כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    לא פוסט. טל ואני יושבות בפאב עם לפטופ. 23:54

    34 תגובות   יום חמישי, 24/3/11, 23:56

    הכוס שלי מנסה ללדת אותך

    זה כמו ללדת מפלצת

    אמא אומרת שיש מפלצות אמיתיות, חוץ מאלה בשירותים

    (כשיגידו לי לתאר, אצביע עליך)

    נוזלות לי מטאפורות של מוות ולידה

    אני משתיקה אותן כשהן קטנות

    משחקת בנדמה לי, מניחה שלוש כוסות

    דופקת בולעת

    (מטפורות גדלות-קטנות- נעלמות, כמו שכחת

    זיכרון אחרי מוות)

    רק אמרתי דופקת ונזכרתי בך

    דופק תראש בקיר

    אני לא עונה. לא עונה

    תזדיין איתי בשקט

    ביקשתי ממך פעם

    הצבעים הכהים שלך כמו האותיות

    שגנבי הברזל

    מורידים מקבר

    מקלפים בתקווה לזכור משהו ממך

    אבל למה בכלל, אני חושבת

    שורטים את החומר, שורטים את הלב

    (כבד כברזל, נסגר בשנייה, כמו האור בקצה המנהרה)

    הזמנתי את הרכות

    היא סירבה לי

    אמרה לי: רק באוננות

    ניסיתי כשהייתי עצובה

    לא גמרתי. בנזונה.

    אמרתי פעם שאהיה חזקה

    כשיגיע הרגע הבודד

    בו אצטרך לשכוח ולהתמודד

    אבל הידיים עייפות מאהבה עצמית

    קשה לאחוז ברגע הקצר בסוף, של לחוות אותך

    סיפרתי לי אגדה

    מחזה סכינאות ולבבות נשפכים על שולחן ניתוחים מנירוסטה

    ארבע ידיים

    שלושה חורים

    אחד אלוהינו.

     

     -----------------

     

    נגמר הכדורסל

    מטף אש אדום מול העיניים

    בא לי לרסס משהו

    כמו רסיסים של אחרי

    צה"ל תוקף ברצועה

    הוזה אותך נכנס לעזה שאני

    תחבל בי. בבקשה

    תזרוק בקבוקי תבערה

    רק ככה זה מובן ביננו-

    מלחמה

    ואני ללא תחמושת

    הנה כפתור ההפעלה רכות שלי באה לאט

    אומרת לי להיכנע

    מאבק מיותר

    בסוף אני שפוכה

    סם הרגעה בצבע לבן

    נוזל עליי.

    סוסים טרויאנים סובבים אותי

    מורידים את החומות

    והמגן

    והסיגריה

    הייתי כבשתי, מחשבות של גברים

    עוד שלוק מהכוסית

    רעש מסביב

    גיטרה שאני נשברת נקרע לי מיתר

    ויש לי חברה

    וחלל תהודה גדול בבטן

    כחללי מלחמה שלא ראו את זה בא

    בחשכה

    שלא מצפים. ציפיות מפילות אותי ממטוסים כבדים

    ללא מצנח.

    לחיים

     

    http://www.youtube.com/watch?v=vcWTTs8QVRc

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/11 09:16:

      צטט: empty S 2011-04-04 23:12:02

      דרינק נוסף בקרוב אה :}

       

       

      (כה. עם או בלי כדורסל?)

       

      :)

       

      אחח יא בינתי

      לחיים

        4/4/11 23:12:
      דרינק נוסף בקרוב אה :}
        31/3/11 23:47:

      צטט: עשן סגול 2011-03-29 07:02:59

      את חייבת לשתות יותר.

       

      (בדיוק שבוע מהפוסט

      יש מצב שיהיה איזה דרינק היום:)

       

      לחיים ותודה עשן

        30/3/11 01:58:

      צטט: מכאניקה הידראולית 2011-03-27 09:19:08

      לפעמים אני רק קוראת בשתיקה ושקיקה וכמו מרווה צימאון נורא במילים שלך. לכתוב חזרה מרגיש לפעמים כמו "של נעלייך", וכפות הרגליים שלי משאירות עקבות של חול. רציתי לאסוף אותך מטאפורית אל גומת הלחישות ולהבטיח- "הכל יהיה בסדר".

       

       

      זה אחד הדברים הכי יפים שאמרו לי פה מכאניקה.

      לאסוף אותי אל גומת הלחישות ולהבטיח.

      הייתי נאספת אלייך

      עם כל הגרגרים של החול.

      הייתי.

       

       

      תודה רבה. רבה. מכאניקה מרגישה

        29/3/11 14:42:

      צטט: ההוא משם. 2011-03-26 13:23:02

      "ארבע ידיים

       שלושה חורים

       אחד אלוהינו."

       

      ואיפה השניים?

       

       

      צדיק אחד בסדום:)

       

      (השניים גמרו ונגמרו)

      תודה ההוא

        29/3/11 07:02:
      את חייבת לשתות יותר.
        27/3/11 14:30:

      צטט: Stoner 2011-03-26 13:05:33

      ''

      והשיר הבא מוקדש לך....

      (וואו. לא יזיק לי קצת)

      תודה רבה רבה

       

        27/3/11 14:29:

      צטט: לכבודך 2011-03-26 10:06:59

      חד וחלק. חדה כתער , אך גם חלקה ורכה. בך כל הניגודים של מלחמה ושלום. נהדר להילחם אחר כך אט אט להשלים.

       

      (הגם וגם הזה) אין לי הרבה מילים עכשיו. רציתי רק להגיד לך

      תודה

      שאת רואה אותי. ישר

      אותי ואת הגם וגם הזה

      תודה רבה לכבודך.

      לפעמים אני רק קוראת בשתיקה ושקיקה וכמו מרווה צימאון נורא במילים שלך. לכתוב חזרה מרגיש לפעמים כמו "של נעלייך", וכפות הרגליים שלי משאירות עקבות של חול. רציתי לאסוף אותך מטאפורית אל גומת הלחישות ולהבטיח- "הכל יהיה בסדר".
        26/3/11 21:02:

      צטט: perach1 2011-03-26 00:47:07

      http://www.youtube.com/watch?v=2S9eWbEHtkI תוק תוק תוק על דלתי מרום .. פוסט חזק ביותר .. עמוק צורב משהו ....... רק טוב ..

      (איזה יופי שהבאת את זה:)
      תודה רבה פרח
      ועל האיחול גם

       

        26/3/11 20:56:

      צטט: קירה מ. 2011-03-25 22:22:45

      מהפנט . כרגיל . ( אה , קניתי פרזיות היום :) )

       

      (פרזיות:) רציתי לשים לך פה לבנה אבל לא נותנים לי אז אולי מחר)

      תודה רבה קירה מ.פרגנת:)

        26/3/11 19:08:

      צטט: דמעה 2011-03-25 18:42:06

      נשמע סוער. כתוב מסקרן ...

       

       

      (איזה שם יפה יש לך:)

      תודה

        26/3/11 18:57:

      צטט: עיישה. 2011-03-25 18:35:04

      משו... תודה.

       

       

      (יש פעמים שאני מחבבת את שלוש נקודות. כמו הפעם הזאת)

      תודה לך. עיישה

        26/3/11 13:23:

      "ארבע ידיים

       שלושה חורים

       אחד אלוהינו."

       

      ואיפה השניים?

        26/3/11 13:05:

      ''
      והשיר הבא מוקדש לך....

        26/3/11 10:06:
      חד וחלק. חדה כתער , אך גם חלקה ורכה. בך כל הניגודים של מלחמה ושלום. נהדר להילחם אחר כך אט אט להשלים.
        26/3/11 08:54:

      צטט: בוקי- 2011-03-25 17:22:04

      "ערב כחול לכדורסל הישראלי"

       

       

      (קצת יותר מזל משכל פרודקשן:)

      תודה בוקי

        26/3/11 08:50:

      צטט: ההוא משם. 2011-03-25 16:32:31

      עוד לא קראתי, אבל יש לי הרגשה שזה טוב.
      קחי ירוק עם 5 שפיצים כמיקדמה.

       

       

      :)

       

      (אבל תגיד לי מה בכל זאת? אחרי שקראת?)

      תודה ההוא.

        26/3/11 01:58:

      צטט: מלכוד22 2011-03-25 10:46:06

      דימויים של מלחמות ומוות באים בימים של מלחמות.

       

       

      (כן. אני מניחה שרואים עליי)

      תודה 22

        26/3/11 01:54:

      צטט: גיבור קטוע לב 2011-03-25 10:32:38

      זה כבר מגיע: "דם ואש ותמרות עשן".

       

       

       

      (ציטוט הולם) תודה

        26/3/11 01:52:

      צטט: white wish 2011-03-25 03:44:12

      לרוויה. תהיי בריאה.

       

       

      (זה מוטל בשלולית של ספק:)

      תודה רבה. משאלה

        26/3/11 00:47:
      http://www.youtube.com/watch?v=2S9eWbEHtkI תוק תוק תוק על דלתי מרום .. פוסט חזק ביותר .. עמוק צורב משהו ....... רק טוב ..
        25/3/11 22:22:
      מהפנט . כרגיל . ( אה , קניתי פרזיות היום :) )
        25/3/11 18:42:
      נשמע סוער. כתוב מסקרן ...
        25/3/11 18:35:
      משו... תודה.
        25/3/11 17:22:
      "ערב כחול לכדורסל הישראלי"
        25/3/11 16:32:

      עוד לא קראתי, אבל יש לי הרגשה שזה טוב.
      קחי ירוק עם 5 שפיצים כמיקדמה.

        25/3/11 14:46:

      צטט: ג'ורג' הסקרן 2011-03-25 02:10:14

      לא תגובה.

      עולה לי לראש ההזיה שאלה הם הרגעים שניתן להבין בבהירות את משמעות הסיפור על עגל הזהב.

       

       

      כן. תחליפים.

       

      כאילו-פלסף: (מצאתי ברשת. דפקא מעניין בעיניי)

      חטא העגל הוא חטא מאוד אנושי. עם עבדים ומזי רעב נדרש לגייס מתוכו כוחות שיעמדו בסיטואציות בלתי אפשריות. לכן הם מחפשים פתרון שמגיע בדמות העגל. גם בחיינו אנחנו כל הזמן מחפשים להיאחז במשהו. למעשה, החטא הזה הוא חטא עם הרבה הבנה בפסיכולוגיה האנושית.
      אבל יש תיקון. אלוהים מורה למשה להביא לוחות חדשים, אבל הפעם משה מכין את הלוחות ולא אלוהים.

      הלוחות הראשונים נכתבו באופן אלוהי, אבל בני האדם שלמטה לא מצליחים להכיל אותם. משה עושה תפקיד חשוב - הוא לוקח את האמת האלוהית והופך אותה למשהו שבני אדם יכולים לחיות איתו. להוריד את התורה מהשמים זה לא רק להביא אותה פיזית מראש ההר למאה, אלא גם לתרגם אותה לשפת העם. (ד"ר א. פיקאר)

       

       

      תודה על הלא תגובה:)

      היא טובה בעיניי.

        25/3/11 14:21:

      צטט: 77777777 2011-03-25 00:13:33

      פעם בימים של מכבי נפש חיה לא יצאה מהבית, היום הכל יכול להיות, מלחמה ושלום, שבת שלום :)

       

       

      (יותר מזל משכל היה אתמול. פעם היה יותר מאוזן. הכל היה יותר מאוזן פעם)

      תודהשבע

      שבתשלוםאמן

        25/3/11 10:46:
      דימויים של מלחמות ומוות באים בימים של מלחמות.
        25/3/11 10:32:
      זה כבר מגיע: "דם ואש ותמרות עשן".
        25/3/11 03:44:
      לרוויה. תהיי בריאה.
        25/3/11 02:10:

      לא תגובה.

      עולה לי לראש ההזיה שאלה הם הרגעים שניתן להבין בבהירות את משמעות הסיפור על עגל הזהב.

        25/3/11 00:13:
      פעם בימים של מכבי נפש חיה לא יצאה מהבית, היום הכל יכול להיות, מלחמה ושלום, שבת שלום :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      כנרתשלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין