כלכלת שוק, היד הנעלמה, שוק חופשי, דמוקרטיזציה של השוק, גלובליזציה, תחרותיות, אדם סמית, חוכמת השוק - כל אלה הם מושגים המתייחסים ליתרונות של כלכלת השוק. כשל שוק, מיעוטים, תרבויות, ייחודיות, כבוד האדם, תרבויות, שוויון, פיקוח, רגולציה, תכנון – אלו מושגים המתייחסים לחסרונות של שוק חופשי. האם כלכלת שוק וכשל שוק מתאימים למשפט: "הילכו ביחד אם לא נועדו" ?
הכלכלה המודרנית היא שילוב ותחרות של שווקים מרחבי הגלובוס. החיבור בין שילוב לבין תחרות מוביל להפצתה רעיונות, טכנולוגיות ומוצרים גם למקומות רחוקים ונידחים. גלובליזציה היא חיובית כאשר היא מביאה את הקדמה לפתחם של רבים. ה"כפר הגלובלי" מייצר אחריות של חברות מבוססות על חברות חלשות. הגלובליזציה מסייעת לסילוק הבערות, מביאה השפעות של מודרניזציה לאזורים נחשלים. הגלובליזציה מביאה רעיונות של כבוד האדם וזכויות אדם לחברות מרוחקות. לגלובליזציה יש יתרונות מהותיים וחשובים. אבל,כאשר נושאים את שם הגלובליזציה לשווא, או כאשר לא מבינים את המושג גלובליזציה, ומפרשים אותו בטעות מתגלים החסרונות, הדיכוי, האפליה, הניצול ועוד סוגים שונים של כשלי שוק. התחומים הנפגעים בכלכלת השוק שייכים, בדרך כלל למוצרים הציבוריים, למשל - תחום החינוך. גם אבי כלכלת השוק – אדם סמית, התייחס לדרכים בהם המדינה צריכה לפעול במקרים של כשלי שוק. מקום בו מתגלה כשל שוק הוא המקום לפיקוח, להגבלה, להתערבות ולתכנון. אני אציג שני מקרים של כשלי שוק: 1. מלחמת לבנון השנייה – לפתע ביום קיץ בהיר נסחפנו כולנו למלחמה. מחטף של חיזבאללה, ושליפה של ממשלה יצרו מציאות אלימה ללא מחשבה. לאחר הלחימה והרעש הציבורי הוקמו ועדות, למדו את הכשלים, הבינו את "כל" הטעויות וניגשו לסתום את החור – כשל שוק. התברר לכולם, שלו היו מקציבים יותר כסף לציוד ואימונים, לו עמדו על המשמר הדברים היו נראים אחרת. כדי לתקן את הכשל, החליפו חלק מהמנהיגים, (לא את כולם), אימנו ומאמנים וגייסו תקציבי ענק. נוסף לכך הקימו מנגנוני פיקוח, שלא תהיינה סטיות נוספות, עד הכשל הבא. 2. שביתת המורים – כשל שוק מורכב יותר, שלא פרץ בוקר בהיר אחד, אלא במשך השנים צלצל בכל פעמון אפשרי. נתונים משווים למדינות OECD, כישלונות, התדרדרות בדירוג הבינלאומי, קיצוצים מצטברים, הגבלות, בריחת מוחות, הקמת בתי ספר קהילתיים, דמוקרטיים, ונטישה רבתי של מורים צעירים, שברחו עוד לפני שהתחילו. זהו כשל שוק, האם הפתרון הוא פיקוח, הקמת ועדות, תכנון רפורמות, קביעת מטרות, או שנותנים לשוק להמשיך להשתולל? בחינוך עדיין לא ברור מה יילד יום. |