בוא והער את גופי מגוויעתו והנס חלום בלהות הפורע בראשי, בוא להושיע אותנו מאהבה בדויה וקלף בזהירות את כסותי, אט אט שחרר את המחוך הצובט, ומשוך מטה את הרוכסן החונק לחלץ את גפיי ממעצוריהם, בוא והקשב בסקרנות לפעימות הלב המזמרות, ועמוד קרוב אליי לבשר כי זאת האהבה ואין אחרת. בוא לנגוס עמי בפרי הבשל בטרם יהיה כבר מאוחר, להציג את הרוח לגוף, ולומר בצניעות, נעים מאוד. ובבוקר כשכפות ידיי זוחלות על גחונך, כמו נחש ערמומי, ושפתיי הזבות תלקקנה את כפות רגליך, אנא אל תברח מכאן, הישאר על משכבי ואל תאמר לי כי זה לא זה, בוא נעמוד יחדיו בראש זקוף במעמד החגיגי, ונכריז בקול גאה- זאת אכן אהבה, בוא נעמיד פנים כי זהו טקס קדוש, ואני חסידה מעריצה. בוא כבר אליי באומץ, זה כל כך פשוט, תן לי את רוחך הגואה, תן לי את ראשך, את פניך הזוהרות ואת כפות ידיך הרוחשות.