כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    לכלוך שמים

    12 תגובות   יום רביעי, 23/3/11, 10:56

    ''
     

     

    לפני מספר ימים, כשעיני העולם נשואות לתאור המתרחש  בכורים בפוקושימה והלב נצבט ונחרד מפחד הבלתי ידוע, פתחתי את ספרו הקטן\גדול של  ואצלאב האוול  "העולם נברא במאמר" (ספריית פועלים 1991, בתרגומה של רות בונדי) ונדהמתי, עד כמה  דבריו שנכתבו ב-1985 מעוררים מחשבה לנוכח המתרחש היום ביפן.

     

    ''

     

    "בהיותי ילד קטן חייתי זמן מה בכפר," כותב האוול, בסגנונו המעודן, "ואני זוכר אחת מחוויותי דאז: בלכתי לבית-הספר בכפר הסמוך דרך שביל שדות, הייתי רואה באותה שעה באופק ארובה ארוכה של בית-חרושת בנוי בחופזה, ששירת, יש להניח, את תעשיית המלחמה.  מאותה הארובה היה עולה עשן חום סמיך שהתפזר על פני השמים הכחולים. ובכל פעם שראיתי את המראה הזה היתה לי הרגשה עזה שיש בכך משהו שלא ייעשה, מפני שבכך מלכלכים את השמים. אינני יודע אם באותה התקופה היתה קיימת האקולוגיה כענף מדעי. בכל אופן לא ידעתי עליה מאומה ואף-על-פי-כן הרגשתי באופן ספונטני נפגע ונעלב על ידי אותו  "ליכלוך השמים". היה נדמה לי שהאדם איכשהו אשם כאן, שהוא הורס משהו חשוב, פוגע בשרירות-לב בסדר הדברים הטבעי ושמעשה כזה חייב להתנקם בו. התנגדותי לדבר היתה כמובן אסתטית בעיקרה: ברור שלא ידעתי אז מאומה על פליטות מזיקות, אשר ביום מן הימים יהרסו את היערות, יכחידו את חיות הבר ויסכנו את בריאות האדם."

     

     

    ''

     

    מיד בהמשכו של המאמר "פוליטיקה ומצפון" מתברר, שהתנגדותו האסתטית לכאורה של האוול איננה אלא התנגדות אתית, מוסרית. כי האסתטיקה והאתיקה כרוכות וארוגות זו בזו. אם השמים נפגמים או מתלכלכים יש בכך פגם אתי ולא אסתטי בלבד. כמו שאומרים לילד קטן, לא יפה מה שאתה עושה ומתכוונים בעצם, לא נכון, לא מוסרי, לא צודק המעשה שאתה עושה, ילד.

     

    ''
     

     

    ועוד הוא כותב בהמשך, שאלו אדם בימי הביניים היה רואה את  לכלוך השמים, היה חושב אותו קרוב לוודאי למעשה שטן, היה כורע על ברכיו למען ישועתו ולמען ישועת הקרובים לו.

      

    "מה המשותף, בעצם, לעולם של אדם ימי הביניים ולעולמו של ילד קטן?" שואל האוול, ועונה "נדמה לי שדבר אחד בסיסי: שניהם מעוגנים חזק יותר מרוב האנשים בני זמנינו במה שהפילוסופים מכנים "העולם הטבעי" או "עולם החיים"."

    מעוגנים, לתפיסתו של האוול, קרי, יודעים את העולם המוכר מקרוב, מבינים שעלינו לדאוג ולהיות אחראים לו.

     

     

    ''

     

    שמו של הספר "העולם נברא במאמר", מקורו , בתפיסה היהודית, מבראשית, פרק א' 3, "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור". כשם שאלוהים ברא את האדם במאמר, בדבור, בשפת האדם, שהיא יחודית לו בלבד, כך על האדם מוטל להמשיך ולברוא את עולמו ולהיות  אחראי לו. כמו שאמר פטוצ'קה*: לא נחיה באמת, אם לא נברא את עצמינו. 

     

    משחדל אלוהים ממלאכתו ביום השביעי ושבת ממעשיו - נותר העולם, לעשותו בידי האדם.
    "...אשר ברא אלוהים לעשות". בראשית ב', 3.

    גם על אובדן האלוהים בחברה המערבית, האוול אינו פוסח בספרו הקטן המכיל את המרובה.

     

    ''

    ''

     

    • *ואצלאב האוול – יליד 1936, תלמידו של יאן פטוצ'קה. לוחם למען זכויות אדם וחופש, מחזאי, סופר, איש רוח, מראשי מהפכת הקטיפה בצ'כוסלובקיה. נשיא צ'כוסלובקיה בשנים מ-1992-1993 ונשיאה הראשון של צ'כיה 1993- 2003

    *יאן פטוצ'קה - (1907- 1977) לוחם חופש ופילוסוף  צ'כי, ששלם בחייו על מאבקו. פטוצ'קה, שהיה תלמידם של הוסרל והיידיגר, היה בין היוזמים והחותמים על  "אמנת 77" בפראג, בה דרשו הדיסידנטים הצ'כים מהשלטונות לכבד את חוקי זכויות האזרח של צ'כיה ואת אמנת הלסינקי. פטוצ'קה מת משטף דם במח לאחר חקירה ממושכת במיוחד.

     

    בתמונות: נקיון שמים –  לה, לאדאק, הימליה ההודית. צלמה באבא - יאגה 

     

    (C)כל הזכויות שמורות לואצלאב האוול

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/11 21:49:

      צטט: משהלביא 2011-03-26 21:45:27

      אוי, לה, לה, עדיין מתגעגע

      גם אני מתגעגעת. יש למה . שבוע טוב 

        26/3/11 21:48:

      צטט: *ענת* 2011-03-26 21:10:03

      תודה

      לך, התודה

      שבוע טוב

       

        26/3/11 21:45:
      אוי, לה, לה, עדיין מתגעגע
        26/3/11 21:10:
      תודה
        24/3/11 23:24:

      צטט: Emilie 2011-03-24 20:45:30

      הצילומים מרהיבים! המסה של האוול באמת מצליחה להנכיח בעוצמה כמה רעיונות עמוקים של הפילוסופיה הפנומנולוגית של המאה ה-20. והאוול עצמו הוא אכן איש ראוי להערכה, אחד הפוליטיקאים הבודדים שאצלם המילים והמעשים התמזגו יחד, וגם סופר ייחודי מאוד... תודה על הפוסט הנהדר!

      תודה רבה. מסכימה עם כל מלה. הספר מקסים והאוול הוא מופ של פוליטקאי , שאין כמותו.הלוואי עלינו אחד כזה!

       

        24/3/11 23:22:

      צטט: נעמה כאן 2011-03-24 11:54:04

      פוסט שווה ביותר

      תודה רבה על ההערכה וסוף שבוע נעים

       

        24/3/11 20:45:
      הצילומים מרהיבים! המסה של האוול באמת מצליחה להנכיח בעוצמה כמה רעיונות עמוקים של הפילוסופיה הפנומנולוגית של המאה ה-20. והאוול עצמו הוא אכן איש ראוי להערכה, אחד הפוליטיקאים הבודדים שאצלם המילים והמעשים התמזגו יחד, וגם סופר ייחודי מאוד... תודה על הפוסט הנהדר!
        24/3/11 11:54:
      פוסט שווה ביותר
        24/3/11 10:24:

      צטט: אנימל אינסטינקט 2011-03-23 20:25:43

      תודה מלב:))

      תודה לך, חברתי, וסוף שבוע נהדר

       

        24/3/11 10:23:

      צטט: Raindrop 2011-03-23 19:38:41

      תודה על חומר למחשבה והצילומים הנפלאים חומר לנשמה.

      התודה והברכה,  לך.הצלומים תודות למקום

       

      תודה מלב:))
        23/3/11 19:38:
      תודה על חומר למחשבה והצילומים הנפלאים חומר לנשמה.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין