מזה זמן-מה ישנו בחור שהכרתי דרך קהילה חברתית שאני רשומה בה. הוא חיזר אחריי והציע שניפגש. לא התעניינתי בו מספיק ולא רציתי להשלות אותו שניפגש ושאולי זה יתפתח למשהו מעבר. אבל בעקבות השיחה האחרונה שלנו, אפשר לומר שפסלתי כל סיכוי אפשרי לפגישה איתו ולא רק עקב היעדר הכימיה, אלא משום העיקרון. אני לא יודעת כיצד הפוסט הזה יתפרש בעיני רבים, אבל הוא הולך לעסוק בנורמה מאוד בסיסית שלי בדייט - הגבר מציע להיפגש לראשונה, הגבר משלם. מוגזם?
כנראה שבעיניו כן.
הכל התחיל כשהוא הזמין אותי להופעה של איזו להקה שאני לא מכירה. הוא אמר לי להכין 200 ש"ח. אני חושבת שזה הצחיק אותי יותר מאשר הפליא אותי - אני לא מחבבת מספיק את הבחור בשביל להיפגש איתו, אני לא מכירה את הלהקה הזו בשביל לשלם עליה סכום כזה, ואותו בחור לא יכול לנהוג בצורה כל-כך חסרת-טאקט - אם אין לך את הכסף הזה בשביל לשלם עליי, תזמין אותי לקפה- לא להופעה.
כשהסברתי לו שזה לא הולך לקרות, בלשון המעטה, הוא אמר את המשפט הבא מלווה בקריצה, שלא הסתירה בצורה טובה את העקיצה שלו - "אני מזמין אותך לכל מיני דברים שווים ואת חסרת כסף. זה מציק."
כאן כבר עניתי נרגזת - "יש לי כסף, רק לא לדברים האלה. ואני חושבת שזה קצת מוגזם גם להזמין אותי להיפגש איתך וגם לתת לי לשלם, ועוד על הופעה של להקה לא מוכרת."
"חחח 200 ש"ח? בשביל שתבואי?"
"אם אין לך, אל תציע. תציע לפי התקציב שלך." (חשוב לציין שהבחור די מבוסס לפי מה שהוא סיפר לי ונהנה "לנפנף" בזה - אז האם מדובר בקמצנות ובחוסר-טאקט או במשהו לגיטימי לגמרי?)
הוא ענה שלו ידע שהוא צריך לשלם עליי, מה שלא מובן מאליו, לטענתו, כי אנחנו לא בשנות ה-30, הוא היה מתכנן משהו יותר סולידי.
הפעם כבר הייתי מוכת תדהמה - הוא לא יודע שהוא צריך לשלם בפגישה הראשונה כשהוא מציע לי לפנות קצת מזמני בשביל להיפגש איתו? וכמובן, שלא מדובר בסכום זעום של כמה ספלי קפה או כמה בירות, אלא בהופעה של להקה לא מוכרת שעולה לא פחות ולא יותר 200 שקלים חדשים. אה, רק בשנות ה-30 גבר שילם על האישה את הפגישה הראשונה שהוא תיכנן (שמן הסתם תואמת את התקציב שלו)?
הוא מספר שכשהוא נפגש עם בחורות, הן מתעקשות לשלם והוא נותן להן. מדובר בבחור בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, שנפגש גם עם צעירות ממנו, ולטענתו - הן התעקשו לשלם והוא נתן להן. זו הייתה עוד תדהמה. לא הבנתי את הרציונל מאחורי הטענה הזו, ולאו דווקא בקשר לג'נטלמניות, אלא משום שבחורות בגיל הזה לא תמיד עצמאיות כלכלית לגמרי בעוד שהבחור מבוסס יפה מאוד לגילו.
אני אומרת לו שאישה תתעקש לשלם חצי, ולפעמים אם החשבון יוצא גבוה יחסית, זה כן מקובל, קל וחומר כשהיא מזמינה את עצמה לאירוע מסויים. אבל גם כשאישה מתעקשת לשלם, ואולי זה נובע מתוך נימוס בדרך-כלל, גבר צריך להתעקש יותר ולתת לה הרגשה טובה בג'נטלמניות שלו, במיוחד בפגישה הראשונה שבדרך-כלל לא עולה על 100 ש"ח. גם אם נשים תשלמנה, הן תסתכלנה אחרת על הגבר משום העקרון, משום מה שהוא מייצג והמסר שהוא מעביר - האם זה טוב שהוא מעודד ככה פמיניזם או האם זה רע שהוא חוסך מהן מחוות ג'נלטמניות?
אחרי שהסביר שהן משלמות, הוא רק אמר לי - "יחי הפמיניזם". הוא ממשיך להגיד ש"החוקים" האלה שגבר משלם בפגישה הראשונה מצויים רק אצלי, ואת זה אני רוצה לברר - האם אני היחידה שחושבת ככה?
"הבחורה האחרונה ששילמתי עליה הייתה קווקזית, מסורתית בטירוף. מיותר לציין שלא הלך." הוא אומר בקריצה. הפה שלי נפער בתדהמה - מה קורה פה, לעזאזל? מה הקשר בכלל לעדה שלה לזה שאתה משלם עליה? מה הקשר לזיקה הדתית שלה? ומה הקשר לעובדה שזה לא הלך?
מה שהוא הבין, בצורה מעוותת לחלוטין, זה שהאל"ף-בי"ת שלי בתרבות הדייטים, שהגבר משלם את הפגישה הראשונה, הם כדי לחסוך כסף (כמובן, בקריצה עוקצנית).
הקש ששבר את גב הגמל היה כשהוא שאל אותי - "אז את מעדיפה להיות האישה הקטנה שיושבת בבית?" פה אני כבר צריכה הפסקה מהשטויות שהוא פולט - איך העובדה שגבר משלם בפגישה הראשונה, הופכת אותי לאישה הקטנה שתלויה כלכלית בגבר שלה? מה הקשר בין מחווה ג'נטלמנית ומנומסת לבין שוביניזם ותלות כלכלית? זה הופך אותי לעקרת בית?
אני לא יודעת עם אילו נשים הוא יוצא, אבל כן הצעתי לו להתעדכן עם אנשים שהם לא חלק מהסביבה שלו, גברים ונשים כאחד, לגבי הסוגייה הזו שגבר משלם בפגישה הראשונה, כי אני הרגשתי שאני מדברת לקיר.
הסקרנות גואה בי, ולכן אני שואלת אתכם, אנשים אובייקטיבים לחלוטין - האם אני מיושנת והוא צודק? האם אני צודקת והוא קצת לא מעורה בתרבות הדייטים? האם שיוויון בין המינים צריך לחלחל גם לעניין הזה וכל צד צריך לשלם חצי-חצי או שמא רק צד אחד צריך לשלם (בדרך-כלל הגבר)? האם מדובר במחווה ג'נטלמנית שיש לקיים או בתחילתה של תלות כלכלית ומסרים מוטעים? |