בבוקר, כשקמתי מהמיטה, הרגשתי סחרחר אז התיישבתי בחזרה על המזרון, בכדי לא ליפול. התחשק לי לטעום משהו מתוק, אז שתיתי מיץ פטל. מיץ הפטל היה חמוץ, וחשבתי לעצמי שזה קצת מוזר שהוא לא מתוק כמו שאר מיצי הפטל שטעמתי לפניו. "למה הפסקת לשתות אותי?" רטן הפטל וחרץ לעברי לשון. "אתה בכלל לא מתוק" השבתי. "אתה בכלל לא מתוק, ואתה גם טיפש." השיב לי ברוגזה ונשא עיניו מעלה. "מה זה משנה לך מתוק או חמוץ?" תמה הפטל והחמיץ פרצוף. "זה משנה מאוד" השבתי בנימוס, "אבל אין לי זמן להסביר לך, אני מאחר לבית הספר." "אם אין לך זמן להסביר, אז אני אשאר חמוץ." לחש הפטל במרירות, והפנה לעברי גב נעלב. "אוף! אני מאחר לבית הספר. מה אתה עושה לי כאן סצנות? זה בסה"כ סיפור על טעמים." "לך לבי"ס. אתה מאחר." מלמל הפטל בעצבות, ונחר לעברי בבוז. "אבל חסר לי טעם בפה." "רוצה טעם? בוא תתקרב, שאני אוכל לשים לך על הלשון סחוג חריף אש." "הרסת לי את סיפור הילדים. שלום לך!" צעקתי ויצאתי בסערה מדומה. "לא הלכת. אני רואה את הצללית שלך." צחק עליי הפטל. "סתום ת'פה. הרסת לי את הבוקר." נאנחתי, והתחלתי לפשפש בתיק. הפטל שהבין, שנייה מאוחר, את חומרת המצב התחיל לחייך אליי בפייסנות. "זה הסוף שלך." לחשתי עצוב, ושלפתי את הברטה. וזה היה הסוף של הפטל החמוץ. סוף! |
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
אליכרמלי
בתגובה על המסע אחר התקליט האבוד - חלק א'
עינת:)
בתגובה על תושבי ארץ נהדרים
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה ננס טוב אתה!
שיהיה לך שבוע נפלא והרבה דברים טובים
GBR
תודה ותודה :)
אל תחשוב שלא קיבלתי עדכונים מהשטח על הפגישה המשולשת שלך עם CG ויוקה. אני כבר משריין לי זמן בכדי לשמוע את כל הפרטים המרומזים שהופיעו על צג הנייד שלי, ואני לא מתכוון ל"מבצע שיחות חינם" אם מישהו [בטח לא אני] מבין למה אני מתכוון.
מה כבר רציתי להגיד לך (בתור סטרייט מובהק) שאתה מקסים
ואני מאוד אוהב מה שאתה כותב וחושב שאתה מוכשר
והפוסט הזה מעולה בפני עצמו
אבל אז אני מדפדף בתגובות ורואה את השידוך הלא מוצלח כביכול
אז - CG אשמח אם תעדכני את הבחור המקסים בהתפתחות
בינינו - אחלה פוסט
חולה על פטל וארנבים
כשקראתי את "תמיד פולני", ידעתי שמתישהו זה ישתלם לי לכתיבה.
אני מקווה שיאיר גרבוז לא מתהפך על מיטתו.
הפטל הזה... פשוט מטאפורה מעולהההההה לפולניה
:)
אני כאן בכדי ללמוד מלמודי הניסיון, ומאבירי החוכמה.
ברוכה הבאה שמשיה!
הודעה לועדת החקירה!
אני מתנגד למטווחים [שהכוונה לבצעם מפורסמת בבלוג שלי, ובהשראת סיפור ילדים תמים שכתבתי].
עוכר נוזלים?!
ידידי הפייטן! זה מאוד כואב לי כל ההאשמות האלו, המיוחד כשזה מגיע ממך.
אתה הרי לימדת אותי את כל הדברים שלא הייתי צריך לדעת, והיה מוטב שלא אדע לעולם.
עכשיו אתה מנסה להחזיר את הגורל אחורה, כאילו שיו אברט צדק.
ואתה... [מצביע על התמונה שלך באתר ורועד קלות], אתה עוד משתמש בי כתירוץ לרצון להקריא לילדות שלך את "לוליטה"...
מה אני אגיד? שיהיה לך לבריאות!
מלוכלך מוטי... מלוכלך.
ענק!
טוב מאוד שירית בו,
נתת לי רעיון לעשות
מטווח במטבח.
יקירי, פשוט תפסת את הפטל ביום רע. הוא בדרך כלל זורם, בהיר.
וחוץ מזה, זו עבירה פלילית. אתה טבחת במיעוט אתני (כמעט לא מוכרים אותו בפיצוציות), שלא לצורך הגנה עצמית (כמו במקרה המוצדק של הסושי הפדופיל מג'פאניקה - הייתי שם), ובטח, אבל בטח, לא לצורך סיפוק מיני (כמו בפוסט הקודם שלך, עם המיקרופון והגיטרה).
(אני רק מקווה שלקח לך יום שלם לנקות את הכתמים, גם בתוך תיבת התהודה של הגיטרה שלך ומהתיקרה).
הרגת לנו דור שלם של סיפרי ילדים, וכעת, לא נותר לנו אלא להקריא לילדינו הפעוטים, פרקים נבחרים מתוך הנרי מילר או "לוליטה". תתבייש לך, עוכר נוזלים.
במעלית יש לך קהל שבוי --> אין לאן לברוח.
אפילו במעלית... המממ...
לא הבנתי...
בטח שזה מעביר את זה למציאות!
ג'ברה וג'בר זה שידוך משמיים.
אם אתם מהססים, אין לי בעיה להביך אתכם בארגון פגישה מקרית.
מתוק שכמותך
זה ששידכת לי בוירטאולי לא מעביר את זה למציאות
אבל אתה נהדר אתה
מאד מזדהה עם עמדתך כלפי סודה!
הפטל הוא הסטוריה.
אז איך הצליח השידוך?
ננס
סיפור מדליק
אתה צריך עזרה עם הפטל הזה?
לא דיברנו מאז שידכת לי ג'ברים
אף פעם לא הבנתי את אוהבי הסודה.
זה מוציא את כל הטעם.
כל מה שנשאר זה הגזים שלוחצים על הנחיריים.
אפילו במעלית לא הייתי מספר את הבדיחה הזאת.
מתאים לי מיץ פטל.
יש סודה?
שוב ישן צהריים?
חיות מדברות? פחחח...
זו לא טרגדיה.
זה היה פטל רשע מארץ הרשעים.
אני נוחר לעברך בבוז.
מצטער, אבל אני הולך לשתות קפה עם חברים..כמידי שישי אחה"צ...
לשתות תה ירוק מנקה.
אתה בא?
עד החלק שבו הוא נוחר לעברי בבוז.
כמו כן, במקור הוא לא קרא לי טיפש.
לאן אתה הולך?
מאיפה מתחיל החלק שהם ממציאים?
הולך!
תנסה תה ירוק...
זה מנקה...
פיצית!!
זה מצחיק ששמת לב לקשר הפדגוגי.
את ההתחלה של הסיפור כתבתי באמת כחלק מתוכנית לימודים בכישורי שפה.
הילדים [בכיתה ג'], קיבלו את ההתחלה של הסיפור, וקיבלו הנחיה להמציא את ההמשך.
את חריפה!
ננס!!
זה פדגוגי מאוד כל העניין הזה.
עכשיו אני מבינה למה זכית בתואר הנכסף.
יפה לך פרנסון.
תראי ברלה,
מאמין לך.
לגבי קפה את עוד צריכה ללמד אותי מה ההבדל בין הסוגים השונים.
ואני בתמורה אכיר לך את השוקו קרים.
מיץ ענבים זה נשמע מאוד הגיוני.
לא שואל. אני סומך עליך.
מאז שנתקלתי בגבינת העזים הקרימינלית, אני מוכן עם ברטה בשלוף.
זה לא ייאמן כמה רשעות יש בעולם.
ננס כשקמים בבוקר שותים קפה, לא פטל. לקפה אין חוצפה כזו.
אבל אם אתה קם מסוחרר, זה חשוב לשתות מיץ, תאמין לי....
ויטמינצ'יק ענבים, מותק.
רק ויטמינצ'יק ענבים.
(אסק אראונד ...)
אני לא מעשן, לא משתמש, ובטח לא אוכל.
ולמרות זאת, כולם דואגים.
אתה ילד כזה מתוק, ננס.
והמיץ פטל הזה הוא סתם ילד רע לב, מקניט, מקלקל, הורס, מעכיר הכול. פשוט לא !
טוב שיש לך ברטה בשלוף.
שעת אפס נעימה.
מה עישנת בלילה?
במה אתה משתמש?
איזה סוג פטריות אכלת?
אני קצת דואג....