את המאמר הזה התחלתי לכתוב בחמישה בנובמבר. גם אז, כמו גם היום פתחתי אותו במשפט: "היום אני הולך להקים עלי אנשים שאני שותף למאבקם אך אני לא מוכן יותר להיות שותף לשתיקתם". כתבתי אז ולא פרסמתי, והיום, עם השינויים המתבקשים, אני חושב שהגיע הזמן.
מה שהביא אותי לכתיבת המאמר אז, בראשית נובמבר האחרון, הייתה עוד ידיעה שמקורה בבגדד שסיפרה על שבוע הדמים שעבר על בירת עיראק. שיאו של אותו שבוע, כך נאמר בידיעה, היו שבעה עשר פיגועים שהתפוצצו בו זמנית בעיר בגדד. עשר מכוניות תופת, לא פחות, מטעני צד ופיגועי ירי. מאה אנשים, וכנראה הרבה יותר, נרצחו, ומאות נפצעו: התעוורו, נשרפו, אבריהם נכרתו, שמיעתם נעלמה, נפשם רוסקה.
הידיעות באתרי האינטרנט בעברית דווקא נכתבו בשפה רחומה. אמרו: המחבלים פגעו בשכונות השיעים העניות. במסעדה צפופה בצפון העיר, ובמרכז קניות שבו מבלים אנשי המעמד הבינוני. היה משהו כללי, אפור, מעורר רחמים במלים האלה – המעמד הבינוני. נוסעים באוטובוס. בזמן האחרון אני נוסע הרבה באוטובוסים. מחכים בתור. עולים. נוסעים. מתקיימים. דואגים. הולכים לקניון. מתפוצצים. "המעמד הבינוני נשחק" נכתב אצלנו הרבה, אלא שבאזור שלנו המעמד הבינוני לא רק נשחק – הוא גם מתפוצץ. הידיעה ההיא מבגדד סיפרה גם על אחד, מוסטפא מוחמד סאלח, רופא שיניים, שבדיוק יצא ממשרדו וסיפר שראה גופות עפות באוויר. כך הוא אמר לכתב הניו יורק טיימס, והוסיף: יש הרבה מתיחות באוויר.
מתיחות באוויר.
חודש וחצי לפני כן, באמצע הרמדאן, הייתה התקפה שיעית על הסונים בפקיסטאן. 160 בני אדם נטבחו. גם שם היה סלט של אברים, של דם, של ראשים כרותים, של עור שרוף, של קרביים שפוכים, ובתמונות שהגיעו משם ראו אנשים המומים הולכים ברחובות ומכוניות כיבוי שוטפות את נחלי הדם.
![]()
מול כל אלה שבה ועלתה בי השאלה - מדוע ארגוני זכויות האדם לא משמיעים את קולם כנגד הטרור הזה? מדוע ארגוני זכויות האדם – ויש בהם אנשים יקרים, מלאי חמלה, עם תחושת צדק מפותחת, אנשים שמגילת זכויות האדם היא התנ"ך הפרטי שלהם, איך ייתכן שמכל אלה אף אחד לא מפרסם הודעה מיד אחרי הפיגוע ובו הוא אומר ש : האגודה לזכויות האזרח האמריקנית/ האירית/ השוודית/ הישראלית או ארגווני הרופאים, האחיות, האחים המתנדבים, תורמי הדם והכספים, מכריזים על שביתת רעב, חוסמים את הכבישים, מתנחלים בכניסה לאו"ם כדי להציל עוד ילד אחד פקיסטני. או עיראקי. או סומלי. ילד אחד. אולי משפחה. בדיוק כפי שצריך להציל ילד ישראלי או ילד פלסטיני, הם לא מוכנים יותר, משום שהטרור הוא לא עניין פרטי. זה לא "עניין פנימי" בתוך העולם המוסלמי, אלא תופעה בזויה, איומה, רצחנית, והסכמה לטרור הזה מכשירה את כל סוגי הטרור האחרים. ואני משתדל בכל כוחי שלא ליפול לתוך המלכודת של "אז מה אתה רוצה מאיתנו, מר יערי?! סוף סוף התפכחת?" משום שהטרור הנבזי, המטורף, שיביא לחיסולו של העולם לא מצדיק מקרה אחד קטן של יולדת שעוכבה במחסום או עץ זית שרוף. בשום פנים. אבל כדי שהמאבק יהיה אמין, אי אפשר שארגוני זכויות האדם לא ישמיעו ולו פעם אחת את קולם כנגד הטבח הנמשך הזה, בעולם הערבי.
