לזוית הישיבה שלך? לאנרגטיות של הישיבה שלך כרגע? את זקופה? לרעב שלך. את רעבה? צמאה? תה אולי? לאויר שבחדר. יש? אולי לפתוח חלון? אולי הלבוש עם שכבות רבות מדי? לעיניים ... הן עייפות? מבקשות לישון? לעור. שאולי מבקש מקלחת, אחרי יום עבודה מאתגר. לזה שאת מופלאה. כמו מתנה, פרח או מיים נעימים של אגם. לירח לדשא לתמונה שבבית הקפה הקבוע לברק בעיניו לשקט, כשהטלויזיה סגורה האם את שמה לב? לצבע הבגד לכמות הגבינה שבכפית? לגודל הצלחת? לקצב האכילה? למבט שלך, בה, כשהיא לא עושה את מה שאת רוצה? לחיתוך הדיבור שלך, וכמות המילים שנאמרות כשאת גוערת בה? או מבקשת ... האם את שמה לב? לטון הדיבור? לתנועות כף היד? לאצבעות? זו אצבע של מורה? שמורה לי מה לעשות או כף יד אוהבת? רכה ותומכת האם את שמה לב למנוחה שמגיעה לך לריקוד, שממתין לך לעיניים של זה שאוהב אותך. האם את שמה לב? כי את אומרת שאת עושה את זה כבר שאת כבר מכירה את הכול שמעת, עשית ... ואני תוהה. את באמת שמה לב? זהו? גמרת לשים לב? את ב top? או שיש עוד למה לשים לב? לשים לב לנשימה לשים לב לישיבה לשים לב לקולות, לצרצרים, לאיוושת הגלים להמיית יונים, לשקט. לשים לב לשקט. לכתפיים, שמבקשות קצת אחורה להימתח ... האם שמתי לב לאחותי היום? לאחי? לאמא שלי? לאבא שלי? האם שמתי לב למהירות התקתוק של אצבעותי על המקלדת? האם שמתי לב שהיא ביקשה את ידך, כשהיא פחדה מהרופאה? האם אני שם לב עכשיו ללב שלי שמבקש להוריד דמעות של בדידות ערב וכמיהה לילדה שהיתה בזרועותי אצל הרופאה ופחדה. ובכתה. והיתה אמיצה. ותמכתי בה. ואחזתי בה. ופתאום היא הלכה לחברה שלה והעומס הריגשי שולח דמעות והאהבה שהיתה היום באויר שביני ובינך שקוראת אותי גם היא מורידה דמעות ואני שם לב אני שם את הלב. אני שם תשומת לב במסע אינסופי של שימת לב מסע אינסופי של מודעות בלתי גמורה ואף פעם לא אומר "זהו. אני מכיר" "אני יודע" לא אגיד כי אני יודע שאני לא יודע אני יודע שאני יודע מעט ועדיף לי לא לחשוב שאני יודע כדי לדעת קצת יותר כי כל ידיעה קטנה כזו ממלאת אותי עוד קצת. ולמי שלא מכיר את זה וחושב שזה מוזר מומלץ פשוט לנסות ולשים לב למשהו ולגלות מלא דברים חדשים. עם עצמך בזוגיות בעבודה ועם הילדים. באהבה, מערן |