כותרות TheMarker >
    ';

    שלטון היצרים

    כסף, סקס, יצר הקיום, נקמנות, אהבה, שנאה, רגשות, כל אלה מניעים את העולם.
    זה נושא הספר השני שלי שלטון היצרים.
    כסופרת , בנקאית, אשה ואם החיה במספר ממדים
    שונים אך משלימים אכתוב על היצרים המניעים
    את כולנו וגורמים לנו לפעול. בעיקר מנסיוני האישי.



    אהבה מקודשת בדם

    68 תגובות   יום שישי , 9/11/07, 18:45

    צומת גולני. מקדונלדס. אבל לא רק. מאחורי השלטים הציבעוניים וההמבורגים

    המהירים, ויש גם סלטי בריאות ואי אפשר בלי דייאט קוקה קולה. (והוא ההוכחה

    הכי טובה לכך שאנחנו כפר קטן...) יש מוזיאון. מוזיאון לחטיבת גולני.

     

    צנוע. מוזיאון צבאי. גבעה. עצים, שבילים....

     

    וסוף, סוף אני מגשימה עוד משאלה שלי. לבקר במוזיאון הצנוע הזה. אני יודעת שעברו

    המון שנים. אבל הבטחתי לעצמי לרדת לשורש העניין. וגם אם אהבתה הראשונה של

    אמא שלי קבורה משנת 1947, אהבה, שלא התגברה עליה כל חייה, הבטחתי לעצמי

    לבקר, להכיר את האהוב המת שלה.

     

     

    ובמוזיאון גולני, יש תיעוד. אני יודעת שאמא שלחה לשם מכתבים ותמונות. אני יודעת

    שאמצא שם חיים שלמים.

     

     

    חייל צעיר, מלווה את הסיור שלנו, מסביר את הדרך במעלה הגבעה. אני מבקשת

    להגיע לחדר ההנצחה. אני אומרת לחייל את שם החייל שנפל  - דויד בונופיאל.

    החייל מקיש את השם במחשב. הוא מקבל נתונים מדוייקים והולך למגירה. הוא

    מביא לי מגירה שלימה. קורות חיים, תמונות, חיי משפחה, מכתבים.

     

     

    הכי חשובים לי המכתבים. ההתכתבות של החייל עם אמא שלי. בן 17.5 היה במותו.

    ואני מוצאת מכתבי אהבה. אני מוצאת מכתבים שבהם שזורה ציונות, אהבת המולדת,

    ההקרבה. החוסן, החוזק...

     

     

    קורות החיים שלו. תאריך יום ההולדת שלו...מזעזע אותי...

     

    ידעתי כמה שהם אהבו. ידעתי ששניהם התנדבו לשורות האצ"ל בגיל מאוד צעיר.

    ששניהם לחמו. ידעתי על אהבת המולדת הגודלה של שניהם שחיברה אותם.

     

    הוא היה חבלן. התגייס לצה"ל בן 17. מוקש שניסה לפרק התפוצץ לו בידיים.

     

     

    ועכשו, אני מול האהבה הגדולה הזאת, הכתובה בכתב היד המוכר שלה, בכתב היד,

    החדש לי, שלו. הסגנון, העברית העשירה....ושוב אני המומה...

    עכשו אולי אני מבינה את אמא שלי, שלא שכחה את אהבתה נעוריה, לדוד בונופיאל

    חיים שלמים. אמי נפטרה לפני עשר שנים. ורק עכשו אני אוספת יחד את כל החוטים...

     

     

    אני מצלמת את כל המכתבים. את קורות החיים. את התמונות.

    אני מצלמת את ההיסטוריה הציונית במיטבה. אני מצלמת סיפור אהבה.

    אהבה מקודשת בדם.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/11/07 07:23:

      תודה יקרה.

      בוקר נפלא !

      צטט: קדרית עצבנית 2007-11-13 06:49:29

      דמעות,של התרגשות.

       

        13/11/07 06:49:
      דמעות,של התרגשות.
        12/11/07 19:00:

      תכנסי למוזיאון...מעניין מאוד. למרות שהוא נראה צנוע, כמו בסיס צבאי...

      תודה שאהבת את הפוסט.

      צטט: zarmelak 2007-11-12 18:26:51

      שכחתי לומר לך .. שאני זוכרת את המבנה של יד לבנים (אם אני לא טועה)
      בצומת גולני ..
      הייתי כחיילת עוברת שם כל שבוע .
      גם אני הבטחתי לעצמי - יום אחד ניכנס ..
      יום אחד זה עוד יקרה .
      שוב תודה על הסיפור המקסים הזה .

