בארבעה השנים האחרונות אני עובד על דימוי מנדלות כמראות זמן. דרכן ואיתן אני מטייל במרחב החיצוני ובתודעה הפנימית בניסיון להבין ולהעמיק תהליכים של דחיסת זמן ומרחב היסטורי ותפישתי  ולתת ביטוי למה שאינו ניתן לתיאור. זהו ניסיון להרכיב מחדש היגד או משמעות בעידן שלאחר הפוסט מודרניזם בו כלי המדיה הרחיבו את גבולות הוויזואליזציה...

שיח שניהלתי עם עצמי בנושאים קרובים ניתן לקרוא בבלוג אצלי ברשומה - "דיאספורה" (גולה, תפוצה, פזורות)  "האובייקטים שאני בוחר יוצרים אוטוביוגרפיה לאסמכתה של מרחבי הפעילות ושל האינטואיציה. הציור מורכב מחלקים כמכניזם שיוצר תחליף ושיווין בין הצבעים לבין הדימויים השונים על סגנונם ומשמעותן. הסימולטאניות שבחשיבה הפוסט מודרנית מחייבת סימולציה לפענוח, יופי ופיתוי שבריבוי האינפורמציה ברמת המידע ובחוויה הויזואלית מפעילים תהליכים אינטלקטואלים השוטפים אותנו מידי שעה ובסופו גורמים לטשטוש הגבולות בין העיקר לטפל, דמוקרטיזציה בין הערך הגבוה לנמוך ולשטיחות דקדנטית. אלו תהליכים של סכיזופרניה המנתקת את שרשרת הסימון הליניארית ומופיעה כחותם של נתיקים הנובעים מתהליך הקליטה של עיבוד הנתונים והמידע. בסביבה קטועה ואקראית של זמננו אני מחפש אחר סדר והמשכיות, אינטואיציה כנקודת מוצא לחשיבה המארגנת את התהליך.... לרשומה המלאה:  http://cafe.themarker.com/post/446115/  

 בשנת 1992 הצגתי תערוכת יחיד גדולה במוזיאון פתח תקוה "מחסן זכרונות תרבות"  בה הוצגו מעל 70 ציורים גדולי ממדים.התערוכה לוותה בקטלוג צבעוני ובו יותר מ 40 פרוצסים, מאמר של מרדכי מרמר, מנהל המוזיאון  ומאמרה של דליה לוין, אוצרת התערוכה. שלהי שנות ה 80 ותחילת שנות ה 90 לוו בשינויים ותמורות בתפישת האמנות הישראלית. דיונים סוערים ואקספרימנטים שנעשו באקדמיות סביב השפה החדשה מודרניזם /פוסט מודרניזם שינו את השיח האמנותי בישראל. אמנים רבים כמו גם אוצרים מבקרים והיסטוריונים החלו להפנים את השינויים ולתת להם ביטוי ביצירה ובכתיבה... שני המאמרים מאפשרים הצצה לעולם שונה בשיח האמנותי של אותם שנים.שם התערוכה – "מחסן זכרונות תרבות" ייצגה את חוסר האמון שלי בכוחו של דימוי כלשהו לשאת עליו משמעויות הטעונות בזהות ומקום. לרשומה המלאה - http://cafe.themarker.com/post/602912/