אומרים לי: אתה לא מבין. אלה סכסוכים שהולכים לאחור עד לתקופת מוחמד והח'ליפים. ככה זה. ואני אומר – גם על טבח היהודים אמרו ש"זה הולך אחורה עד לצליבת ישו" נו? אז מה? לזה הסכמנו? הסכמנו שהעולם יסכים לזה? שום נימוק היסטורי לא יכול להביא לכך שמישהו שזה תפקידו בשרשרת הכוח העולמית, ישתוק ברגע שבו קולו חייב להישמע, או, וזה חמור יותר, יתרכז רק במקום שבו קל לו לפעול.
עכשיו אתם בטח חושבים שאני הולך לקשור את הסיפור הזה לפיגוע באוטובוס בירושלים השבוע: לא, את זה אתם יכולים לעשות. מה שהקפיץ אותי הבוקר היא הידיעה ששלטונות סוריה רצחו לפחות מאה מפגינים שנלחמים על זכויות האדם והאזרח בסוריה. אנשים שקצו בעריצות, שהיו מוכנים לצעוד מול הכדורים. אני זוכר איך השמים נפלו עלינו כשמשטרת ישראל ירתה במפגינים, שלושה עשר במספר, והרגה אותם. אני זוכר את ההפגנות ואת וועדות החקירה. את שלילת הלגיטימיות. את האדמה הרועדת.
ואני תוהה – מאה נרצחו עד היום בצהרים ברחבי סוריה. הלא גם אם עורכי החדשות ירצו לשדר את הידיעה ש "בתגובה למעשה הטבח בסוריה, שבה רצחו כוחות הביטחון הסורים לפחות מאה בני אדם, קוראים ארגוני זכויות האדם לדקת דומיה עולמית, לסגירת שדות התעופה, לפיקוח על הנשק שמוזרם למדינות אלה" הם לא ימצאו אותה. גם לא את הידיעה הכללית ש "לנוכח מעשי הטבח הנוראים בלוב ובסוריה שבהם השלטונות יורים במפגינים ארגון הגג (או הארגון הבודד) אומרים די!! " איש לא ישלח. מז'נבה. מיוהנסבורג. מאוסלו. הבעיה היא שאין ידיעה כזאת. דממת מוות נחה על אתרי ההשמדה החדשים שמתרבים וזוחלים לתוך המחסים הבטוחים לכאורה שבהם אנחנו חיים, ושאף מדינה לא תוכל להם אלמלא האזרחים עצמם יאמרו גם הם את דברם, וכשהם כבר אומרים פשוט יורים בהם, ואלה שזה תפקידם לא מפרסמים, לא מפגינים, לא קורעים את בגדיהם. ובפעם הבאה שאשמיע את קולי נגד עוולות הכיבוש שלנו, ים הטוקבקים שלנו יגעש באיומים ובקללות, בוגד, הם יאמרו. זה עניין פנימי, זה הביטחון שלנו, וכו' וכו'.
משום כך, וגם משום שכל העניין הזה פשוט זוועתי ומעורר קבס, באופן עצמאי לחלוטין, וללא צורך בניסוח נייר משותף, אני קורא בזאת למדינות העולם להפסיק לאלתר כל קשר עם סוריה עד להקמת וועדת חקירה על מעשי הטבח האחרונים בארצם. תזכרו, יערי אמר (כמו שזהבי אומר).
אז אמר. |
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו עובדה ברורה שרק עיוור יכול לנסות להכחיש אותה - שקיים הבדל עצום בהתיחסות העולם לפעולות אלימות בין יהודים וערבים (בשני הכיוונים) לעומת פעולות אלימות בין ערבים לבין עצמם.
נקח לדוגמא את פעולות טרור המתאבדים. כשהתחילו פיגועי ההתאבדות בארץ בתחילה שנות ה 2000, ה"הסבר" הנפוץ בעיתונות העולמית היה: אם הפלשתינאים נואשים מספיק כדי לפוצץ את עצמם - הרי בודאי ישראל מתאכזרת אליהם באופן נורא ובלתי נסבל. מכיון שעיתונאים הם לא חוקרי מדע, הם לא יצאו לשטח כדי לבדוק את נכונות התזה, אלא יצאו לשטח כדי למצוא (או לייצר) הוכחות למסקנה.
דוגמאות לייצור הוכחות הן: 1) תמונה בעיתון טיים של חייל ישראלי מחזיק באלה בתנוחה מאיימת, ומתחתיו אזרח שפניו מכוסים דם, בלווי הכיתוב: "חיילים ישראלים מדכאים הפגנות של הפלשתינאים". למעשה, הפצוע היה תייר יהודי אמריקאי שנפצע מהשלכת אבנים ע"י פלשתינאים, והחייל הגן על הפצוע ואיים באלה על התוקפים. 2) מחמוד א-דורה.
היום, כשפיגועי התאבדות נגד אזרחים הפכו דבר של יום ביומו בעירק, באפגניסטן ובעוד מקומות בעולם - ההסבר הנ"ל נעלם לחלוטין !
גם בכוון ההפוך קיים יחס דומה של איפה ואיפה, למשל בדיווח על מקרי הפצצה של אזרחים. כשהמפציצים הם אמריקאים או בריטים - התנצלות קלה של המפקד בשטח (אם בכלל) מסיימת את העניין. כשהמפציצים הם ישראלים העניין לא יורד מסדר היום, ומגיע לכדי ועדות חקירה, ואיומי חרם ומשפט בהאג.
עד כאן העובדות - שעליהן אין בכלל טעם להתווכח.
לגבי הסיבות, קל להגרר לתשובה "אנטישמיות", אבל זו תשובה חלקית ופשטנית מדי.
לדעתי הסיבות הן יותר מורכבות - אבל בעיקר אמוציונליות ולא שיקולי הגיון של אינטרסים, נפט וכדומה.
1) גורל היהודים בארץ הקודש נוגע לליבם של מיליוני אנשים בעולם, כולל יהודים, נוצרים ומוסלמים. כמעט לכל אדם בעולם יש עניין ודיעה בנושא הסכסוך במזרח התיכון, הוא בעד או נגד, אבל לא אדיש. את כל אותם המיליונים הרבה יותר מעניין לקרוא על מה שקורה בארץ מאשר על הסיכסוך של הטמילים בסרי לאנקה. עורכי החדשות בטלוויזיה ובעיתונות פשוט מספקים את המצרך - חדשות מעניינות!
2) לגבי ארצות אירופה - זה גם ענין של ניקוי המצפון. אם ניתן להראות שצאצאיהם של ניצולי השואה מבצעים פשעי מלחמה דומים לאלה של הנאצים - זה מפחית מהאשמה והאחריות לגורל היהודים בשואה.
3) אינטלקטואלים במערב רגישים הרבה יותר לעוולות של אנשים מערביים (לבנים) כלפי מזרחיים (או שחורים), מאשר עוולות של "ילידים" כלפי עצמם. הדוגמא הבולטת היא זו של החרם על דרום אפריקה, לעומת חוסר המעש כלפי רואנדה, קונגו, זימבבואה ועוד מלחמות אכזריות באפריקה בין שבטים שחורים לבין עצמם. הדבר קשור כנראה בתפיסת האינטלקטואלים את ה"ילידים" כבעלי אורח חיים "אותנטי" לעומת אורח החיים ה"מלאכותי" במערב.