       

        12/11/07 18:26:
      שכחתי לומר לך .. שאני זוכרת את המבנה של יד לבנים (אם אני לא טועה)
      בצומת גולני ..
      הייתי כחיילת עוברת שם כל שבוע .
      גם אני הבטחתי לעצמי - יום אחד ניכנס ..
      יום אחד זה עוד יקרה .
      שוב תודה על הסיפור המקסים הזה .
        11/11/07 18:12:

      קרו,

      זכות גדולה להתחקות אחרי סיפור אהבה כזה, של אמא שלי !

      ולמדתי ממנו הרבה ולקחתי גם לחיים שלי....

      תודה על התגובה והכוכב.

      צטט: קרן המעצבתתת 2007-11-11 10:35:41

      איזו מגירה!

      זכותך לך שהצלחת להתחקות אחר שבריר כה ממשי מחייה של אמך.

      תשכילי להוציא מהאוצר הזה כלים לאהבות שלך, לחיים שלך.

      אהבה. 

       

        11/11/07 18:10:

      ניצה יקרב,

      כתבתי על האהבה הזאת ועכשו אני גם מכירה יותר מקרוב.

      הייתי חייבת את זה, לעצמי, לרדת לשורש העניין.

      מרגישה עכשו הרבה יותר טוב עם סיפור האהבה הזה..

      תודה

      לבנה

      צטט: עט להשכיר 2007-11-11 04:26:30

      לבנה היקרה, ואני זוכרת שסיפרת על אימא שלך ועל הסיפור הזה, כאן מתחת לגלי האבנים שכבר הונחו ביד אומן שלך וכבר כתבת לנו אז כי תבואי אל הבית הזה ותגלי לעצמך את הדברים שרצית לדעת. הנה עשית זאת. אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר עכשיו. מגיע לך רק טוב.

      ניצה

       

        11/11/07 10:35:

      איזו מגירה!

      זכותך לך שהצלחת להתחקות אחר שבריר כה ממשי מחייה של אמך.

      תשכילי להוציא מהאוצר הזה כלים לאהבות שלך, לחיים שלך.

      אהבה. 

      לבנה היקרה, ואני זוכרת שסיפרת על אימא שלך ועל הסיפור הזה, כאן מתחת לגלי האבנים שכבר הונחו ביד אומן שלך וכבר כתבת לנו אז כי תבואי אל הבית הזה ותגלי לעצמך את הדברים שרצית לדעת. הנה עשית זאת. אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר עכשיו. מגיע לך רק טוב.

      ניצה

        10/11/07 23:23:

      מירב יקרה,

      תודה שאהבת.

      הייתי חייבת את המידע הזה  בעיקר לעצמי.

      תודה על התגובה.

      שבוע נפלא.

      צטט: מירב שובל 2007-11-10 23:16:32

      ריגשת מאוד. לדעתי, עשית דבר יפה - גם בשבילו וגם בשביל אימא שלך. שוב, ריגשת!

       

        10/11/07 23:22:

      סיגל יקרה,

       

      מרגש, עצוב ומיוחד, סיפור האהבה הבלתי ממומשת ואכן עכשו אני מבינה את אמא שלי

      יותר. זה קשור לתאריך יום ההולדת שלו....

      כמה שהם התאימו מבחינה ימי ההולדת שלהם...זה היה מדהים לראות את

      תאריך יום ההולדת שלו. רק אז הבנתי למה היא חשה שהיא חיה בהחמצה כל החיים...

      למרות שהיתה נשואה לאבא שלי, והייתה ביניהם אהבה.

      אני חושבת שהוא היה ההחמצה של חייה. לאחר שראיתי את תאריך יום ההולדת שלו...

      תודה על התגובה הרגישה שלך.

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-11-10 22:42:52

      מאוד מרגש וגם עצוב..

      חיים שנקטעו באיבם, זוגיות לא ממומשת..

      זה הגורל ואין לנו שליטה על גורלינו.

      לאחר שאספת וצילמת את המכתבים וכל החומר,  

      תוכלי להתחיל להבין את  התחושות שליוו את אימך,

      להרגיש משהו מחייה שהיה שייך עד כה רק לה

      אתם המשפחה, הייתם רק עדים לחשיבות האיש שאבד לה

      כעת תוכלי לחוש את הקשר שהיה ביניהם.. 

       

      לבנה, יש משהו שסיקרן אותי,  תאריך יום ההולדת שלו שציינת במיוחד, האם הוא משמעותי מבחינה אחרת?

       

       

       

       

        10/11/07 23:18:

      שרית יקרה,

      אכן סיפור מיוחד ומרגש. אהבה נדירה.

      יש לי עכשו את התיעוד.

      ואולי אחליט להנציח. אני צריכה את רשות המשפחה שלו. אני בקשר איתם.

      תודה על התגובה והכוכב.

