הכוס שלי מנסה ללדת אותך זה כמו ללדת מפלצת אמא אומרת שיש מפלצות אמיתיות, חוץ מאלה בשירותים (כשיגידו לי לתאר, אצביע עליך) נוזלות לי מטאפורות של מוות ולידה אני משתיקה אותן כשהן קטנות משחקת בנדמה לי, מניחה שלוש כוסות דופקת בולעת (מטפורות גדלות-קטנות- נעלמות, כמו שכחת זיכרון אחרי מוות) רק אמרתי דופקת ונזכרתי בך דופק תראש בקיר אני לא עונה. לא עונה תזדיין איתי בשקט ביקשתי ממך פעם הצבעים הכהים שלך כמו האותיות שגנבי הברזל מורידים מקבר מקלפים בתקווה לזכור משהו ממך אבל למה בכלל, אני חושבת שורטים את החומר, שורטים את הלב (כבד כברזל, נסגר בשנייה, כמו האור בקצה המנהרה) הזמנתי את הרכות היא סירבה לי אמרה לי: רק באוננות ניסיתי כשהייתי עצובה לא גמרתי. בנזונה. אמרתי פעם שאהיה חזקה כשיגיע הרגע הבודד בו אצטרך לשכוח ולהתמודד אבל הידיים עייפות מאהבה עצמית קשה לאחוז ברגע הקצר בסוף, של לחוות אותך סיפרתי לי אגדה מחזה סכינאות ולבבות נשפכים על שולחן ניתוחים מנירוסטה ארבע ידיים שלושה חורים אחד אלוהינו.
-----------------
נגמר הכדורסל מטף אש אדום מול העיניים בא לי לרסס משהו כמו רסיסים של אחרי צה"ל תוקף ברצועה הוזה אותך נכנס לעזה שאני תחבל בי. בבקשה תזרוק בקבוקי תבערה רק ככה זה מובן ביננו- מלחמה ואני ללא תחמושת הנה כפתור ההפעלה רכות שלי באה לאט אומרת לי להיכנע מאבק מיותר בסוף אני שפוכה סם הרגעה בצבע לבן נוזל עליי. סוסים טרויאנים סובבים אותי מורידים את החומות והמגן והסיגריה הייתי כבשתי, מחשבות של גברים עוד שלוק מהכוסית רעש מסביב גיטרה שאני נשברת נקרע לי מיתר ויש לי חברה וחלל תהודה גדול בבטן כחללי מלחמה שלא ראו את זה בא בחשכה שלא מצפים. ציפיות מפילות אותי ממטוסים כבדים ללא מצנח. לחיים
http://www.youtube.com/watch?v=vcWTTs8QVRc
|