ובאנלוגיה על עולם החיות:
א) אף אחד לא ינסה להציל זברה שמותקפת על ידי אריה בג'ונגל - כי אלה חוקי הג'ונגל ואל לנו להתערב בהם. אבל אם אדם יצוד פיל בניגוד לחוק - הוא יורשע בצייד בלתי חוקי !
ב) "כלב נשך אדם" לא יקבל כותרת גדולה כמו "אדם נשך כלב" !
אני מנחש שיהיו כאן הרבה תגובות נזעמות על האנלוגיה הזאת שמשאירה לערבים את תפקיד הכלבים, אבל הזעם צריך להיות מופנה לא כלפיי, אלא כלפי אלה שסולחים על פעולות רצח אזרחים ודיכוי נשים במדינות ערב כיון ש"אל לנו להתערב בחוקי הג'ונגל" !!
למען ההגינות ובבירור עם בעל התגובית שנמחקה
מעבירה לכאן תשובה למסר ששלחתי אליו לפנה"צ :
Jed:
היתה כאן תגובה הלילה שנכתבה מעל תגובתי
ואופס היא איננה
מי מחק?
בעל התגובה
או בעל הפוסט
או חיכיתי לרגע הזה שתעבור להתקפה
כמה צפוי , רק ללחוץ על הכפתור הנכון ואתה מגיב בצורה הכי צפויה שאפשר
כדי שתרגיש טוב עם עצמך אסיים
ב " אתה צודק "
כמובן , איך יכול להיות אחרת , בלי תהיות בלי שאלות הכל ברור חד שחור ולבן .
השמאל הקיצוני ( שזה אתה אם לא הבנת ) הוא בדיוק כמו הימין הקיצוני ,צודק , חד ויודע הכל
וטוב שכך כי אחרת אף אחד לא היה יודע מהו האמצע .
ואם תהית , אני אישית ממש לא יודע הכל , למעשה אני יודע מעט מאוד
וישחקו הנערים לפני......
ביוםשלישי יום לפני הפיגוע נסעתי באוטובוס חמש בתל-אביב (מעשה שלא ביום יום אצלי) לא נסיעה בתחבורה הציבורית
אלא נסיעה באוטובוס 5 ..וחשבתי על הפיגוע שהיה בימי האינתיפאדה השנייה באוטובוס מס. 5
מסקנה:
לא לחשוב על פיגועים כשנוסעים באוטובוסים.
~
צביעות תל-אביבית:
מדברים ירוק, חושבים ירוק אבל האוטובוס ריק...חמישה נוסעים בקושי או שזה תלוי במס. האוטובוס
~
זכויות אדם:
= החרמת האקדמיה הישראלית...
כי פשענו, חטאנו אנחנו לא מושלמים מה לעשות.
~
כדורסל נשים:
כולם בורוד הצרפתיות , אליצור רמלה זכתה וכשהעזו להתלבש בדגל ישראל בוז באולם
שוב
אנחנו לא מושלמים
אצלנו אין דמוקרטיה, אין זכויות אדם\ אין כלום אנחנו דיקטוטרה חשוכה
כמעט איראן
שבת שלום
לא משכנע את עצמי .רק מנסה להסביר את מה שאני רואה ומבין.זו המציאות לגבי הייחס לישראל. ובמקום להצתדק ולהאשים את העולם ואישתו,כדאי לך ולכותב הבלוג לצאת מהצדקנות העצמית ,ולשנות את המחשבה והמעשה. להפסיק עם: "הגננת , (ה"עולם", ארגוני זכויות האדם וכד') מדוע מותר להם (סין,רוסיה ,הערבים והמוסלמים) ולי אסור "?
