"מבעד לשונות – כולנו בני אדם" – אומרת סיסמת המטה החדש למאבק בגזענות שקם בישראל. גלשתי באתר המטה בנכונות לקדם את הדגל הזה בברכה. הגיע הזמן להצביע בזמן אמת על כל תופעה וגילוי של גזענות ולגבות מחירים מאלה שמזהמים את השיח הציבורי באמירות וסיסמאות גזעניות.
אלא שעם הגלישה התבררו מיד העובדות הבאות. רוב האירגונים השותפים בקואליציה הברוכה הזאת שייכים במובהק לצד השמאלי של המפה הפוליטית. חסר לי בקואליציה הזאת קולם של נשים ואנשים שהם במרכז המפה. ואפילו – שימו לב והטו אוזן – גם בימין המפה. אולי לא ידעו על הקמת הקואליציה הזאת. אולי לא הושטה להם יד. ואולי הימין בישראל הוא זה שהניח לשמאל לנכס לעצמו את המאבק הזה לשיוויון שאיננו מסתיים לעולם.
התכנים במאמרי הדעה עסקו גם הם בעיקר בזוית הראייה משמאל. כך רשימתו של געפר פארח ממרכז מוסאווה המציירת את הרוב הדומם היוצא לשירות מילואים כמי שמובל לשם כדי לאבטח כיבוש ומתנחלים.
"המנהיגות היהודית הכושלת שמובילה את המדינה, מאז 1995, לא מעונינת בשלום ולא בנורמליות-" קובע פארח ברשימתו וזורק רבים וטובים לשק אחד. לא אחי ג'עפר. לוחמה בגזענות מתחילה בזהירות מוחלטת בשימוש בהכללות שממוקדות בדת או במוצא או בלאום. במשך שנים ארוכות של סיקור הפרלמנט לא תמיד ראיתי את המנהיגות הערבית בכנסת נשכבת על השסע הלאומי כגשר אנושי שבא לפייס ולכבות להבות. אך לא בהטחת האשמות הדדית תיעשה המלחמה בגזענות אלא בהוצאתה מגטו הסיסמאות השדופות הקבועות – המנטרות שנערמו על איצטבאות המחנה הקרוי מחנה השלום או זה שמנגד.
בעיני המלחמה בגזענות היא מלחמה משותפת לכל ישראלי ומעל החלוקה המסורתית של ימין ושמאל. היא בהחלט גם מלחמה בביטוי שינאה והסתה של ערבים נגד יהודים. היא קבלת זכותו של האחר לחשוב אחרת ולפעול אחרת בזירה הפוליטית. המלחמה בגזענות חייבת להיות בנויה על אדנים של הסכמה לאומית רחבה. לא להדיר אנשי ימין ומרכז ממנה. אומר פארח בראיון ל-nrg כך: אימצנו אסטרטגיה של סולידריות חברתית, תרבותית, פוליטית, עם קבוצות אוכלוסייה שונות. במקום חרמות, בדלנות והפרדה אנחנו מבקשים לעבוד עם כל הקבוצות, כולל החרדים. אף אחת מהקבוצות לא צריכה לוותר על הייחוד שלה, אלא ליצור ביחד פאזל של אינטרסים שונים, שהמשותף להם הוא רצון בשלום ובחיים משותפים".
אין לי מילה של ביקורת על הסיסמא המובילה של המטה החדש. היא נכונה. מבעד לשונות כולנו בני אדם. גם אלה היושבים מעבר לקו הירוק. אני למשל – בשכונה הירושלמית שלי שהיא כמעט בקונצנזוס הישראלי הלאומי אולי מפני שהיא סמוכה לאוניברסיטה העברית – אך היא לא בהסכמה הבינלאומית הרחבה.
לא. אי אפשר להתחיל מלחמה בגזענות בהדבקת תוויות למי שחושב אחרת בשסע והקרע בין ימין לבין שמאל - זה ההולך ומעמיק מאז מלחמת ששת הימים. המלחמה בגזענות צריכה לאחד את אלה המוכנים לומר יחד את המשפט שעליו אני חותם בלב שלם: מבעד לשונות- גם הפוליטית - כולנו בני אדם.
בצילום למעלה: בזירת הפיגוע בירושלים. צילום - אביר סולטן. צוות המוכשרים של "פלאש 90". כל הזכויות שמורות להם.
|
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ממש לא מבינה מה כתבת כאן. "מילים" מפריעות לך? מה הבעיה עם הנהגה יהודית?
פתאום "יהודי" זו מילת גנאי? אגב, מכיר לא-יהודי בהנהגת המדינה?
זה נחמד ולבבי מצידך לבקש שהימין יצטרף למאבק נגד הגזענות, אבל בינתיים זה גוף פוליטי שמלבה אותה. לא כל ביקורת היא הסתה ואין לי מושג מה כאן "הכיוון הנגדי" בעינייך, אבל מאחר והבאת בכותרת אדם שאתה, כך מסתבר, בכלל לא מכיר, אולי כדאי להזכיר שהוא נולד בארץ, ישראלי כמוך וכמוני-, פועל במסגרת החוק הישראלי, וכן רב המשותף בינינו- שום כיוון נגדי אין כאן, אלא אם כן מחאה של ערבים ישראלים נתפסת בעינייך כמלחמה.
חיים, אני לא מאשימה אף אחד, רק דבר אחד חשוב לי,
שהעם יהיה מלוכד, וכדי שזה יקרה, צריך מתינות בהנהגה,
שיקול דעת, פחות יהירות, פחות התלהמות, פעם אחד ולתמיד
הישראלי הממוצע - קרי יהודי, צריך ללמוד להקשיב לאחר!
זה לא ייתכן שאנחנו כל הזמן נדבר ונדבר, רק כדי להשמיע
את קולנו ולהראות לכולם כמה אנחנו חכמים, כמה אנחנו נבונים,
כי בינינו, זה לא תמיד כך, אם נשכיל להקשיב.. להקשיב זה לא
אומר להכנע, פשוט להקשיב!!!!!!!..............
אי אפשר לנסח טוב יותר את האמת אותה היטבת כל כך להביע.
אני מזדהה עם כל מילה:
אי אפשר להתחיל מלחמה בגזענות בהדבקת תוויות למי שחושב אחרת בשסע והקרע בין ימין לבין שמאל - זה ההולך ומעמיק מאז מלחמת ששת הימים. המלחמה בגזענות צריכה לאחד את אלה המוכנים לומר יחד את המשפט שעליו אני חותם בלב שלם: מבעד לשונות- גם הפוליטית - כולנו בני אדם.
יישר כוח ענק!רק בדרך זו נוכל להבטיח את המשך הקיום של העם והמדינה.
דרך הפירוד הובילה אותנו תמיד לאובדן וחורבן.
רק דרך האחדות תאפשר לנו להמשיך להתקיים מול כל האיומים.
גם מול האיומים האורבים לנו פנימה, בתוכנו.
בעיקר מולם.
אף אחת מהקבוצות לא צריכה לוותר על הייחוד שלה, אלא ליצור ביחד פאזל של אינטרסים שונים, שהמשותף להם הוא רצון בשלום ובחיים משותפים".
מאמצת את הססמה הזו בשתי ידיים ולב אחד!