החווה, החוויה וה"אני" בדרך כלל אני מזהה את
החווה, החוויה וה"אני" 1. ה"אני האישי"-שהוא מי שאני מאמין ומספר לעצמי שהוא אני, או במילים אחרות הסיפור שלי על מי אני, 2. החוויה – עצם האירוע עצמו 3. והחווה – המודעות אל הארוע ואל ה"אני האישי" כאירוע אחד ואיני שם לב להבדל שבינייהם. החוויה היא האירוע עצמו. לדוגמה אם בדרך כלל אומר שאני רואה עצם כלשהוא. נניח:"אני רואה כיסא" החוויה היא:"ראייה של כיסא", הזיהוי והאחדה של השלושה לתפיסה אחת גורם לבלבול גדול מכיוון שאיני שם לכך שכל מה שיש באמת הוא אירוע המתרחש בזה הרגע במודעות (שהיא מי שאני באמת), או ליתר דיוק שישנם שני אירועים המתרחשים בזה הרגע במודעות: 1. ראייה של כיסא 2. סיפור או אמונה שישנו "אני" כלשהוא עצמאי מלבד המודעות עצמה שחווה את ראיית הכיסא. אבל אין. ה"אני האישי" הוא אירוע המופיע ונעלם במודעות עצמה כמו כל אירוע אחר הנחווה באותו הרגע. מי שאני באמת היא המודעות. ל"אני האישי" אין קיום מלבד כסיפור שמופיע ונעלם של תחושת זהות והאמונות, זכרונות, רצונות, אמונות... וכל שאר האירועים הנלווים המופיעים ונעלמים. הסנגהה מהתעוררות להארה - קהילה ומקום מפגש להתעוררות וחקירה עצמית. לפרטים נוספים על מפגשי הסנגהה - truthsangha1@gmail.com ובטלפון - 052-3533200 דיה ועודבאתרינו - http://www.enlightenment.co.il/
|