כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/11/07 07:31:
    שוש , לדעתי את אופטימית שמישהו יזכור, אבל אני מקווה שיזכרו את המהות של השביתה ולא רק את הדרך. ימים יגידו.
      13/11/07 08:40:

    הכתבה בקפטן אינטרנט:


    http://themarker.captain.co.il/captain/spages/923131.html

    שושי
      9/11/07 16:47:

    למיכאל שלום,

    אני שמה לב שאתה עוקב , מגיב ומזדהה עם הדברים שאני כותבת.

    תודה!

    שושי

    שושי שלום,

     

    יפה כתבת, השביתה הזו מזמנת לנו המורים הזדמנות לשנות את כללי המשחק.

    גם מאבק על פניה של החברה הישראלית וגם הקמת פורומים של מורים לדיונים והקמת צוותי מורים. ליצור אג'נדה.

     

    גם אני בבלוג מוצא את עצמי כותב ומפיץ את מחשבותיי לכל מי שמעוניין לשמוע.

    כן גם אני כועס על דברים של אלו שלא מבינים את החשיבות של עבודת המורים.

     

    בנוגע לתשובות, עדיין לא קיבלתי תשובות מח"כ, אני עדיין ממתין.

     

    מי אמר מורים לא מעודכנים ?

    אם בכל חדר מורים או לכל מורה היו תנאים, למשל, מחשבים ככלי עבודה, המצב היה שונה.

     

    זו עוד דוגמה לעבודת המורים בבית.

    מיכאל

    מאבק מתוקשב

    4 תגובות   יום שישי , 9/11/07, 09:59
      מאבק המורים המתנהל היום בשני מישורים, באינטרנט* ובהפגנות בשטח, מתחיל לשאת פרי. יותר אהדה בין חברי כנסת, עיתונאים ובציבור הרחב. אל תעצרו אותו!

    יומני היקר, היום 27 ימים לשביתה.

    שביתה? אני מרגישה שאני "יוצאת" לעבודה כל יום, ועובדת קשה.

    את כוס הקפה של הבוקר אני שותה ליד המחשב. פותחת מיילים,

    בודקת מאמרי מערכת, ומגיבה . בהתחלה הייתי "מורה" או "מורה בארגון"

    היום אני כבר לא מסתתרת, אין לי במה להתבייש, את דברי אני אומרת בצורה גלויה, חזרתי להיות "שושי" , או אפילו בשמי המלא.

    שעות הבוקר הן השעות שלי. לאחר צעדת בוקר, אני יושבת לכתוב, מעשה שמעולם לא עשיתי. ועכשיו, הדברים יוצאים ממני כמעיין המתגבר. הנסיבות מזמנות לי נושאים , הכעסים המצטברים מוצאים להם פורקן בכתיבה.

    מה מכעיס אותי?

     אמירה של שכנה המבטלת בהבל פה אחד את עבודתה של המורה (אשת הייטק, אשר בוודאי משתכרת פי 4 ממני..)

     מאמר של עיתונאי, אשר ברור כי לא עשה שיעורי בית, ורק קרא את הכותרות ,של הרפורמה למשל..,

    שרת החינוך, יולי תמיר, אשר ציפיתי ממנה לגיבוי, ובמקום זה חברה לנערי האוצר שהצליחו כנראה לסמא עיניה במספרים (נדמה לי שהיום היא הורידה פרופיל, ומוטב שכך..)

    תחושת הזלזול במורים אותו משדר שר האוצר, וההתעלמות של אולמרט,שמידי פעם , כשדוחקים אותו לפינה, זורק לאוויר משפט מעצבן, ממנו משתמע שגם הוא נתפס לסיסמאות אבל לא טרח לבדוק את הפרטים (על כנס המנהלים כבר כתבתי)  .

    אבל הכי מרגיזה אותי  הדיס אינפורמציה שמנסה לבלבל את הציבור במספרים הפורחים באוויר, או בחצי אמת. אז עולה בי אותה תחושה שהרגשתי  בשעה שאסתרינה טרטמן עמדה  ונופפה מולי דרך מסך הטלוויזיה ,מסמך על התואר שאין לה. אני לא אוהבת כשפוגעים באינטליגנציה שלי.

    בתחילת המאבק עיקר עבודתי היה תשובות לאותם מאמרים וטוקבקים, או אנשי תקשורת כמו רביב דרוקר, שמצאו לעצמם צורך להשתלח במורים, צורך הנובע כנראה מתסכולים לא פתורים. הגבתי והפעלתי גם את חברי המורים.

    זה המשיך במכתבים שכתבתי ליולי תמיר, אותו שלחתי לחברי הכנסת , לעיתונאים, והפצתי בכל פורום אפשרי, בכל רשימת תפוצה שנתקלתי בה.

    וזה ממשיך כיום לבלוג, שלשמחתי "הוצף" ב TheMarker  וב"הארץ" והביא את דברי לציבור הרחב, ולא רק למורים.

    אט אט אני חשה בשינוי. הטוקבקים מתמתנים, מורים רבים ואחרים נכנסים ומגיבים ומשנים את האווירה, פחות ופחות תגובות כועסות ומשתלחות. גם מאמרי המערכת השתנו, יותר ויותר אהדה , והסברה נכונה לגבי מהות המאבק.

    ממשרדה של שרת החינוך לא קיבלתי תגובה, אבל יותר ויותר חברי כנסת החלו לענות למכתבים ששלחתי להם במייל. הראשון היה ח"כ ממר"ץ חיים אורון ,אח"כ הצטרפו מכתביהם של חברי שמאל אחרים, אפילו ארגונים חברתיים התחילו לפנות אלי אישית לצאת לפעולה, אבל היום אני כבר מקבלת  תגובות אוהדות מחברי  הקואליציה,וזה אין ספק , מהפך!!

    התחלתי לקבל מיילים מאנשים אוהדים שאני לא מכירה, עוצרים אותי ברחוב  (כן, כן!) ואומרים שקראו את מכתבי (המתחילים להגיע גם אלי..), אבל הכי מחמם את הלב זה התגובות ברחוב . בהפגנות.

    כן אני גם מפגינה, כותבת שלטים , (את השלטים הצהובים זוהרים ראיתם? הם שלי..), נוסעת לתל אביב, לירושלים, לנמל התעופה לוד, ובעירי נתניה שרה את "שירי המחאה",  פוגשת מורים, שכמוני מנהלים אותו סדר יום של שביתה פעילה.

    בכל מקום אני מרגישה שהרחוב משיב בחום. לא, הם עדיין לא מצטרפים, אבל ניגשים , שואלים, מביעים מילות תמיכה, צופרים במכוניות לאהדה, או סתם מסמנים עם האצבע האומרת "אני אתכם".

    עכשיו אני מרגישה שאסור לעצור את המאבק! גם אם יעברו עוד כמה ימים של שביתה, כן אני יודעת התלמידים יהפכו עוד כמה ימים ללילות, מועדי החורף יפגעו,  אבל אם נשקיע עוד קצת יותר, אם נצליח לעשות שינוי, זה לא יהיה בכייה לדורות.

    שושי פולטין, נתניה.

    * בהמשך: המאמר "תוצאות השביתה המתוקשבת הראשונה בישראל" שכתב דורון אהרוני, מורה לאזרחות ואומנות, אורט טבעון.        נייד: 050-8534668

    תוצאות השביתה המתוקשבת הראשונה בישראל

      ==============================

    שביתת המורים תיזכר בישראל כשביתת העובדים המתוקשבת הגדולה ביותר. עשרות אלפי מורים אקדמאים בעלי מודעות תקשורתית ופוליטית גבוהה השכילו לנצל ביעילות מדהימה את המחשב האישי והפרטי אשר משמש אותם בשגרת יומם לעבודתם השוטפת,  להעברת מידע רלוונטי למאבקם.

     מורים רבים לקחו יוזמה ויצרו מצגות מפורטות  ומכתבים אשר מסבירים את אופי המאבק. מאות אלפי אי-מיילים נשלחו במרץ בין חברי הארגון, הורים,תלמידים ושאר הציבור.

    התוצאה המשמעותית של פעילות האינטרנט הגדולה היא הובלת יוזמות חדשות אשר צצות מה"שטח". מכתבים, הפגנות ומפגשי מורים במקומות שונים בארץ מקבלות תהודה מהירה בכל הארץ.

     התנגדויות להסכם הרפורמה אשר חתמה הסתדרות המורים עם הממשלה צברו תאוצת התנגדות אדירה באמצעות אלפי מורים אשר דאגו להגיב באמצעות תגובות{טוקבקים} התנגדות חריפות לרפורמה בכל כתבה אשר התפרסמה ברבים מאתרי החדשות באינטרנט. למעשה ניתן לומר די בברור שהרפורמה שחתמה הממשלה עם הסתדרות המורים קרסה עקב מהפכת התקשוב בקרב קהל המורים.

     מורים חדורי רוח קרב, החלו להקים אתרי אינטרנט חלופיים  לאתר הרשמי של ארגון המורים והסתדרות המורים, וכך הובילו את המאבק לדרך שונה באמצעות העלאת יוזמות חדשות{מחאה,מכתבי התפטרות המוניים, עצרות, וכו}

    ממשלת ישראל מנסה מתחילת המאבק לנהל מאבק אישי מול ראש ארגון המורים-רן ארז על מנת להסיח את דעת הקהל ממאבקם הצודק של המורים להגדלת שעות הלימוד,הקטנת כיתות הלימוד ושיפור שכרו ומעמדו של המורה. מה שהממשלה לא מבינה הוא 

    העוצמה הבלתי צפויה של ציבור המורים אשר מחזק באופן שוטף את שורותיו, באמצעות חופש הביטוי המתוקשב. ציבור המורים לא נשאר אדיש לניסיונות הממשלה לשבור את רוח המורים.

    עוצמת השביתה המתוקשבת הגדולה מובילה את המאבק לאפיקים בלתי צפויים בעליל גם לממשלה וגם לעומדים בראש ארגון המורים.

     עשרות אלפי המורים משדרים עוצמת נחישות בלתי מתפשרת לראשי הארגון. לפיכך,  התוצאה הדרמטית היא שראשי הארגון מתקשים להוביל תוצאה של פשרה כלכלית ואידיאולוגית עבור המורים כפי שהורגלו לבצע במהלך שנים עברו.

    ממשלת ישראל  חשבה בפרוץ השביתה כי הזמן עובד לטובתה ולכן שלחה נציגים זוטרים לנהל את המשא ומתן עם המורים, וכך, לא השכילה להבין כי בעצם מולה לא עומדת קבוצה קטנה של נציגות ארגון המורים, אלא קבוצה של עשרות אלפי  עובדים בעלי יכולת תקשוב אדירה אשר הופכת את המאבק להתמודדות אינטלקטואלית, תקשורתית וחברתית מהמעלה הראשונה.

    לטעמי, שביתת המורים אשר החלה באוקטובר 2007 תיזכר כמאבק העובדים האינטרנטי הראשון בישראל אשר ישנה את דפוסי יחסי העבודה בישראל לכוון מדינת הרווחה. 

        

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון