That Which Rises to Kill You, Kill It First: Is Judaism Altruistic? הקם להורגך השכם להורגו: האם היהדות היא אלטרואיסטית?
![]() שנים הרהרתי במשמעות הפסוק הזה. פעם דבקתי במשמעות הפשט ואף התווכחתי וטענתי שכך צריך ונכון לעשות. אחר כך חשבתי שיש להשמיטו. לבסוף, לאחר הרהור רב, נזכרתי בדברי שייח עבד אל-רחמן, שייח סופי מנצרת, שלימד את משמעות הגי'האד באיסלם במפגש "שביל הזהב" שהתקיים בקרית טבעון לפני שנים. השייח הסביר שהג'יהאד הנו המאבק של הפרט ברגשותיו השליליים. כך גם עמלק ביהדות, המן, פרעה, כולם מסמלים את האגו, את האחיזה המוטעית ב"אני". האויב שנשכים להרוג הנו האויב הפנימי שמאיים להרגנו, הכעס והתשוקה שלנו-עצמנו שרודים בנו. את האויב הפנימי הזה נשכים להרוג. הסעתי אברך, טרמפיסט, שטען ששני הפירושים נכונים, וטענתי שלא, שהיה שמאי והיה הלל ותמיד נלך על פי הלל והסכים עמי. בל נטעה, בפסוק 'הקם להורגך השכם להורגו'' אין המדובר באחר, אלא בחלק מדומה שלנו-עצמנו, "אני" מדומה, וברגשות העכורים אשר נובעים מתפיסה מוטעית זו לגבי אופן קיום ה"אני". בודהיסטים, מן הסתם, לא הורגים ג'וקים ולא שום ייצור חי. לאמה זופה רינפוצ'ה מסביר שכאשר חרקים בבית אוכלים ממאגרנו, הם גובים חובות קארמתיים מחיים קודמים. כדי שנהפוך לחברה חומלת, עדיף לשאת אי-נוחות, מאשר להרוג אחר. כאשר נמצא ערך בחיי כל יצור חי, נפסיק להרוג גם בני אדם. החיים קצרים ויקרי ערך המה.
"אהבת הזולת" - אלטרואיזם בעברית זהות יהודית פרק א': אהבת הזולת תוכן וקישורים לבלוג "ברוכים הבאים" מעודכן עד אפריל 2012 הערות לקורא באנגלית: האדם שבא להורגך, הרוג אותו קודם הפוסט הזה נועד לשמש תרופת נגד לאי-ההבנה החמורה והנפוצה למדי.
That Which Comes to Kill You, Kill It First: Is Judaism Altruistic?
[Picture caption: That which rises to kill you, kill it first!]
Note to the English reader: This oft cited Biblical (Old Testament) passage is most often and variously translated as: He who comes to kill you, kill him first If someone comes to kill you, get up early to kill him first He who comes to kill you, you may kill him first If someone comes to kill you, rise up and kill him first This post is intended as an antidote to this grievous and all too common misunderstanding.
For years I pondered the meaning of this passage. I once stuck to the simplistic (pshat) meaning, and even insisted and argued that that's how it needs to be and how we should act. Later, I thought the passage should be deleted. Finally, after much reflection, I remembered the words of Sheikh Abd-El-Rahman, a Sufi Sheikh from Nazareth, who taught the Islamic meaning of jihad at a "Middle Way" gathering in Tivon several years ago. The Sheikh explained that jihad is the individual's struggle with his own negative emotions. So also for Amalek, Haman and Pharaoh in Judaism - all represent the ego, the mistaken view of the "I." The enemy that we need to 'kill first' is the internal enemy, our own anger and passion that threaten to kill us and tyrannize us; they are the internal enemy that we will kill first.
I picked up a yeshiva student, a hitchhiker, who claimed that both explanations were correct. I argued otherwise, that there was Shamai and there was Hillel, and that we always follow Hillel, and he agreed with me. We need to be very clear - the passage "That which rises to kill you, kill it first," does not refer to another, but to the imaginary part of ourselves, the imaginary "I," and the destructive emotions that arise from this mistaken view of the way in which the "I" exists.
Buddhist practitioners, by the way, don't kill cockroaches or any living being. Lama Zopa Rinpoche explains that when insects eat from our stores, they are collecting karmic debts from past lives. In order for our society to become a compassionate society, we would do better to bear discomfort than to kill another. When we appreciate the life of every living being, we will also stop killing human beings. Life is short and precious. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם אלה:
האם נוכל להגיד שלום להי׳׳ד?
http://cafe.themarker.com/topic/3261400/
עליו השלום: הי׳׳ד ותרבות הנקם
http://cafe.themarker.com/topic/3261194/
להרוג את כל מי שחושב שזה בסדר להרוג ומהו אלטרואיזם?
http://cafe.themarker.com/topic/3305643/
קראתי עכשיו קצת ברשת על הפסוק הראשון - אולי מה שכתבתי כאן רלוונטי -
כל שנעשה רחמן לאכזרים, נהיה אכזר לרחמנים
http://cafe.themarker.com/topic/3301510/
עמלק הוא בלב.
פה יש תמונה - מדביקה גם כאן.
״אל נקם״ זה ביהדות: קארמה. זאת אומרת, אתה, האדם, לא נוקם. תשאיר את זה לאלוהים. אלוהים מברך ואלוהים מקלל: אם אתה, האדם, תתנהג באופן מוסרי ותכבד את הטבע, את העולם וסדריו, תזכה לברכה. ואם תפגע באחר ולא תכבד את העולם וסדריו, תזכה לסבל רב. זה קארמה ביהדות.
המשגת אלוהים
דרך אחרת להבין את זה זה כבר אוניברסיטה של רוח - לא למתחילים - התמודדות עם הצל, לפי יונג. צריכים לזהות ולקבל את הצל שבתוכנו לפני שניתן להתקדם לחוסר דואליות. בסיס התירגול התודעתי-רוחני בכל השלבים הנו תרגול המוסר. (לאנשים שאין להם, זאת אומרת , שהם לא מאמינים בתודעה או בנשמה או בלב: תירגול המוח, תירגול מסלולי הניורונים דורש תירגול של מוסר.)
בארץ רואים את העיוות בהבנת התנ׳׳ך. במקום להבין: לא תהרוג, לא תרצח, מבינים את ההפך - נו, מה זה כבר משנה??! הרי מאז קין והבל אנחנו רוצחים את האחים שלנו...
זאת יהדות? נראה לך???
ומה דעתך על הפסוק: הטוב בנחשים רוצץ את מוחו (מכילתא)? שלא לדבר על הסידור המזכיר את יהוה כאל נוקם? מספר נחום — אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו.
ארז יקר, הנך טועה (ולא משום שאני אוהבת להיות צודקת, דווקא :). הבודהיסטים קוראים לטעות מסוג זה: תפיסה מוטעית. תפיסות מוטעות חותכות את שורש התרגול הרוחני/המוסרי. כול הסבל בעולם וביקום נובע מאגו.
הסיבה לסבל: בערות ותפיסות מוטעות
בודהיזם: מדע התודעה
בברכת אושר בר-קיימא למען כולם.
תודה מתוקה! את באמת מתוקה. איזו חברה! אור מן ההפקר...
אוהבת מאוד את הרעיון הזה.