אני חייב לציין שאני לא שונא מוזיקה מזרחית , לא מת עליה ואף על פי ישנם שירים שהם יפים ,אני לא מתכוון לשירי דיכאון בגוונים טורקיים או ערביים. חבריי ואנוכי  מעורבים או בני עדות המזרח (אני כותב את זה כדי שכמה חחכמולוגים לא יגידו שאני אשכנזי והשד העדתי שוב צף) מה שחשוב לי ומה שאני מרגיש בשנתיים האחרונות חשוב לי להעביר ויש עימי רבים שחושבים כמוני.

אני פשוט סובל !! מאוד סובל כשמזמינים אותי לחתונות בשנתיים האחרונות. אני מרגיש כאילו קיבלתי הזמנה לאירוע ב"כיכר תחריר בקהיר", שלא נדבר על הרושם הערבי שנדבק בנו בשביל השואו אוף הכלה מחליפה 700 פעם שמלות וזה נראה יותר כמו דאווין מאלף לילה ולילה. אבל הגורם העיקרי לדיכאון זה שכל הערב הדי ג'יי שם רק מוזיקה מזרחית של מאמי ,יפיופה , כפרות וחוליי . פעם אחת לא שומעים איזה מוזיקת פופ או דיסקו. כאילו הביאו אותי בכינון ישיר לאחת ממדינות ערב. מה קורה לנו ? אי אפשר לגוון , למה אנשים צריכים לסבול ? כל היללות האלו ...אני מבין את יהורם גאון כנראה שלזה הוא התכוון , אנשים לקחו את זה לגזענות. הוא פשוט אמר את זה בקיצוניות כדי שאנשים ידברו על זה.