הכוס שלי מנסה ללדת אותך זה כמו ללדת מפלצת אמא אומרת שיש מפלצות אמיתיות, חוץ מאלה בשירותים (כשיגידו לי לתאר, אצביע עליך) נוזלות לי מטאפורות של מוות ולידה אני משתיקה אותן כשהן קטנות משחקת בנדמה לי, מניחה שלוש כוסות דופקת בולעת (מטפורות גדלות-קטנות- נעלמות, כמו שכחת זיכרון אחרי מוות) רק אמרתי דופקת ונזכרתי בך דופק תראש בקיר אני לא עונה. לא עונה תזדיין איתי בשקט ביקשתי ממך פעם הצבעים הכהים שלך כמו האותיות שגנבי הברזל מורידים מקבר מקלפים בתקווה לזכור משהו ממך אבל למה בכלל, אני חושבת שורטים את החומר, שורטים את הלב (כבד כברזל, נסגר בשנייה, כמו האור בקצה המנהרה) הזמנתי את הרכות היא סירבה לי אמרה לי: רק באוננות ניסיתי כשהייתי עצובה לא גמרתי. בנזונה. אמרתי פעם שאהיה חזקה כשיגיע הרגע הבודד בו אצטרך לשכוח ולהתמודד אבל הידיים עייפות מאהבה עצמית קשה לאחוז ברגע הקצר בסוף, של לחוות אותך סיפרתי לי אגדה מחזה סכינאות ולבבות נשפכים על שולחן ניתוחים מנירוסטה ארבע ידיים שלושה חורים אחד אלוהינו.
-----------------
נגמר הכדורסל מטף אש אדום מול העיניים בא לי לרסס משהו כמו רסיסים של אחרי צה"ל תוקף ברצועה הוזה אותך נכנס לעזה שאני תחבל בי. בבקשה תזרוק בקבוקי תבערה רק ככה זה מובן ביננו- מלחמה ואני ללא תחמושת הנה כפתור ההפעלה רכות שלי באה לאט אומרת לי להיכנע מאבק מיותר בסוף אני שפוכה סם הרגעה בצבע לבן נוזל עליי. סוסים טרויאנים סובבים אותי מורידים את החומות והמגן והסיגריה הייתי כבשתי, מחשבות של גברים עוד שלוק מהכוסית רעש מסביב גיטרה שאני נשברת נקרע לי מיתר ויש לי חברה וחלל תהודה גדול בבטן כחללי מלחמה שלא ראו את זה בא בחשכה שלא מצפים. ציפיות מפילות אותי ממטוסים כבדים ללא מצנח. לחיים
http://www.youtube.com/watch?v=vcWTTs8QVRc
|
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(כה. עם או בלי כדורסל?)
:)
אחח יא בינתי
לחיים
(בדיוק שבוע מהפוסט
יש מצב שיהיה איזה דרינק היום:)
לחיים ותודה עשן
זה אחד הדברים הכי יפים שאמרו לי פה מכאניקה.
לאסוף אותי אל גומת הלחישות ולהבטיח.
הייתי נאספת אלייך
עם כל הגרגרים של החול.
הייתי.
תודה רבה. רבה. מכאניקה מרגישה
צדיק אחד בסדום:)
(השניים גמרו ונגמרו)
תודה ההוא
(הגם וגם הזה) אין לי הרבה מילים עכשיו. רציתי רק להגיד לך
תודה
שאת רואה אותי. ישר
אותי ואת הגם וגם הזה
תודה רבה לכבודך.
(פרזיות:) רציתי לשים לך פה לבנה אבל לא נותנים לי אז אולי מחר)
תודה רבה קירה מ.פרגנת:)
(איזה שם יפה יש לך:)
תודה
(יש פעמים שאני מחבבת את שלוש נקודות. כמו הפעם הזאת)
תודה לך. עיישה
"ארבע ידיים
שלושה חורים
אחד אלוהינו."
ואיפה השניים?
(קצת יותר מזל משכל פרודקשן:)
תודה בוקי
:)
(אבל תגיד לי מה בכל זאת? אחרי שקראת?)
תודה ההוא.
(כן. אני מניחה שרואים עליי)
תודה 22
(ציטוט הולם) תודה
(זה מוטל בשלולית של ספק:)
תודה רבה. משאלה
עוד לא קראתי, אבל יש לי הרגשה שזה טוב.
קחי ירוק עם 5 שפיצים כמיקדמה.
כן. תחליפים.
כאילו-פלסף: (מצאתי ברשת. דפקא מעניין בעיניי)
חטא העגל הוא חטא מאוד אנושי. עם עבדים ומזי רעב נדרש לגייס מתוכו כוחות שיעמדו בסיטואציות בלתי אפשריות. לכן הם מחפשים פתרון שמגיע בדמות העגל. גם בחיינו אנחנו כל הזמן מחפשים להיאחז במשהו. למעשה, החטא הזה הוא חטא עם הרבה הבנה בפסיכולוגיה האנושית.
אבל יש תיקון. אלוהים מורה למשה להביא לוחות חדשים, אבל הפעם משה מכין את הלוחות ולא אלוהים.
הלוחות הראשונים נכתבו באופן אלוהי, אבל בני האדם שלמטה לא מצליחים להכיל אותם. משה עושה תפקיד חשוב - הוא לוקח את האמת האלוהית והופך אותה למשהו שבני אדם יכולים לחיות איתו. להוריד את התורה מהשמים זה לא רק להביא אותה פיזית מראש ההר למאה, אלא גם לתרגם אותה לשפת העם. (ד"ר א. פיקאר)
תודה על הלא תגובה:)
היא טובה בעיניי.
(יותר מזל משכל היה אתמול. פעם היה יותר מאוזן. הכל היה יותר מאוזן פעם)
תודהשבע
שבתשלוםאמן
לא תגובה.
עולה לי לראש ההזיה שאלה הם הרגעים שניתן להבין בבהירות את משמעות הסיפור על עגל הזהב.