ישראל והפלסטינים - היפוך תפקידים
http://www.youtube.com/watch?v=hrBuBAaXpSM
לכל מי שתהה למה הביקורת כלפי ישראל לעומת השקט המוחלט בנוגע לסוריה למשל (טוב, אני יודעת, שלא באמת תהיתם) אז יש לי רעיון קטן.
***
האפקט של ביקורת כלפי מדינה נאורה (כביכול אנחנו. נו, מה לעשות?!) הרבה יותר חזק, מאשר כלפי מדינה שגם כך לא מענייניים אותה זכויות אדם. הרי מה כבר אפשר לומר נ' מדינה שלמה? מצרים למשל? סוריה? אירן? ישלחו את אנשי המשטר כולו להאג? הצחקתם.
***
לעומת זאת במדינה דמוקרטית, שמכריזה על עצמה ככזו, ביקורת כזו נופלת על אזניים שאינן ערלות, מעבר לכך שיש לאותם גופים גם היכולת לפעול בתוך המדינה עצמה. נראה אותם פועלים במרץ בתוך איראן...
***
הרי כל ההתנהלות במדינות הנל בעייתית מן השורש. צריך לעשות רביזיה מוחלטת בכל התחומים כולל בתחום צורת החשיבה. כל היסודות רקובים לגמרי. מספיק להסתכל על ההפגנות ולראות שאין שם נפש חיה של אישה..., כדי לקבל מושג קטן על איך החיים מתנהלים גם בקרב אלה שכביכול מפגינים למען דמוקרטיה...
אז למה ישראל היא מפרת זכויות האדם הגדולה בעולם לכאורה?
מאותה סיבה שאתה, יערי, יותר מדבר על הכיבוש- כי זה נוח לך. כי זה חלק מהמגרש הביתי שלך. וכך גם אצל בני המערב האחרים. ובמיוחד שישראל היא מדינה קטנה וקל לתקוף אותה. (השופט גולדסטון עצמו הסביר כך את הסיבה לכך שעמד בראש הוועדה, ולמה זו הוקמה דווקא כלפי ישראל). כי קשה לך יותר להשפיע מחוץ למערב, כי אתה פחות יודע על מה שקורא שם, ואיך לשנות שם דברים, וגם האמת שפחות אכפת לך ממה שקורה שם. בפועל אתה דואג קודם למשפחה שלך ואח"כ לאחרים, לא?
אז כמה פוסטים כאלה עוד נראה? האם נראה אותך יוצא להפגנות על אוזלת המערב על רקע מלחמת האזרחים הרצחנית שמתחוללת ב...חוף השנהב ובקונגו? וזה שאתה "קורא בזאת למדינות העולם להפסיק לאלתר כל קשר עם סוריה עד להקמת וועדת חקירה על מעשי הטבח האחרונים בארצם" יצאת ידי חובה?
וכי אכן היכולת שלך להשפיע מחוץ למערב קטנה יותר בגלל כל מיני היבטים גיאו-פוליטיים וריאליזם מדיני. כך במדינות חזקות, כמו רוסיה וסין ושטחי ההשפעה שלהן, שהיחסים הבינ"ל שלהן מתחילים ונגמרים באינטרסים ולא בערכים. עד כמה אתה יכול להשפיע על דיכוי הצ'צ'נים והטיבטים במדינות הללו? עד כמה אתה יכול לפורר את העריצות בצפון קוריאה ובורמה? ומה יקרה לנפט והכלכלה העולמית אם ארה"ב תלחץ על סעודיה למנוע את דיכוי השיעים כמו שעשתה למצרים? ובכלל: גוש מדינות העולם השלישי/המדינות הבלתי מזדהות, ובכללם הגוש הערבי-מוסלמי, מסוגל להוות משקל נגד משמעותי למערב. אז לך עכשיו למנוע טבח בדארפור...
וכן, גם כי חלקם במערב פשוט אנטישמים/אנטי ישראלים, לפעמים מבלי לדעת את זה, ולפעמים תוך שימוש באצטלה אינטלקטואלית לעילא ולעילא.
וכי למרות הערכים הנשגבים המערב ימכור (וגם מוכר) את ישראל המערבית, הדמוקרטית וכו' אם מחיר הדלק יעלה גבוה מידי, או בנסיבות גיאו-פוליטיות אחרות. מי בכלל חשב על היהודים במלחמת העולם ה-2? אז כדי להציל את ארה"ב/ צפון-מערב אירופה ישראל הקטנה והפריפריאלית יכולה ללכת כפרה.
וכי המערב כבר לא בטוח בערכיו שלו כלפי עצמו, פנימה, (וגם הסיבות לכך לדעתי רבות ומורכבות) ולפעמים אף מעוות אותם, אז שלא לדבר על המדיניות שלו כלפי חוץ.
כי קל למרק את עוונות אירופה בעבר ובהווה על חשבון הדמון החדש- ישראל. כי המערב חייב להוכיח לעצמו שהוא יותר נאור, ערכי ומפותח משאר העולם, והכי קל לאחד את המערב סביב ערכיו (גם אם מעוותים אותם פה ושם) על חשבון ישראל. (קצת מזכיר את המאבקים של החרדים על כל מיני שטויות חדשים לבקרים- קברים, קווי מהדרין וכדו').
כי שוחרי זכויות האדם בישראל, רוצים להיות יותר מערביים, "מפותחים", נאורים ודמוקרטים מהמערב- גם אם מעוותים את ערכיו פה ושם. העיקר שהמערב יהיה מרוצה וישמע את מה שהוא רוצה. ודווקא כדי להרגיש שייך למערב, ולהתעטף בכוח ובהשפעה שלו. ובכלל גם היהודים בישראל (כולל אליטות מהימין), ימכרו/מוכרים, את ישראל ויהודים אחרים, ברגע שהם יחשבו שזו דרך לשרוד או אפילו דרך לקדם אינטרסים מאוד אנוכיים שלהם.
אז מה השורה התחתונה? לא יודע. יש הרבה שורות תחתונות. וואלה, העולם הזה מורכב. בכל מקרה אני מקווה שאנשים יבינו שזה לא קשור רק ל "ימין או לשמאל" בישראל, או בכלל לשימוש במילה שכביכול פוטרת הכל- "צביעות".
(נ.ב ובהמשך להנ"ל: בחיים לא הצבעתי למפלגת ימין בישראל. אני חבר במפלגת עבודה, ויצא לי להצביע גם למר"צ ולקדימה- לטוב או לרע).
האמת כרגיל היא איפשהו באמצע. הביקורת כלפי ישראל באמת לא פרופורציונלית - אבל הטיעונים של "שונאי ישראל" אכן ואלידיים.
וכפי שהראו המגיבים לפני, ארגוני זכויות האדם מקפידים להגיב על הפרת הזכויות גם בארצות ערב - רק שלמה שידווחו על זה בארצנו?
אם מר יערי, עיתונאי במהותו, היה רוצה - הוא היה יכול לבדוק את הנתונים לפני שכתבם.
ולמודרניסט: אתה יכול לכתוב "תמיד" עד מחר - אבל העובדה היא שעד 67, ובמעט השנים שאחרי, נהנינו מתמיכה גורפת של מדינות המערב והאינטלקטואלים שלהם. המהפך של 77, ואורגיית ההתנחלויות שבאה בעקבותיו, הם אלה שדירדרו את יחס המערב לישראל.
סליחה , חוץ מאיזה דוח נידח על שימוש בנשק , כל השאר היה מ 2011 .
כלום לא החרמות , לא הפגנות , לא משטים ,לא צווי מעצר
לא " פעילי שלום בשחור נגד מובארק "
כלום כלום כלום
רק דוחות יבשים .
