דווקא באה טוב (-:
אני מתכוונת קצת לשתף כאן, קצת להקיא כאן, קצת לצחוק בקול רם ובהחלט לרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותי...
פוסטים פופולאריים
-
את?? רווקה?? לא יכול להיות...!!!
16/1/08 | 760 צפיות
-
ושוב מנקה את הנשמה!
17/3/09 | 720 צפיות
-
אמא'לה - חיפה!!!!
17/12/07 | 464 צפיות
-
קילו
6/1/08 | 802 צפיות
-
הכל כל כך שביר...
8/10/07 | 363 צפיות
-
מצפצפים אלינו
6/2/08 | 715 צפיות
פוסטים אחרונים
- מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה! 30/3/09
- ושוב מנקה את הנשמה! 17/3/09
- כמה שאני התגעגעתי... 2/2/09
- הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף? 9/4/08
- תשפריצו בעמידה! 28/3/08
- היא אוהבת רק רדיו סגור, אוהבת...ש(לא) מנגן 27/3/08
אז זה אנחנו שמלחיצות או הם שנלחצים?
חברותיי ואני הופכות בשאלה הזאת שנים רבות, שאלה שהופכת יותר ויותר רלוונטית ככל שהשנים נוקפות. זה אנחנו שמלחיצות או הם שנלחצים? ומה זה בכלל הלחץ הזה שהם מדברים עליו? מה המינון? איפה עובר הגבול? למה אנחנו לא מפרשות טלפון יום אחרי הדייט, או SMS משובב נפש כאקט מלחיץ? למה גם היום (כן, כן, אני יודעת שאנחנו ב - 2007!) אני צריכה "לאיים" על חברה שלא תעז ליצור קשר יום אחרי הדייט כדי שהוא לא יילחץ? למה גם היום האחריות ליצירת הקשר מוטלת על כתפי הבחור? זה לא מלחיץ? כשיש לך אחריות כל כך כבדה, כשאתה צריך לדון קשר לשבט או לחסד, זה לא מלחיץ? אם יש חיבור מצוין, אם היתה תקשורת מצוינת עוד בטרם הדייט, אם הדייט "עבד" מעולה, למה טלפון שלי יום אחרי, או SMS או רמז שאני רוצה לראות שוב מהווים גורם מלחיץ? גם ממה הפחד הגדול? זה לא שהתקשרתי יום אחרי כדי לבקש ממנו את המספר של אחותו כדי לקבוע איתה ללכת לראות שמלות כלה... והאמור מתייחס במיוחד לאלה שכבר ביקרו מתחת לחופה אי שם בעבר שלהם... הם היו שם ויצאו בחיים.. אז ממה האימה? ממה הפחד? חברים! השורה התחתונה היא: תרגיעו...בחייאת... גם אנחנו קצת מפחדות, ואני בטוחה שאין לאף בחורה שצלחה דייט ראשון מהמם אג'נדה זוגית-נצחית ברורה כשהיא עושה צעד אמיץ ובוגר ויוצרת קשר ביום שאחרי... אבל עדיין לא ברור לי אם זה אנחנו שמלחיצות, או זה הם שבוחרים להילחץ אבל כך זה היה עוד מקדמת דנן כך זה גם יהיה, כנראה, לנצח. איזה לחץ... |
תגובות אחרונות
-
יוני-ל
בתגובה על דולר/מדד/ריבית/אג"ח/ני"ע - איזה פחד!! עזרה? מישהו?
-
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
-
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
-
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
-
מלכת האמבטיה
בתגובה על כמה שאני התגעגעתי...
-
בונבנירה
בתגובה על הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף?
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מגיב על הפוסט הזה שלך באיחור, אבל לא בגלל שאני בלחץ או משהו :)
אז ככה - אנחנו מפגרים וילדותיים, תמיד היינו ותמיד נהיה. קודם כל, בקשר לתקשורת שלפני הדייט. כן, היתה שיחה מעולה, אפילו היו כמה אבל בשלב הזה בדרך כלל אנחנו אומרים לעצמנו: "עוד לא פגשתי אותה (אני חרמן) ולא אכפת לי שנדבר בינתיים ונכיר (אני ממש חרמן) האחד את השניה. אז היא אוהבת לדבר (אני קרוע מחרמנות) אבל היא נשמעת ממש נחמדה (עוד רגע אני נכנס פה בקיר מחרמנות) ומה יש לי להפסיד"?
עכשיו, השיחה שאחרי הדייט, יהיה מוצלח באשר יהיה. לדעתי, אנחנו נלחצים מזה שתתחילו לשאול שאלות שאנחנו ממש לא רוצים לענות עליהם. גם אם זה כרוך בכך שנפסיד את האישה של החיים, את החברה הכי טובה שיכולה להיות לנו. ואני בטוח שכל זה קשור לחוויות שעברנו בעבר עם נשים אחרות. הזכרונות הללו הם אלו שמכתיבים לנו את ההתנהלות. אז נכון שאין אישה אחת דומה לרעותה וזו שגיאה להשוות בין מערכות יחסים שהיו לאלו שעדיין לא נוצרו. אבל נדמה שזה משהו שטבוע בנו וממאן לעזוב ולהרפות.
וחבל שזה כך..
אני בעד לזרום, לא לחשוב בשביל אף אחד אחר אלא לעשות איך שנראה שבא באותו הרגע.
מה שצריך לקרות יקרה ומה שלא יותר טוב שלא יקרה.
לגבי גרושים - "הנכווה ברותחין נזהר בפושרין", אז לא לקחת אישית
עכשיו אני נלחצת
פה, פה ופה, ב-3 העתקים ובכתב ברור בבקשה
כל השאלה היא על איזה סוג של לחץ אתה מדבר...
אם זה הלחץ שאנחנו מדברות עליו - אז דמיינת גרסאות אחרות...אין מצב....
דרך אגב אני פה קורא הרבה שאנחנו דווקא מלחיצים..
אז נא להסגר על הגרסאות
ממי, אני איתך!
איפה חותמים?
זה כמו הביצה והתרנגולת, או אולי הביצית והתרנגול.
בכל מקרה אני החלטתי שמספיק לי שהכל מסביבם - כן יילחץ, לא יילחץ. רוצה שמעכשיו יהיה גם מסביבי!
עוד לא היה לי על מי לנסות את התיאוריה אבל פיתחתי אותה, זה גם נחשב, נכון?
את מלכה...ולא סתם
(:
את ככ צודקת.
זה מעצבן,ומלחיץ! שהם נלחצים סתם!
כיכבתי.לא בלחץ.