ברשומה נוספת שאלתי,  האם הנראה ניתן לתיאור?להסבר? ללכידות?.... מסתבר כי לדימוי ולמילה יש פונקציות שונות ושהם פועלים ברמות שונות של הפשטה ודורשים אופני קליטה שונים. "להראות את" ו"לדבר על" הם שני סוגים שונים מאוד של תהליכי סימון.... לאקאן מתאר את התפרקותה של שרשרת הסימון כהתפרקות בין המסמן למסומן כלומר בין המילה או השם לבין הרפרנט או המושג שלהם. על פי השקפה זו, המשמעות הנוצרת היא התנועה ממסמן למסמן. כאן נוצר אותו חזון תעתועים של מסמנים בינם לבין עצמם. כששרשרת המשמעות מתפרקת,  מתקבלת סכיזופרניה בדמות מצבור של מסמנים נבדלים שאין ביניהם כל קשר. לפיכך, עם התפרקות שרשרת הסימון, לא נותרת לסכיזופרניה אלא ההתנסות במסמנים גשמיים טהורים מנותקים בזמן.  תהליך הסכיזופרני עבר תהליך של הכללה לסגנון תרבותי שחדל לטפח את הקשר הנחוץ של תוכן מורבידי ונעשה זמין לעוצמות משמחות יותר, לאותה א-אופוריה המסלקת רגשות ישנים של חרדה וניכור...

הרשומה כוללת לקסיקון מבאר מושגים עכשוויים...  לדוגמה: אחר THE OTHER ,  האחר היינו כל מה שאיננו "אני", אך גם אינו ניגודו של אותו "אני". האחר אינו נכנס לסכמה פילוסופית, פסיכולוגית, האסתטית המוכרת לי. האחר הוא כל מי שאיננו מכיר בקיומו כסובייקט, בזכותו להיות מיוצג,בזכותו ל"דבר". זהו ביטוי להבדלים שמפוררים את התבנית הרציונאלית של האני: האחר הוא פער בין האומר לבין הנאמר על ידו. האתיקה הפוסט מודרנית מבססת את זיהוייה העצמי על האחראיות לאחר.  לרשומה המלאה: http://cafe.themarker.com/post/549217/

כל ההקדמה הוא שיח הכרחי כדי להבין את המנדלות כמראות זמן.

תחילה הסטוריזציה מקוצרת ומשמעות המנדלה הקדומה והקלאסית.

"מנדלה" מילה הלקוחה מהסנסקריט ההודי הקלאסי ובתרגום חופשי משמעותה היא  "המעגל" . מנדלה  היא הרבה יותר מאשר צורה פשוטה ומבקשת לייצג שלמות  כמודל מבני - ארגוני של החיים עצמם. דיאגראמה קוסמית המזכירה לנו את היחס שלנו אל האינסוף ואת היחס שלנו לעולם המשתרע גם מעבר למוחנו  וגופנו .

"מנדלה" מתארת את החומר ואת מציאות החומרים ומופיעה בכל תחומי החיים: מעגלים שמימיים שאנו מכנים כדור הארץ, השמש, הירח, וגם במושגים ארציים - המשפחה, הקהילה והחברה.

מנדלה היא מבנה משולב ומאורגן סביב מרכז מאחד.

"מנדלה" תצוגה משולבת של העולם המיוצג על ידי מבנה מאורגן שיצא מכמה דתות במזרח ומצא את דרכה גם לתרבות המערבית. המנדלה נתפסת כמודעות וכפוטנציאל של שינוי האופן שבו אנו רואים את עצמנו, את הכוכב שלנו, ואולי גם למטרה שלנו בחיים. דפוס המנדלה שימש מסורות דתיות רבות.

הנזירה הנוצרייה הילדגרד פון בינגן, מהמאה ה -12, יצרה  מנדלות יפות כדי להביע את החזון שלה ואת האמונות,  ביבשת אמריקה, האינדיאנים יצרו מנדלות מחול כגלגלי רפואה, . האצטקים ראו במנדלה לוח שנה וכמכשיר מדידת והבעה דתית של האצטקים הקדומים. מנדלות טיבטית גדושות באיורים וטעונות במשמעויות דתיות ומשמשות למדיטציה... מנדלות הודיות ושל הנזירים הטיבטיים הדגימו היטב את הארעיות של החיים. בטיבט העתיקה, במסגרות תרגול רוחני, הנזירים יצרו מנדלות סבוכות מחול צבעוני ומקושטות באבנים יקרות. המסורת נמשכת עד עצם היום הזה. נזירים נוסעים ברחבי העולם כדי ליצור מנדלות חול וללמד אנשים על התרבות של טיבט. יצירת מנדלה מחול דורש הרבה שעות וימים. המנדלה מכילה סמלים רבים ומשוכפלים עד ליצירת שלמותה... כאשר הנזירים מסיימים את בניית המנדלה מתקיים טקס ססגוני ובסיומו נאסף החול לקנקן באמצעות מטאטא ומפזרים אותו על פני המים כפעולה המסמלת את מחזוריות החיים.

עולם אחר לגמרי, העם האמריקאי, גם הוא יוצר ציורים בחול ארעי המשמש לטקסים רוחניים  בדומה  לטיבטים. העם האמריקאי קורא לטקס sandpainting גודל המנדלה כשישה מטר....

מהמבנים הבודהיסטים למסגדים המוסלמיים ולקתדראלות הנוצריות נמצא את עיקרון הבנייה מהמרכז כתפישה נפוצה באדריכלות. אצל האמריקאים נמצא את ציר מונדי או לחילופין ציר קוסמי, ציר העולם, מעמודי התווך בעולם, שהוא מרכז העולם ומסמל את תרבויות האדם. תפישה המבטאת את נקודת החיבור בין שמיים וארץ, שבו ארבעת כיווני המצפן להיפגש. מטפורה לנקודה שהיא בין עולמות גבוהים לעולמות הנמוכים.  במילים אחרות תקשורת בין הרבדים הנמוכים לעולמות הגבוהים ומהגבוהים לנמוכים כברכה המופצת לכל.

המנדלה מתפקד כמו טבור העולמות  מייצגת את היקום עצמו, טווח תקשורת והתכתבות בין מיקרוקוסמוס לבין המקרוקוסמוס, ואנחנו חלק מהמורכבות הזו מהבחינה לראות בעיניים שלנו כרגע מכונן בזמן... ככלי לחקר האמנות, המדע, הדת והחיים עצמם, כלי על מפת הדרכים האינסופי.... קרל יונג אמר, המנדלה מסמלת את הדיאלקטיקה של פיוס ושלמות פנימית... סינתזה של אלמנטים ייחודיים בתכנית מאוחדת המייצגת את הטבע הבסיסי של הקיום.  יונג השתמש במנדלה לצמיחה אישית שלו וכתב על חוויותיו. ציין שהמנדלה הטיבטים מורכבת ממספר יסודות: המורה, המסר, הקהל, המקום והזמן...    

יתכן שהמנדלה כדיון על סמלים עתיקים הפכה לשגורה בפינו כמו יוגה ובודהה בעקבות תרגומם לשפה האנגלית והמשמעות הנרדפת למרחב מקודש. הדגמים הגיאומטריים מסמלים את היקום ולקוחות מפרקטיקות בודהיסטיות וההינדיות... רעיון המנדלה מקורה הוא עוד לפני הרעיון של ההיסטוריה עצמה. המנדלה היא  אוסף של מנטרות או מזמורים ששרו בטקסים העתיקים ומתוך תחושה של סיבוב, כמו בסיבוב של השירים. הם האמינו שמקור המזמורים מגיעה מהיקום ... קולות מקודשים שהכילו תבניות גנטיות ותבנית צורנית של המנדלה כמודל התחברת...

דיון ושיח מרחיב אכתוב ברשומה הבאה.... ברשומה הבאה אכתוב על תפקוד המנדלות כמראות זמן ועל תפקודן כמעברים בין עבר להווה... על התכתבות בין ההיסטוריה של האמנות למשמעותה האחרת בהווה. על משמעות מעברי הזמן משתנים. על אופן קריאתן ועל האופן  שהן נחוות דרך דימויי חיים/תרבות... אכתוב על קרעי דימויים וזכרונות שחולצו ונדחסו לתודעת זמן ומרחב... אכתוב על הזמנים המשתנים לאורך ההיסטוריה ועל דימויי הזמן כמתווכים... ועוד....