בס"ד

הכוס התנפצה לה ברעש המוני,

וכמו דומינו של כוסות המנגינה הערבה נמשכה לה עד הכוס האחרונה

באוויר התעופפו להן מולקולות פטפטניות, אשר פירטו את מלוא הבטן

והשף לבש גלימה לבנה ועטה על ראשו הילת זהב בזמן שריחף משולחן לשולחן בשביעות רצון מובהקת.

ובמציאות, רחוק מן החיזיון האורקולי שבמוחי, גיליתי בלוטות טעם חדשות, אשר נשאו אותי בגלי אושר ועונג למחוזות רגש מיוחדים השמורים רק לאוכל.

הכל התחיל בבלוטת טעם סקרנית ושתלטנית, היא שהביאה אותי עד הלום, היא שהרחיבה אופקים בחיי ולה אני חייבת את כל אותם הק"ג שרכשתי באמצעותה במהלך הדרך..

זה קרה במסעדה פרסית

אני ובעלי החלטנו להפתיע את עצמנו וביום נישואינו השני חגגנו במסעדה פרסית - אוכל בו לא התנסינו מעולם..

למנה ראשונה התענגנו על "קאשק באדמג'אן" - סלט חצילים שהביא אותנו לידי הרגשה כאילו טעמנו חצילים זאת הפעם הראשונה. זהו חציל מבושל עם בצל ועוד מיני סודות ותבלינים, עליו גולש לו באצילות יוגורט שעיקצץ והדגיש וחידד וכינס את הטעמים של הכל יחד. אחר כך הזמנו את "הגורמה סאבזי" המהולל של המטבח הפרסי - קדרה משובחת שופעת ירק מכל טוב, בשר מהביל ורך ולימון פרסי שנתן את הטון ושילח את המנה ברכות ועונג לקיבה שהשתוקקה אליה כל כך.

האווירה הייתה מעניינת ונעימה, החך התענג על כל רגע וחמימות היין הרדימה כל איבר בגופי בזמנו (המוח כמובן נשאר ער לקינוח.. : )

קינחנו בגלידה פרסית שנקראת "פלודה" סורבה עם נגיעות מי וורדים ויצאנו מהמסעדה שבעים ומרוצים ישירות לריחוף על הטיילת להמשך חידוד הרומנטיקה.

היה נפלא, מרגש ובעיקר טעים!

תודה לך בעלי היקר.