אני מדמם גאווה.אנד יו דונט קר.את מכניסה את הכביסה שלך לתוך הלב שלי.והזבל שבי אינו רוצה להיזרק .אני בז למשחק ונכנע לדמעות.עוד ועוד ועוד.כמה מרגיש הדבר הלא מובן שבך , כמה נרגיש בזמן שהמובן יהפוך לזיכרון עמום של היינו פעם.בעיניים בוכות , ובלב חצוי , קורה מה שקורה , לאכזבה הזאת נקרא אהבה בזמן שנהיה רחוקים.אני זוכר שאמרו לך תסרבי.אני זוכר.אני פאקינג זוכר.כוס עמק.
|
