגלו את מעשיו, יהיה נתון לסחיטה. כל מי שירצה, גבר או אישה זה ממש לא משנה, יוכל לאיים ולסחוט בכירים תמורת תשלום משמעותי או תקבול אחר. מי ששוחר דמוקרטיה חייב לדרוש גם את חקירת הסחיטה
        23/3/11 21:07:

      צטט: מולי בנטמן 2011-03-23 17:48:16

      צטט: רונן מאיר 2011-03-23 14:10:08

      על התפקיד של העיתונות בקידום האונס באמצעות שתיקה אינטרסנטית - עוד נדבר.

      מה הבעיה עם חוק הנכבה?
      האם מדינה צריכה לממן את חורשי רעתה והמתאבלים על קיומה?

       

       

      אני חושב שבמדינה דמוקרטית רבת מיעוטים, מחלוקות ועימותים יש צורך להיזהר בהגבלות מהזן הזה, שהרי גם עם העיקרון הוא לכאורה ברור והגיוני, קיצו לא ניתן לשיעור. אני חושב שאפשרות לשלום ושינוי באזור הזה צריכה להיות קשורה בפיוס שמקבל את החורבן של האחר שהוא תוצר של הניצחון שלנו. 

       
      אני מקבל את החורבן של האחר, אבל לא צריך לממן את החגיגות.
      שימממנו לבד.

        23/3/11 20:52:

      צטט: נקיית-דעת 2011-03-23 19:30:00

      צטט: חדשואל 2011-03-23 16:49:15

      ולא מקרי שהשעיר לעזאזל הוא פרסי. בסך הכל אם לא היה מזרחי שהגיע למשרה רמה הסיפור הזה לעולם לא היה מגיע לבית משפט. משהגיע טוב שכך נשפט. אבל זה לא קשור לדמוקרטיה זה קשור ליחסי הכוחות האתניים בחברה הישראלית. בית המשפט הישראלי שהוא אשכנזי (לא משנה מי יושב בהרכב בית המשפט נשאר אשכנזי) הביא לעם דוגמא של דין שווה לכל אחד בדמות של מזרחי.


      אין כאן שעיר לעזאזל. פרשת-קַצָב היא ההמחשה האופיינית לדרך חשיבה של פרענק שאינה עובדת. ל"סטייט אוף מיינד" של הפרענקיוּת. מנטאליות שאפשר לכנות אותה חשיבה מזרחית. הכל נפלא מבחינתם עד לרגע שבו הדברים אינם מצליחים להם כפי שתכננו. ואז מתחילה מסכת השמצות והכחשות וקריאות נגד "עלילת הדם המרושעת" שאנחנו הולכים לחוות בשבועות הקרובים. דמיון המזרחי המודרך...  פרענקים חונכו כי מותר, וזה בסדר, להעמיד פנים של אחד שלא מבין מה רוצים ממנו. קצב עושה את זה נפלא. הוא פשוט הטביע את עצמו בהכחשה גורפת יחד עם היחצנים וה"עורכדינים". הפרענקים חושבים שהם חכמים - וכל היתר טיפשים. הם חושדים זה בזה וברור לגמרי למה. באווירה הזאת הם חונכו. רק הם יודעים לסדר עניינים.  ואם אתה נתפס עם המעילות והבעילות, תמיד תחבוש כיפה, תכניס לעצמך לראש שאתה בסדר וזה הם שמחפשים אותך. ותחזור על זה מה שיותר פעמים. בסוף זה יתפוס. פרענקים משנים טקטיקה. בהתחלה מבזים ומצביעים לעבר מי שמתלונן נגדם כעל מי שמחפש אותם. אם זה לא מועיל הם מפעילים קשרים כדי להתנכל לו, כמו אחרון העבריינים. כשהם מפסידים בוויכוח או במשפט, ולא נשארו להם טיעונים, הם עושים דרמה מוגזמת, מרימים את הקול, זועקים נגד העלילה, מאיימים שיתאבדו, או מבקשים רחמים בגלל בריאות רופפת... רוצים להרוג אותי...ככה זה יתנהל כאן בזמן שנותר עד לערעור בעליון. אם הנשיא לשעבר יחליט לנסות לפגוע בעצמו, (וכמובן לא יצליח, כי מישהו "יציל" אותו ברגע האחרון... ויסיע אותו ברעש גדול למיון בבית החולים קפלן) תהיה לכל המגוננים עליו אמתלא חדשה לדרוש רחמים בשם הרגש היהודי. הדרך לגיהנום מטונפת בצדיקים וצדיקות.

