כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    להמציא את מדינת ישראל מחדש

    המדינה בנבצרות. כולם נגד כולם וכולנו מפסידים. הבלוג מתכוון לעסוק בנושאי אקטואליה מתוך כוונה למצוא את הדרך להחזיר את כולנו למסלול.
    מדיניות כלכלית, תאונות דרכים, אתיקה של גורמי ממשל חקירה ותקשורת, מדיניות עידוד - כל אלו, ואחרים נושאיהם של בלוג זה.

    כלכלה מבוססת על אמון. אני בוחרת להיות תמימה.

    1 תגובות   יום שבת, 26/3/11, 14:26

       כלכלה מבוססת על אמון. בכל פעם שאנחנו נותנים את מספר כרטיס האשראי שלנו, בכל פעם שאנחנו מזמינים מלון בקטמנדו לעוד חודשיים, בכל פעם שאנחנו חותמים הסכם, משכירים דירה, מחכים לשכ"ע בסוף החודש או נותנים דמי קדימה לקייטנה - אנחנו מעניקים ומקבלים אמון.

       בהיעדר אמון לא יכולה להתקיים כלכלה. אנשים יאבדו את מקום עבודתם, רמת המחיה תרד, העניים יהיו עניים יותר, מעמד הביניים יעלם לחלוטין והמשקיעים העשירים - הם יעדיפו לעשות עסקים במקומות אחרים. יעקב בורק הראה את הגרף הקושר את התל"ג של מדינות לרמת האמון הקיימת בהן. במדינות בהן אין אמון של אדם אחד בשני, של האנשים ב"מערכת", של החלשים בהנהגתם של החזקים - במקום כזה הכלכלה לא יכולה לשגשג.

       ואנחנו יושבים ומתבוננים בלהקות השחקנים החגים מסביבנו - הפוליטיקאים, העסקים, התקשורת - עטים זה על זה בתאוות ערפדים. לימדו אותנו להאמין כי העולם מבוסס על מלחמה מתמדת של כולם בכולם. אחד מרוויח סימן שהשני מפסיד. וכאשר אמונות אלה אינן מתיישבות עם תופעות כמו: תרומה לקהילה, ציונות, נתינה, אהבת הזולת וכבוד הדדי, מלמדים אותנו בציניות שאנחנו תמימים.

       הון אנושי מתפרש בד"כ במדדים אובייקטיביים של מספר שנות לימוד, תארים ונסיון. אבל להון אנושי יש גם משמעות חשובה לא פחות ושונה בתכלית השינוי. עד כמה אנחנו יכולים לעבוד כצוות? כאומה? עד כמה אנחנו נותנים אמון אחד בשני? עד כמה אנחנו רוצים ללמוד זה מזה? עד כמה אנחנו מפרגנים? מחקרים מורים כי הצלחתה של קבוצה (אומה) תלוייה יותר ביכולתה לקיים קשרים אפקטיביים ופחות ב-IQ הממוצע של חבריה.

       דילמת האסיר בתורת המשחקים מלמדת אותנו עד כמה אנחנו מפסידים מכך שאיננו מסוגלים להגיע לאמון הדדי. די להפסד! נדמה כי המחיר המצרפי של חוסר האמון הגובר בו אנחנו חיים גבוה יותר מהאופציה שמישהו או מישהם ירוויחו על חשבוני. אני מצהירה בזאת על החלטתי להיות תמימה. לתת אמון בכוונותיהם הטובות של כל דרגי העוצמה: פוליטיקאים, עתונאים ובעלי הון. אני סומכת על גורמי החקירה והאכיפה שיחקרו וישפטו ויאכפו, ועד שלא עשו כן, אני מאמינה בחפותם של כולם. "הנה נתתי לפניכם את הטוב ואת הרע ובחרתם בטוב".

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נגה קינן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין