איך אפשר בכלל לחשוב לדבר על משהו אחר חוץ מאשר על "המצב"? יש הערב מכבי, מחר מרתון ירושלים, שוב יורד גשם מבורך, יש תמונות מהמסיבות של ברלוסקוני, וכל מה שהיהודים המעצבנים האלה מדברים עליו זה טרור. איזה Party Poopers, חבל על הזמן! אבל ככה זה חברים, מאז הולדת העם היהודי נידונו לחיות תחת החרב. פעם זאת החרב, פעם השוט, פעם תאי הגזים. בדורנו זה עול שאנחנו אמנם חולקים בצורה מסויימת עם העולם, אבל אפשר לנכס אותו ליהדות (בהמשך לאיינשטיין, disk on key ונטלי פורטמן) בצורה מובחרת- הטרור האיסלאמי. אמנם בכל העולם מוחמדים קטנים דואגים לעמוד בתור ל-72 הבתולות שלהם אבל לנו יש ייחוס- אצלנו אנחנו גם המטרה ואם לא המטרה אז לפחות אשמים. כמו שאמר פעם Walid Shoebat (תעשו גוגל ותכירו) "לא כל המוסלמים טרוריסטים, אבל כמעט כל הטרוריסטים הם מוסלמים". מה אני כבר יכול להוסיף?? ולצרכי הפרובינציאליות נחזור לארץ הקודש. רק חסר לנו קטיושות מהצפון ובכלל אפשר להגיד שגמר האח הגדול יעניין לנו את התחת. קטסטרופה. אבל שנעשה משהו בנידון? בוודאי, הרי ראש הממשלה הבטיח תגובה נחרצת, רק חבל שהוא החליט על כך באיזו ישיבה במתחם VIP בנתב"ג בדרך לרוסיה. כי מה זה כבר טילים על שליש מדינה ופיגוע בירושלים לעומת וודקה וקוויאר עם פוטין? מנהיגות רציתם? קיבלתם נוסע מתמיד. אבל באמת שאין לי טענות אליו כי לא היו לי ציפיות ממנו. הבעיה שלנו זה בהבנה, בקריאת המצב, בניתוח המציאות. רציתי להגיד 50 פצמ"רים אבל בטח עד שהקלדתי את כל זה המספר עלה ויעלה, אז פצמ"רים וגראדים וג'יהאדים ומוחמדים בדרום (כל הדרום). זה בוודאי לא יזיז כלום, הרי כמה שנים ירו על תושבי הדרום (אחינו היקרים, חזקו ואמצו, רבים מאיתנו אתכם, מתפללים לשלומכם) וכלום לא קרה? לעופרת יצוקה יצאנו אחרי אלפי טילים ופצמ"רים. אבל בואו נוסיף למשוואה את שובו של הטרור הירושלמי, אתם קולטים שבתקשורת אומרים "הטרור חזר"? למה לאן הוא הלך??? אתם יודעים כמה ניסיונות, חלקם מוצלחים, חלקם קטלניים ביותר (בין 07'-10' היו 73 הרוגים בפיגועים), היו כל שנה? למה שתדעו? למה שמישהו יגיד לכם? אם באמת תרצו לדעת- כל מה שצריך זה גוגל. נחזור לירושלים. אז פיגוע תופת נוסף בהיסטוריה היהודית המדממת של עיר הנצח שלנו. אז מה? שזה יזיז למישהו? מזל שיש רק הרוגה אחת, ועוד היא בכלל לא ישראלית, חפיף, תעביר ערוץ יש האח הגדול או הישרדות או היפה והחנון. רק על תוכנית הריאליטי "אחמד והפצצה" לא תשמעו. לצערה של ההסברה הישראלית ההרוגה היא בריטית, מדינה שפשוט מתה עלינו (למי שלא ידע בלונדון סקול אוף אקונומיקס הסכימו להחרים את מי-עדן כי זה מים משטח כבוש...), אז אי אפשר למנף את הפיגוע. באסה. כאילו שצריך מנוף כדי להסביר לישראלי הממוצע את האמת, כל מה שצריך זה אמינות ומקצועיות, שתי תכונות שזרות למרבית אנשי התקשורת בארץ. דוגמא? בבקשה! כפי שנוכחתם לקרוא בפוסטים קודמים, משפחתי נמצאת באמצע "שבעה" על סבתי המנוחה. עקב כך יצא לי סוף סוף להחזיק ביד עותק אמיתי של עיתון, לא משהו באינטרנט, אלא דפים כאלה שמלכלכים את האצבעות. וכל זה ביום שאחרי מלחמה בדרום ופיגוע בירושלים. ומה עיניי רואות במוסף היומי של מעריב? טור דעה שמספר לנו את הסיפור הבא: עיתונאי מסויים (לא משנה מי), בעל דעה פוליטית מסויימת (לא משנה איזו), מנסה להעביר נקודה מסויימת (וכאן בטח לא משנה איזו). הבעיה הייתה בסיפור שבו הוא השתמש להמחשת הנקודה, וכאן ארחיב. הוא מספר שבזמן האינתיפאדה השנייה הוא הפליג מיוון לישראל עם עוד אנשים (כאילו לא ברור מי ומה), במהלך ההפלגה הוא שמע את סיפורו של פלסטיני שנמלט מאימת הישראלים ב-48' (חבל שלא תיאר איך הגלים התנפצו ברקע, טיפות המים הקרירות הרטיבו את זקנו של הפליט, עינו דמעה וקולו רטט...). הפליט סיפר ששיחק על גבעה ליד כפרו שבאזור צפת כשלפתע הגיחו מטוסי חיל האוויר והפציצו את הכפר. הוא רץ הביתה ומצא את רוב משפחתו מרוחה על הקיר, אביו הורה לו לקחת את אחיו הקטן ולברוח ללבנון. אבל בדרך היה מחסום ישראלי ושם נלקח הצידה פליט בעל פיגור שכלי ונורה למוות לקול צהלות החיילים. עד כאן הסיפור. עזבו אתכם מהעובדות, עד כאן הסיפור. יש שאלות? נו, למה אתם מפריעים לי עם השאלות? טוב,מה? לא שמעתי טוב, אתם טוענים שזה נשמע כאילו F-16 הפציץ כאשר בקושי היו אז מטוסים והם הפציצו עם מיכלי סיפולוקס יותר מאשר עם פצצות לפיצוח בונקרים? ואתם טוענים שהסיפור על המסכן עם הפיגור נשמע דומה להפליא לסיפורי השואה? די נו, אתם סתם מחפשים תירוצים. אבל ברצינות, הבעיה היא לא הסיפור, זה סיפור אישי (שלדעתי מופרך לגמרי) של אדם שחושב את עצמו לחלק מעם שהומצא לפני לא הרבה שנים. בסדר, את זה אני יכול לקבל, בא לעיתונאי לכתוב סיפורי מדע בדיוני בעיתון, סבבה. אבל הבעיה שלי היא שהעיתונאי המכובד טורח לומר שלדעתו הסיפור הגיוני לגמרי ושהוא לא מתפלא עליו. אתם קולטים? הוא לא מתפלא שאנחנו מסוגלים לעשות את מה ש-X סיפר לו. ואז באים להתווכח איתי שהתקשורת לא שמאלנית. אז הטרור חזר, והשקט הופר, ואנחנו נמשיך הלאה כאילו כלום עד להסכם הבא. בדרך נעשה "מחוות" לאבו-מאזן, ואולי גם נשחרר אסיר זה או אחר, וכמובן שגם נפנה יישוב יהודי זה או אחר. אין מה לעשות העולם לוחץ ועוד לא דיברנו על הלחץ ועלינו כאשר יסיימו לתקוף את קדאפי וירצו להשלים עם העולם הערבי כי הנפט חשוב מהאמת. לדעתכם לא? למה נראה לכם שבריטניה שיחררה את המחבל מלוקרבי? בשביל איכות הסביבה? בשביל זכויות אדם? או בשביל חוזה של 4 מיליארד יורו עם לוב? אז נמשיך להיות לחוצים ולחיצים, ונחשוב על המגילה שקראנו בשבוע שעבר- "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה", ונחלום איך היה אם היינו ככה. תמשיכו לחלום...בסוף נתעורר |