(בהמשך לפוסט על בגידתה המנומקת של שלי יחימוביץ') עם סימפטיה לא הולכים למכולת, אבל זירת הכנסת היא חשובה מאוד לפתרון בעיית השכר לעובדים הסוציאליים. אני מביא את דבריו של אורי אורבך, אחד מחברי הכנסת החברתיים שיש. בשולי הדברים ניתן לראות מה שווה האינטלגנציה של ח"כ ניסים זאב אבל זה כבר דיון אחר.

הישיבה ה-230 של הכנסת ה-18- נוסח לא ערוך (22/3/11)

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת הורוביץ. חבר הכנסת אורי אורבך, ואחר כך – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת אורבך, שלוש דקות, בבקשה.

אורי אורבך (הבית היהודי):

      אדוני היושב ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, חבר הכנסת ניצן הורוביץ – להכיל את כל אלה שלא - עם כל ההכלה הזו, אני לא רואה את המחנה שלך מכיל מכתבי רבנים לא להשכיר דירות, שאני מתנגד למכתבים האלה. ההכלה של המחנה שלך היא תמיד רק לצד מסוים, וכשאתם נדרשים להכיל דברים במחנה הפוליטי היריב, אני לא רואה את הסובלנות הגדולה שלכם, אז זה לגבי העניין הזה, אבל לא על זה רציתי לדבר.
            
היום, את הנאום שלי כתבה מישהי. מדי פעם אני שוכר כותבי נאומים, הפעם זה בחינם. מאמר שהתפרסם היום ב-YNET של עובדת סוציאלית בשם ליאורה דיקשטיין, ולא יכולתי לנסח את זה יותר טוב, אז אני אבחר את הדברים שלה. היא מספרת על יומה של עובדת סוציאלית, ואיך היא חוסכת כסף למדינה. אני אקרא קטעים מזה. כותבת ליאורה דיקשטיין, עובדת סוציאלית:

      "היום קמתי לבוקר נוסף של שביתה. ארגנתי את שלושת ילדיי לבית הספר בשלווה וברוגע. כבר 12 שנה אני עובדת באגף לשירותים חברתיים כמרכזת תחום נוער וצעירים ב-75% משרה ועובדת סוציאלית משפחתית ב-25% משרה נוספים. אני רגילה לימים אנרגטיים, דינמיים ולחוצים.

      פתאום אני מוצאת את עצמי חושבת על כל הדברים שלא עשיתי בזמן השביתה.

      1. לא פניתי לוועדה במשרד הרווחה לקבלת אישור לשילוב סייעת צמודה בגן עבור ילד חולה סוכרת שלא יכול לשהות במסגרת ללא סיוע זה. חסכתי למדינה תקצוב לעמותה הנותנת שירות זה.

2. לא הפניתי ילד למועדונית טיפולית לילדים בסיכון, למרות שהגננת דיווחה על דאגה לבריאותו הפיזית והנפשית. חסכתי למדינה תקן עבורו.

3. לא עזרתי לקשישה שיושבת לבדה בחושך כי ניתקו לה את החשמל עקב חוב. חסכתי למדינה העברת תקציב חריג.

      4. לא נסעתי לפנימייה שנמצאת בקצה השני של המדינה, כדי לבנות תכנית המשך לנער בסיכון שסודר שם על ידי. חסכתי למדינה את כספי הנסיעות שלא משולמות לי ממילא".  
"לא עניתי לקריאת המוקד העירוני באמצע הלילה לגבי נערה שברחה מהבית ונמצאה רעבה ומפוחדת. חסכתי למדינה את שעות הכוננות שלא משולמות לי ממילא". 

אני אקרא עוד אחד מבין הדברים שהעובדת הסוציאלית חסכה למדינה: "לא כתבתי דו"חות סוציאליים דחופים: לבתי משפט, למשרד השיכון, לתורמים, למשרד הקליטה, למשטרה. חסכתי למדינה - -

נסים זאב (ש"ס):

      לא מוסרים ילדים לאימוץ - - -

היו"ר אופיר אקוניס:

      תודה. אתה הבא בתור. אתה הבא הבא בתור אז תשאיר משהו - - -

אורי אורבך (הבית היהודי):

      - - שעות נוספות שלא משולמות ממילא. ועוד הרבה דברים. יש לך מחלוקת, אולי, על תחום מסוים של העובדים הסוציאליים אבל בלעדיהם – ילדים וילדות, נערים ונערות זרוקים ברחובות, משוטטים. הם רשת הביטחון הסוציאלית של מדינת ישראל, העובדים הסוציאליים, ואנחנו חוסכים, חוסכים למדינה אבל אנחנו נשלם על זה ביוקר.

היו"ר אופיר אקוניס:

היא כתבה עוד הרבה הגברת דיקשטיין? כי זמנך עבר. אם היא כתבה עוד דברים רבים, אז אולי נוכל להשלים את קריאת מאמרה ב-YNET.

אורי אורבך (הבית היהודי):

      והיא פונה לפקידי האוצר, שלהם יש תוספות שכר והם מקבלים, אולי, החזר נסיעות ואת הטלפונים, ואליהם לא מתקשרים הביתה בלילה אלא אם כן זה להוריד את העובדים הסוציאליים מהדרישות המופרזות שלהם. לכן אני פונה אליך אדוני ראש הממשלה. העובדים הסוציאליים זה הכי דחוף, זה הכי דחוף. יותר מכל דבר חשוב שעומד על סדר היום. היום, מחר, מחרתיים, תגמרו את זה. אלו האנשים החשובים ביותר במדינה. והשוועה עולה השמיימה. האם מישהו מקשיב?

היו"ר אופיר אקוניס:

      תודה רבה לך, אני מאד מודה לך, חבר הכנסת אורבך. חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב.