כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    - פרולוג יומן -

    והנה בפעם הכל כך חוזרת, אני שוב מתחילה לכתוב יומן... אבל הפעם יומני היקר, אני מקלידה, לא רושמת. לא עוד יושבת באיזה פינה מרוחקת, אוחזת ביד אחת את העט וביד השניה את הדפים המלוכלכים מדיו, בידיים מזיעות מהתרגשות... הפעם אני יושבת מול מסך שמקרין עליי עשרות אלפי פיקסלים ציבעוניים שמתחברים לתמונה מלאה באותיות שמישהו אחר עיצב בשבילי... ((+: איזה כיף לחיות בתקופה שהכל דינמי, הכל הפתוח, הכל כמעט אפשרי... טוב אולי בעצם זה גם מפחיד... הכל כל כך פרוץ וחסר כל גבול... יש לי תחושה שהכל כל כך סוער ומרגש שבקרוב זה עומד להתפוצץ... ממש להתפוצץ... כמו כל החוקים בטבע - כשיש אנרגיה דחוסה יש פיצוץ... פאף! גם בכל מיתוסים, בכל הדתות, בכל הזמנים. אצל כולם מפה לאוזן, אלפי שנים... אסור לאבד צלם אנוש אסור לנסות להיות אלוהים... אני מתפללת שהאחים והאחיות שלי יהיו בריאים. שידעו לשמור על עצמם מפני הפיתויים הרבים בעולם הזה. שידעו להבחין בין טוב לרע. שיאהבו את עצמם יותר מכל וכך יוכלו לאהוב את זולתם.
    אני ג'ולייטה, יומני היקר, נעים מאוד... אני צריכה לחשוב על שם בשבילך... אולי משה? לא זה המוני מידי...
    טוב, אז נתראה, לא?

    פוסטים אחרונים

    דלתות

    2 תגובות   יום שישי , 9/11/07, 17:51
    כתבו על זה, דיברו על זה, עישנו את זה וחירבנו על זה - דלתות פשוט נפתחות כל הזמן!!! ותמיד זה קורה בזמן שאני הכי לא מוכנה, יומני היקר, משה, (?), בד"כ עם המכנסיים למטה או באמצע המקלחת, אבל הפעם, זה תפס אותי חוצה את הכביש בריצה... זה היה לפני יומיים, כשמיהרתי לתפוס את הטרמפ מהעבודה הביתה, הבחור שהלך בצד הדרך פשוט נעצר במקום ואמר את שמי...תוך כדי שהוא ממלמל לעצמו האם זאת באמת יכולה להיות אני... ערן? זה אתה? אני לא מאמינה! תוך כדי שעליתי על המדרכה... חיבוק, נשיקה, החלפת טלפונים מהירה, ורצתי לתפוס את הטרמפ שלי הביתה... ערן תמיד לבש שחור ועשה חיקויים מצחיקים. בכלל, תמיד אפשר היה לצחוק בחברתו, הוא אז עם החבר שלו, וביחד הם תמיד הזכירו לי את השמן והרזה או שמשון ויובב... תמיד הם זממו מיזמות יחד והצחיקו יחד, תמיד יחד... הזיכרונות מעורפלים, אבל התחושה זכורה לי, הצחוק, והתמימות של אז... של נעורים בריח אדמה... עזבנו את הישוב, המשפחה, ועברנו לעיר שטוחה ושטחית. פרבר של עיר נמל עם מזוהמת וריח של פשטות ברחובות.. דברים השתנו, הקשר נותק...  פגשתי את ערן היום.. הפעם הוא לקח אותי טרמפ הביתה... מחר יש לו יומהולדת... הזמין אותי לחגוג איתו.. אני חוגגת מחר לאמא שלי, הם נולדו באותו יום...

    אני שמחה ששוב אני כותבת... הפעם שמרתי גיבוי למסמך, זה לא נעים מה שקרה בפעם הקודמת....

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/07 20:14:

       

      צטט: רון כתום הזקן 2007-11-09 19:40:29

      nice

      (+:

        9/11/07 19:40:

      nice

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ג'ולייטה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין