זהו זה, יקירתי. בשבוע הבא אני נוסעת מכאן לתקופה קצרה ואני מרגישה נפלא, בעיקר בגלל שבכוחות מחודשים אני מצליחה להתגבר על המחלה, זאת שמוגדרת כבלתי-מנוצחת. לפני שנים רבות, באחד הביקורים שלי בבית-החולים הרבה לפני שחליתי, פגשתי אישה מיוחדת שאמרה לי דברים שגרמו לי אז לגחך. היום אני מבינה עד כמה הם נכונים: "כל מחלה היא יצירה שלנו, תוצאה של סבל, מרירות וחוסר הקשבה לנפש שלנו. הגוף שלנו תמיד מאותת לנו כשמשהו אינו כשורה. בהתחלה האיתותים ברורים, כאלה שאנחנו יכולים לראות. אבל אנחנו לא מתייחסים אליהם, ואומרים 'זו סתם דלקת בעין', 'זה סתם שבר ברגל'... אך לצערי, כשהמצב מחמיר ועינינו נשארות אטומות, המחלות הופכות גם הן להיות בלתי נראות והרבה יותר חמורות. לכן, אם תקשיבי לעצמך ותדעי לקרוא את הסימנים הראשונים, תחסכי מעצמך מחלות מיותרות, שמן הסתם מביאות איתן הרבה כאב וצער." |