המחשבה לכתוב יומן-סיפור אישי-סיפור חיים או איך שתקראו לזה
מידי פעם עולה בראשי .
אני נתקלת בקורות חיים של ממש נערות ש\"מתמחות\" בלכתוב סיפורים אישיים ומשום מה זה נראה לי הזוי.
לא צריכה להיות איזושהיא מידה של פרספקטיבה בכדי להעלות על הכתב סיפור חיים של מישהוא? או מספיק כשרון כתיבה?
ומה קורה עם כל החשיפה הזו ? למה זה טוב ?
למה אנשים רואים צורך בכך?
\"להתערטל\" ציבורית ?
ואנחנו הקוראים -זה מספק את דחף המציצנות שלנו ?
יש לי סיפור חיים מעניין-כואב -מרתק-ומלמד-כמו רובנו , בוודאי תגידו.
אתם תעזרו לי לקבל החלטה
האם להתחיל להעלות אותו על הכתב
והכיצד
כל הערה-הצעה-הארה ...
תתקבל בברכה
זהבה