פתאום כולם התעוררו ב 2011 ?
משונה , כי הפגיעה בזכיות האדם במדינות ערב גילה כגיל מדינת ישראל ולמרות זאת במשך 60 שנה
לא ראינו כלום שם הפגנה ושום חרם
וגם היום לא רואים כלום כנגד סעודיה למשל
ולא , דוחות יבשים לא מספקים אותי , כי אתה יודע מה עושים עם דוחות , במקרה הטוב קוראים בשרותים ובמקרה הפחות טוב ....
ולמרות מיומנות החיפוש שלך לא הצלחת לדוג אפילו הפגנה אחת נגד מצרים מ 2009 ביו טויוב ?
כמה כאלו היו נגד ישראל ?
אני פשוט לא מבין מדוע אתה טוען שיש סימטריה
יקשקשו מגיבי הימין הפלסטיני הלאומני (אהלן מוישהל'ה) ככל שיקשקשו - יערי כמובן צודק. תגובת "ארגוני הזכויות" המבחילים והצבועים להגנתה העצמית של ישראל הינה לא פרופורציונאלית ביחס לתגובתם למעשי זוועה שונים ומשונים - החל בפעולותיהן (הלגיטימיות, אגב) של ארה"ב ובריטניה בעיראק ואפגניסטן, וכלה בפשעי המלחמה המחליאים אותם הפכו המוסלמים לדגל, מקור גאווה, בסיס לחינוך ואידיאולוגיה (מה שנקרא "התנגדות").
יערי לא מבין, או משים עצמו כלא מבין, את שורש התופעה, בעוד זה ברור מאליו: הסיבה, למשל, שרצח העם בסודאן עורר מחאות פחותות לאין ערוך מה"דיכוי" המומצא בשטחים והכיבוש-בלבוש, היא פשוט שנאה מרה ויוקדת של אותם "ארגוני זכויות" לישראל. תשאלו אותם למה, הם ימציאו המון תירוצים. כי ישראל אמורה להיות דמוקרטית. כי הציונות היא גזענות או קולוניאליזם או אימפריאליזם. כי היהודים הם דת ולא עם, והקשר שלהם לארץ ישראל "מומצא".
פרט למיעוט זעיר שפשוט אינו מסוגל להבין את המציאות, ושיערי בדרך כלל חלק ממנו, כולנו יודעים את הסיבה האמיתית: תמיד, תמיד, ה"אינטיליגנציה" המערבית (כלומר, אנשי מדעי השום כלום וחקר הבלה בלה וכמה "אמנים" מהתחת) שנאו יהודים בכלל ואת ישראל במיוחד. זו הסיבה לכך שיש "שבוע האפרטהייד הציוני" או משהו, ואף אחד - בטח לא "ארגוני הנשים" לא יוזם "שבוע מניעת הטלת המומים המחרידה בבנות בעולם המוסלמי", לדוגמא.
תודה על פוסט הגון לשם שינוי, מר יערי. עוד מאמץ קטן ואולי אפילו תבין איפה אתה חי, ואיפה כולנו חיים (:
לא מבוסס על כלום. תקרא דו"ח של אמנסטי על עיראק ותראה שם פרק שמוקדש לתיאור של פגיעה בזכויות אדם ע"י כנופיות חמושות. תקליד syria בחיפוש באתר של human rights watch ותראה עשרות כתבות שנוגעות לעניין. מעוניין לדעת על טרור נגד הקורדים בעיראק? גם על זה יש דו"ח. רוצה לדעת מה התגובה של אמנסטי להר בסוריה - הנה. פקיסטן? בבקשה. ארגוני זכויות אדם לא יכולים להטיל סנקציות, הם יכולים רק לחקור, להביא דברים לידיעת הציבור ולדרוש נקיטת פעולה. וזה מה שהם עושים.
פרופיל
תגיות