       

       

      נקיית דעת ? את ? 

        23/3/11 20:00:
      איזו אשליה ! להריע למה ?ארוע אחד שולי במושגי דמוקרטיה ואפשר לחגוג? עוד רבה הדרך לחגיגה בנתיים הדמוקרטיה נרמסת עד עפר,ולא אכנס עכשיו לדוגמאות שכולם מכירים.
        23/3/11 19:58:

      צטט: נקיית-דעת 2011-03-23 19:30:00

      צטט: חדשואל 2011-03-23 16:49:15

      ולא מקרי שהשעיר לעזאזל הוא פרסי. בסך הכל אם לא היה מזרחי שהגיע למשרה רמה הסיפור הזה לעולם לא היה מגיע לבית משפט. משהגיע טוב שכך נשפט. אבל זה לא קשור לדמוקרטיה זה קשור ליחסי הכוחות האתניים בחברה הישראלית. בית המשפט הישראלי שהוא אשכנזי (לא משנה מי יושב בהרכב בית המשפט נשאר אשכנזי) הביא לעם דוגמא של דין שווה לכל אחד בדמות של מזרחי.

       

      אין כאן שעיר לעזאזל. פרשת-קַצָב היא ההמחשה האופיינית לדרך חשיבה של פרענק שאינה עובדת. ל"סטייט אוף מיינד" של הפרענקיוּת. מנטאליות שאפשר לכנות אותה חשיבה מזרחית. הכל נפלא מבחינתם עד לרגע שבו הדברים אינם מצליחים להם כפי שתכננו. ואז מתחילה מסכת השמצות והכחשות וקריאות נגד "עלילת הדם המרושעת" שאנחנו הולכים לחוות בשבועות הקרובים. דמיון המזרחי המודרך...  פרענקים חונכו כי מותר, וזה בסדר, להעמיד פנים של אחד שלא מבין מה רוצים ממנו. קצב עושה את זה נפלא. הוא פשוט הטביע את עצמו בהכחשה גורפת יחד עם היחצנים וה"עורכדינים". הפרענקים חושבים שהם חכמים - וכל היתר טיפשים. הם חושדים זה בזה וברור לגמרי למה. באווירה הזאת הם חונכו. רק הם יודעים לסדר עניינים.  ואם אתה נתפס עם המעילות והבעילות, תמיד תחבוש כיפה, תכניס לעצמך לראש שאתה בסדר וזה הם שמחפשים אותך. ותחזור על זה מה שיותר פעמים. בסוף זה יתפוס. פרענקים משנים טקטיקה. בהתחלה מבזים ומצביעים לעבר מי שמתלונן נגדם כעל מי שמחפש אותם. אם זה לא מועיל הם מפעילים קשרים כדי להתנכל לו, כמו אחרון העבריינים. כשהם מפסידים בוויכוח או במשפט, ולא נשארו להם טיעונים, הם עושים דרמה מוגזמת, מרימים את הקול, זועקים נגד העלילה, מאיימים שיתאבדו, או מבקשים רחמים בגלל בריאות רופפת... רוצים להרוג אותי...ככה זה יתנהל כאן בזמן שנותר עד לערעור בעליון. אם הנשיא לשעבר יחליט לנסות לפגוע בעצמו, (וכמובן לא יצליח, כי מישהו "יציל" אותו ברגע האחרון... ויסיע אותו ברעש גדול למיון בבית החולים קפלן) תהיה לכל המגוננים עליו אמתלא חדשה לדרוש רחמים בשם הרגש היהודי. הדרך לגיהנום מטונפת בצדיקים וצדיקות.

       

      למה דווקא קפלן ?

        23/3/11 19:30:

      צטט: חדשואל 2011-03-23 16:49:15

      ולא מקרי שהשעיר לעזאזל הוא פרסי. בסך הכל אם לא היה מזרחי שהגיע למשרה רמה הסיפור הזה לעולם לא היה מגיע לבית משפט. משהגיע טוב שכך נשפט. אבל זה לא קשור לדמוקרטיה זה קשור ליחסי הכוחות האתניים בחברה הישראלית. בית המשפט הישראלי שהוא אשכנזי (לא משנה מי יושב בהרכב בית המשפט נשאר אשכנזי) הביא לעם דוגמא של דין שווה לכל אחד בדמות של מזרחי.

       

      אין כאן שעיר לעזאזל. פרשת-קַצָב היא ההמחשה האופיינית לדרך חשיבה של פרענק שאינה עובדת. ל"סטייט אוף מיינד" של הפרענקיוּת. מנטאליות שאפשר לכנות אותה חשיבה מזרחית. הכל נפלא מבחינתם עד לרגע שבו הדברים אינם מצליחים להם כפי שתכננו. ואז מתחילה מסכת השמצות והכחשות וקריאות נגד "עלילת הדם המרושעת" שאנחנו הולכים לחוות בשבועות הקרובים. דמיון המזרחי המודרך...  פרענקים חונכו כי מותר, וזה בסדר, להעמיד פנים של אחד שלא מבין מה רוצים ממנו. קצב עושה את זה נפלא. הוא פשוט הטביע את עצמו בהכחשה גורפת יחד עם היחצנים וה"עורכדינים". הפרענקים חושבים שהם חכמים - וכל היתר טיפשים. הם חושדים זה בזה וברור לגמרי למה. באווירה הזאת הם חונכו. רק הם יודעים לסדר עניינים.  ואם אתה נתפס עם המעילות והבעילות, תמיד תחבוש כיפה, תכניס לעצמך לראש שאתה בסדר וזה הם שמחפשים אותך. ותחזור על זה מה שיותר פעמים. בסוף זה יתפוס. פרענקים משנים טקטיקה. בהתחלה מבזים ומצביעים לעבר מי שמתלונן נגדם כעל מי שמחפש אותם. אם זה לא מועיל הם מפעילים קשרים כדי להתנכל לו, כמו אחרון העבריינים. כשהם מפסידים בוויכוח או במשפט, ולא נשארו להם טיעונים, הם עושים דרמה מוגזמת, מרימים את הקול, זועקים נגד העלילה, מאיימים שיתאבדו, או מבקשים רחמים בגלל בריאות רופפת... רוצים להרוג אותי...ככה זה יתנהל כאן בזמן שנותר עד לערעור בעליון. אם הנשיא לשעבר יחליט לנסות לפגוע בעצמו, (וכמובן לא יצליח, כי מישהו "יציל" אותו ברגע האחרון... ויסיע אותו ברעש גדול למיון בבית החולים קפלן) תהיה לכל המגוננים עליו אמתלא חדשה לדרוש רחמים בשם הרגש היהודי. הדרך לגיהנום מטונפת בצדיקים וצדיקות.

        23/3/11 19:16:

      צטט: מולי בנטמן 2011-03-23 17:48:16

      צטט: רונן מאיר 2011-03-23 14:10:08

      על התפקיד של העיתונות בקידום האונס באמצעות שתיקה אינטרסנטית - עוד נדבר.

      מה הבעיה עם חוק הנכבה?
      האם מדינה צריכה לממן את חורשי רעתה והמתאבלים על קיומה?

       

       

      אני חושב שבמדינה דמוקרטית רבת מיעוטים, מחלוקות ועימותים יש צורך להיזהר בהגבלות מהזן הזה, שהרי גם עם העיקרון הוא לכאורה ברור והגיוני, קיצו לא ניתן לשיעור. אני חושב שאפשרות לשלום ושינוי באזור הזה צריכה להיות קשורה בפיוס שמקבל את החורבן של האחר שהוא תוצר של הניצחון שלנו. 

       

       

      מסכים איתך מר בנטמן.

        23/3/11 17:48:

      צטט: רונן מאיר 2011-03-23 14:10:08

      על התפקיד של העיתונות בקידום האונס באמצעות שתיקה אינטרסנטית - עוד נדבר.

      מה הבעיה עם חוק הנכבה?
      האם מדינה צריכה לממן את חורשי רעתה והמתאבלים על קיומה?

       

       

      אני חושב שבמדינה דמוקרטית רבת מיעוטים, מחלוקות ועימותים יש צורך להיזהר בהגבלות מהזן הזה, שהרי גם עם העיקרון הוא לכאורה ברור והגיוני, קיצו לא ניתן לשיעור. אני חושב שאפשרות לשלום ושינוי באזור הזה צריכה להיות קשורה בפיוס שמקבל את החורבן של האחר שהוא תוצר של הניצחון שלנו. 

        23/3/11 17:44:

      צטט: life3 2011-03-23 11:56:47

      לא נכון הוא שעיתונאים חיפו על קצב ביודעין. הוא לא היה הבן היקיר של התקשורת לאורך דרכו במשרדי ממשלה. פניה מוסמכת ומתועדת לתקשורת היתה מביאה אותו למקום בו הוא נמצא עתה. לא הייתי מגלגל את חטאי קצב על כולנו. לא תודה.

       

       

      אני לא טוען שהם חיפו ביודעין ושחטאיו הם חטאי כולם אבל שאנו כחברה זקוקים מדי פעם לקורבנות שיוכיחו לנו את תקינות השיטה ואת כוחה, אירועים שיחזירו לנו את האמון במערכת. לכן הקורבן חייב להיות רם מעלה.

      לעיתונאים הייתה במקרים רבים ידיעה אבל קושי בהוכחה ולכן זו דוגמא למקרה שברגע שמעטה המגיה נפרם כל המבנה מתפורר וברור לכולם שהמלך הוא עירום. כדי לעבור מעידן המלכים האבסולוטים לעידן המודרני לא היה די בלהדיח את המלכים היה צריך להיות ברור לכולם שהם לא מעל החוק , שהם לא שם מתוקף ציווי אלוהי לכן הייתה חובה לערוף את ראשם.

        23/3/11 16:49:
      ולא מקרי שהשעיר לעזאזל הוא פרסי. בסך הכל אם לא היה מזרחי שהגיע למשרה רמה הסיפור הזה לעולם לא היה מגיע לבית משפט. משהגיע טוב שכך נשפט. אבל זה לא קשור לדמוקרטיה זה קשור ליחסי הכוחות האתניים בחברה הישראלית. בית המשפט הישראלי שהוא אשכנזי (לא משנה מי יושב בהרכב בית המשפט נשאר אשכנזי) הביא לעם דוגמא של דין שווה לכל אחד בדמות של מזרחי.
        23/3/11 15:42:
      http://www.youtube.com/watch?v=jXvIbKzgRSU&feature=player_embedded#at=103
        23/3/11 14:10:

      על התפקיד של העיתונות בקידום האונס באמצעות שתיקה אינטרסנטית - עוד נדבר.

      מה הבעיה עם חוק הנכבה?
      האם מדינה צריכה לממן את חורשי רעתה והמתאבלים על קיומה?

        23/3/11 13:45:
      סילחו לי, אבל מה הקשר בין דמוקרטיה למשפט קצב? אחת מהשתיים: א)אנו נמצאים בדמוקרטיה המאפשרת לכול לומר את אשר על ליבו. ב)אנו נימצאים בדיקטטורה האוסרת על הכול לומר את אשר על ליבם. אם לא פורסם בזמנו על ידי העיתונות אודות "מעללי" האזרח מס' 1 יש להניח שחסרי אומץ או אינטרסנים הם.
        23/3/11 13:44:
      מסכימה עם ההאשמה כלפי אילו שידעו ושתקו - והמשיכו במסכת הקידום של איש לא ראוי ושפל. הוא לא קורבן אקראי - ולא שעיר לעזאזל. הוא אנס עם דיפלומות.
        23/3/11 13:16:

      צטט: שמעון מאיר 2011-03-23 12:20:33

      צטט: Rachel. 2011-03-23 11:10:53

      אתמול שמעתי את היועץ המדיני שהיה לו כשהיה נשיא. אמר שנראה שכולם ראו בו את מיסטר ג'יקל, מעטים ידעו על מיסטר הייד. תומס פרידמן חושב שאחת הסיבות למהפיכות בעולם הערבי זאת העובדה שהם רואים בין השאר את ישראל הנאורה שופטת גם את הבכירים שבאנשיה .

      1) עם כל ההתלהבות העצמית, שפיטת בכירי צבור אינה מסע יח"צנות בבחינת -"להראות לעולם את נאורותינו". 

      אולי לא המטרה אבל על הדרך

      ) תומס הפוץ, שטחי מדי ונקודתי מדי. מדינת ישראל בכללותה, ולמן הקמתה, ועוד לפני, היא אחד הגורמים למהפכה בעולם הערבי, והרבה לפני ה-CNN והרשתוות.

      מנהיגי ערב ידעו זאת ואמרו זאת מפורשות - מדינה שונה במזרח התיכון היא אסון עבורם.

      עוד לפני הCNN והרשתות ניתן למנות את: קול ישראל בערבית ובשאר שפות, הטלפיסיון אל-ישראלי מין אורשאלים-אל-קודס, ששידר לשכנינו את מה שקורה כאן, ונקלט במדינות השכנות. בין היתר השכנים שלנו ראו ח"כים ערבים מותחים בקרת נוקבת על מדינת ישראל מעל בימת הפרלמנט הישראלי - הכנסת, ועוד.

      אל ג'זירה

      לקח זמן, אבל מדינת ישראל בכללותה היא אחד הגורמים המשפיעים ולאו דווקא משפט כזה או אחר.

      3) לפני זה - "אל מול ההרשעה במשפט של קצב עומדים אשמים, עוזרים אישיים, עובדים, עיתונאים, קולגות, חברים ובני משפחה." רצוי שנשים תתלוננה במשטרה מיד. ולא תכנסנה למערבולת של שנה או שנתיים, של שיחות טלפון, פרחים ליומולדת, בתי מלון, הפשלת מכנסים בלשכה עם הבולבול בחוץ.

      רייצאל - כל טוב.

       

       מסכימה

        23/3/11 12:22:
      מזדהה לגמרי עם המסר של הטקסט. כתבת מעולה רהוט ונחרץ כהרגלך.
        23/3/11 12:20:

      צטט: Rachel. 2011-03-23 11:10:53

      אתמול שמעתי את היועץ המדיני שהיה לו כשהיה נשיא. אמר שנראה שכולם ראו בו את מיסטר ג'יקל, מעטים ידעו על מיסטר הייד. תומס פרידמן חושב שאחת הסיבות למהפיכות בעולם הערבי זאת העובדה שהם רואים בין השאר את ישראל הנאורה שופטת גם את הבכירים שבאנשיה .

      1) עם כל ההתלהבות העצמית, שפיטת בכירי צבור אינה מסע יח"צנות בבחינת -"להראות לעולם את נאורותינו". 

      2) תומס הפוץ, שטחי מדי ונקודתי מדי. מדינת ישראל בכללותה, ולמן הקמתה, ועוד לפני, היא אחד הגורמים למהפכה בעולם הערבי, והרבה לפני ה-CNN והרשתוות.

      מנהיגי ערב ידעו זאת ואמרו זאת מפורשות - מדינה שונה במזרח התיכון היא אסון עבורם.

      עוד לפני הCNN והרשתות ניתן למנות את: קול ישראל בערבית ובשאר שפות, הטלפיסיון אל-ישראלי מין אורשאלים-אל-קודס, ששידר לשכנינו את מה שקורה כאן, ונקלט במדינות השכנות. בין היתר השכנים שלנו ראו ח"כים ערבים מותחים בקרת נוקבת על מדינת ישראל מעל בימת הפרלמנט הישראלי - הכנסת, ועוד.

      זה לקח זמן, אבל מדינת ישראל בכללותה היא אחד הגורמים המשפיעים ולאו דווקא משפט כזה או אחר.

      3) לפני זה - "אל מול ההרשעה במשפט של קצב עומדים אשמים, עוזרים אישיים, עובדים, עיתונאים, קולגות, חברים ובני משפחה." רצוי שנשים תתלוננה במשטרה מיד. ולא תכנסנה למערבולת של שנה או שנתיים, של שיחות טלפון, פרחים ליומולדת, בתי מלון, הפשלת מכנסים בלשכה עם הבולבול בחוץ.

      רייצאל - כל טוב.

        23/3/11 11:57:

      זה נכון אבל משפט קצב הוא בכל זאת ציון דרך מסוים. אני חושבת שיותר ויותר אנשים, גברים בעיקר, הפנימו שבכל מה שקשור להטרדת נשים השתנו הכללים. זה כולל גם את המעגל השני של המחפים והאוהדים וגם נשים שאולי פחות יחששו להתלונן נגד אנשי שררה. העובדה שמטרידים ואנסים רבים לא נתפסים ונשפטים לא הופכת את משה קצב לא לשעיר לעזאזל ולא לקורבן אקראי. נכון שאיתרע מזלו והוא נתפס, אבל איך שלא תסתכל על זה הוא הביא את זה על עצמו. שינויים נעשים בצעדים קטנים. נקווה שבעתיד יותר ויותר אשמים יורשעו וייענשו. העובדה שבמקביל עברו בכנסת חוקים אנטי-דמוקרטיים מפלים לא מפחיתה לדעתי מגודל ההישג. גם באלה צריך להילחם.

        23/3/11 11:56:
      לא נכון הוא שעיתונאים חיפו על קצב ביודעין. הוא לא היה הבן היקיר של התקשורת לאורך דרכו במשרדי ממשלה. פניה מוסמכת ומתועדת לתקשורת היתה מביאה אותו למקום בו הוא נמצא עתה. לא הייתי מגלגל את חטאי קצב על כולנו. לא תודה.
        23/3/11 11:10:
      אתמול שמעתי את היועץ המדיני שהיה לו כשהיה נשיא. אמר שנראה שכולם ראו בו את מיסטר ג'יקל, מעטים ידעו על מיסטר הייד. תומס פרידמן חושב שאחת הסיבות למהפיכות בעולם הערבי זאת העובדה שהם רואים בין השאר את ישראל הנאורה שופטת גם את הבכירים שבאנשיה .
        23/3/11 11:05:

      צטט: שייקספיר 2011-03-23 10:36:47

      קרא את מאמרו מכמיר הלב והנוקב של אביגדור פלדמן היום באתר ווי- נט ועינך לא תשאר יבשה !

       

      אני דווקא חייכתי. חיוך עצוב אמנם כזה שאומר אין לאנשים בושה.

        23/3/11 10:36:
      קרא את מאמרו מכמיר הלב והנוקב של אביגדור פלדמן היום באתר ווי- נט ועינך לא תשאר יבשה !

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין