שיר" זה היה שמה של התינוקת  החדשה שלהם, אחותה החדשה של קאדו.כלאמר, איש  מהם טרם  ראה את  הפעוטה, אך שמה כבר ניתן  לה, מוחלט  ומוסכם על דעת כלם.היתה זו קאדו  שביקשה בכל לשון של בקשה, לקרוא לקטנה "שיר". "זה השם הכי יפה  בעולם, "התחננה ,והוריה נעתרו לה. אדם סקר במבטו את הרחוב, מחפש  בעיניו את המספר המבוקש, ומשמצא, עצר בחזית הבית.  זה לא ניבדל במאום מהבתים  האחרים בסביבתו ,ולא היה בו דבר  שיעיד, כי הוא משמש, מעון לתינוקות של השרות למען הילד.  אדם הושיט ידו,מגש ולבסוף הניח אצבעו על כפתור הפעמון.היא רעדה מעט מסגירה את עצמת ההיתרגשות האדירה שאחזה בו.הם ניצבו ליד שער חשמלי  גבוה, ועתה, כמענה לצילצול הפעמון, החליק השער  על מסילה משומנת היטב,  מניח להם להיכנס פנימה .הם פסעו בדחילו ורחימו על שביל החצץ, וזה חרק  תחת רגליהם,  משני צידי השביל,  פרחה לה האפונה הריחנית בשלל צבעים מרהיבים. הניחוח המם את אפם של הבאים, כמעט עד לשיכרון חושים.  בפתח הבית היא קיבלה את פניהם ,אורה, פקידת השרות למען הילד, שחייכה  במאור פנים ,ולחצה את ידי הבאים  קצרי הרוח.יותר מכלם התרגשה קאדו, היא סבבה   כה וכה מציצה ללא בושה מעבר לדלתות ,אולי שם, תימצא שיר  אחותה החדשה שאותה כבר אהבה בכל ליבה.  אורה פנתה לאדם וג'ודי:בתכם הקטנה שתתה מי שפיר בלידתה,ולכן חלתה בדלקת ריאות, ויהיה עליכם  להשגיח עליה בתחילה, קצת יותר מהרגיל."בדברה , הוליכה אותם אורה לעבר אולם ההמתנה  .על קירותיו היו תלויות תמונות גדולות מעולמו  של וולט דיסני ,מיקי מאוס, הציץ מכל פינה כמעט,  וכן נראו לעין דמויותיהם המלבבות של כלבים וחתולים  ,חיות מחמד אהובות ומתוקות. למראיהם השמיעה קאדו קריאות התפעלות. עציצים נאים  היו מפוזרים בכל פינות הבית ,משלימים את תמונת המקום של טיפוח  ואהבה  בכל.אורה פנתה עתה אל קאדו,הושיטה לה את ידה, וקאדו ביקשה בעיניה  את הסכמת ההורים.זו כמובן ניתנה לה מיד, ועתה פסעו  השתים יחדיו עולות במדרגות, בעוד אדם וג'ודי שנשארו באולם ההמתנה, עוקבים אחריהם בענים כלות.  "אנחנו נלביש את שיר" הסבירה אורה לקאדו. בבגדים שהבאתם אתכם  מהבית". קאדו הינהנה בראשה ,אינה מוצאת מילים בפיה, מרוב התרגשות, כאילו בלעה את לשונה. דקות ספורות חלפו, וקולה הצוהל של קאדו הגיע לאוזני אדם וג'ודי. הם נשאו עיניהם מעלה, וראו את בתם מנפנפת להם בידה בטרם שבה ונעלמה מעיניהם אי שם בניבכי הקומה השניה. ואז,  אז שבה והופיעה  בהכריזה ברוב אושר, הנה שיר "הוריה הנירגשים קמו ממקום   מושבם, ומיהרו לעברם,  כשהיא אחוזה בידיה של אורה, שיר הפעוטה, וקאדו מלטפת את ראשה."או אז, לראשונה חזו בה בעיניהם בביתם השניה. היה בה בפעוטה הזו , מעין חן עצוב.  חרש נטלה ג'ודי את התינוקת מידי אורה, ואימצה אליה את בתה החדשה, מחבקת אותה לגופה מריחה את ניחוח  גופה הפעוט.ג'ודי הושיטה את אצבעה שנראתה ענקית אל מול ידה של שיר הקטנטונת .ואז סגרה הקטנה באצבעותיה הזעירות על אצבעה של ג'ודי  מחזיקה היטב באצבע כאומרת, "החלטתי, בחרתי בך כאמי". ג'ודי  שמחה בבתה הקטנה, "היא כבר שלנו" הכריזה ."היא מחזיקה בנו חזק כי מצאנו חן בעיניה ".עכשיו היטיבה  ג'ודי את אחיזתה בפעוטה, שהביטה באמה המאמצת ללא מורא.ג'ודי הורתה לקאדו לשבת, וזו הכינה עצמה היטב, כשאמה הניחה בזרועותיה את אחותה הקטנטנה. קאדו פחדה לזוז  ממקומה ,עוצרת נשימתה ,אינה יודעת נפשה מאושר וגיל. "ובכן, מזל טוב רבותי" הכריז אדם באושר עצום. "משפחתנו התעשרה באחות לקאדו, ובבת לנו.ג'ודי ניבטה בבנותיה, וליבה צר מהכיל.קאדו נשקה לשיר זהיר זהיר , כמו היתה הקטנה בובת חרסינה שבירה ,והביטה באביה שנטל  את שיר והרימה גבוה. נפשו ניקשרה בנפשה כימעט מיד. היתה זו אהבה  ממבט ראשון, ובראשו שבו ועלו התמונות מאז,  כיצד נטל לראשונה לידיו אותה, את קאדו . הוא היה מלא התפעלות ואושר." ונמשיך במהרה כ י, מאחר ויש למה לצפות, ועוד איך."