ראויה היא וּבַת יֵשׁ לָהּ לַאֲחוֹתִי
וְהַבַּת יְפַת מַרְאֶה וְעֵינֶיהָ שְׁקֵדִים,
וְלִבָּהּ טָהוֹר וְנַפְשָׁהּ זַכָּה
וְיָצְאָה לְמֵרָחוֹק חַדּוּת מַחְשַׁבְתָּהּ.
בְּיוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ אֶשְׁתֶּה לְשָׁכְרָה
וּבְיוֹם חֲתֻנָּתָהּ בְּלֵיל יָרֵחַ מָלֵא וְלָבָן
אֶרְקֹד אִתָּהּ
כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא רָקַדְתִּי מֵאָז וּמֵעוֹלָם.
וְשִׂמְלַת כְּלוּלוֹתֶיהָ תְּצַיֵּר מֹתְנָּה הַצַּר
וְגוּפָהּ הֶחָטוּב יֹאמַר שִׁירָה וְהַקָּהָל יַעֲנֶה בְּהַלֵּל.
וְתַלְתַּלֶּיהָ הָרַכִּים וְהָאֲרֻכִּים יַקְסִימוּ בְּצִבְעָם
וּשְׂפָתֶיהָ הַמְשֻׂרְטָטוֹת וְהַבַּשְׂרָנִיּוֹת יְמַלְמְלוּ תְּפִלָּה. וְאֶחְרֹז לָהּ שִׁיר עַל כְּרָמִים וְדוֹדִים
וְעַל עִנְבֵי בֹּסֶר וְעִנְבֵי זַעַם וַעֲנָבִים בְּשֵׁלִים,
וְעַל יַיִן שֶׁמַּשְׁבִּיחַ וּמִתְעַדֵּן עִם הַזְּמַן,
כְּשֶׁתִּנָּשֵׂא לְאָצִיל עַל סוּס לָבָן.
כָּךְ זֶה יִהְיֶה, כְּמוֹ בְּאַגָּדָה
כְּמוֹ בַּחֲלוֹם, כְּמוֹ בְּסִפּוּר נוֹשָׁן,
שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁמֶץ מְתַקְתָּקוּת וְזִיּוּף.
דְּמָעוֹת יְלַחְלְחוּ אֶת עֵינַי
בְּבֹא הַמּוֹעֵד בּוֹ
גֶּבֶר חֲלוֹמוֹתֶיהָ יְקַדְּשָׁהּ. © כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים 2011 |