
בלילה נמסתי ובאתי אליך
ישנת קשה
והעצב שלך מילא את הבית כולו
אז גברה אהבתי לגופך לחייך
אז באתי אליך
ברגשות רוגשים אליך בבדידותך הארוכה
בכיסופים לריח החמוץ של יום מלא בך
אטפל בך , עד שיימאס לי ממך
ואוכל להיבתק מסורגיך ידיך רגליך
אז אני כאן כדי שתישאר.
עכשיו אתה נאנח וריח של סיגריות וחיים יוצאים מהבל פיך, הדם שלך מציף את פני כשאת אומרת , את אוהבת יותר מדי ותאהב אותי תמיד יקירי לא נושמת בלעדיך |
גילמרי
בתגובה על משהו לייחל לו
בוסתן בראשית
בתגובה על מי יעז לחלל את קסמייך
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#