      }{

      שבוע נפלא.

      צטט: ש ר י ת 2007-11-10 22:16:03

      כל כך מרגש לבנה

      אני יכולה לנחש מה העבודה הזאת עושה בך ועד כמה היא נדירה ומרגשת עבורך

       

      זה מסוג הדברים הללו שצריך להנציח לבנה יקרה

       

      }{

       

        10/11/07 23:16:

      ריגשת מאוד. לדעתי, עשית דבר יפה - גם בשבילו וגם בשביל אימא שלך. שוב, ריגשת!

        10/11/07 23:16:

      דישי יקרה,

      גם אני חושבת שזאת זכות גדולה.

      תודה על התגובה והכוכב.

      שבוע נפלא.

      צטט: דישי 2007-11-10 20:06:57

      אהבה מקודשת בדם.

      אכן זכות שנפלה בחלקך לבנה, ממש מרגש...

       

       

       

        10/11/07 22:42:

      מאוד מרגש וגם עצוב..

      חיים שנקטעו באיבם, זוגיות לא ממומשת..

      זה הגורל ואין לנו שליטה על גורלינו.

      לאחר שאספת וצילמת את המכתבים וכל החומר,  

      תוכלי להתחיל להבין את  התחושות שליוו את אימך,

      להרגיש משהו מחייה שהיה שייך עד כה רק לה

      אתם המשפחה, הייתם רק עדים לחשיבות האיש שאבד לה

      כעת תוכלי לחוש את הקשר שהיה ביניהם.. 

       

      לבנה, יש משהו שסיקרן אותי,  תאריך יום ההולדת שלו שציינת במיוחד, האם הוא משמעותי מבחינה אחרת?

       

       

       

        10/11/07 22:16:

      כל כך מרגש לבנה

      אני יכולה לנחש מה העבודה הזאת עושה בך ועד כמה היא נדירה ומרגשת עבורך

       

      זה מסוג הדברים הללו שצריך להנציח לבנה יקרה

       

      }{

        10/11/07 20:06:

      אהבה מקודשת בדם.

      אכן זכות שנפלה בחלקך לבנה, ממש מרגש...

       

       

        10/11/07 18:36:

      יהודה יקר

      תודה על תגובתך הרגישה ועל הכוכב.

      שבוע נפלא !

       

      צטט: יהודה רגב 2007-11-10 18:27:56

      והנה הכוכבים חזרו, הרי ברור היה שאני אככב פוסט שכזה.... שהעתיק את נישמתי.....

       

        10/11/07 18:27:
      והנה הכוכבים חזרו, הרי ברור היה שאני אככב פוסט שכזה.... שהעתיק את נישמתי.....
        10/11/07 17:46:

      תודה על התגובה.

      שבוע טוב.

      צטט: zarmelak 2007-11-10 17:45:04

      פשוט לדמוע .
      לדמוע.

       

        10/11/07 17:45:
      פשוט לדמוע .
      לדמוע.
        10/11/07 14:18:

      טבע חופשי,

      סיפור מופלא על אהבת אמת . על הקרבה. על טוטאלית.

      לזכור ולא לשכוח.

      תודה על התגובה והכוכב.

      צטט: טבע חופשי 2007-11-10 14:12:11

      לבנה, מרגש מאוד,

      וכואב מאוד על החיים, על אהבה, על העולם המופלא שאבד.

      מעשה גבורה, הנתינה הטוטלית לא נשכח!

      כיכבתי לך בתודה.

       

        10/11/07 14:12:

      לבנה, מרגש מאוד,

      וכואב מאוד על החיים, על אהבה, על העולם המופלא שאבד.

      מעשה גבורה, הנתינה הטוטלית לא נשכח!

      כיכבתי לך בתודה.

        10/11/07 12:43:

      עדנה יקרה,

      תודה שאהבת את הסיפור.

      אני חושבת שטוב שיש לי את התיעוד. את קורות החיים

      וגם צילומים של המכתבים. אולי אפרסם את זה פעם...

      והכי חשוב שישאר לנו, במשפחה.

      תודה על התגובה המרגשת.

      שבת שלום.

      צטט: edna41 2007-11-10 12:02:02

      יקירתי

      כל כך ריגשת אותי בסיפור הזה של אמא שלך!

      הכי חשוב בעיני זה באמת לתעד אותו ואולי להוציא בספר או בסרט. הכי חשוב שישמר לדורות הבאים.

      אהבתי.

      בהחלט נגעת.

      מחר יגיע הכוכב, מבטיחה, בינתיים אין לי...סליחה

      אוהבת אותך

      מתובלת

       

        10/11/07 12:41:

      מאי יקרה,

      התגובה שלך מרגשת אותי יותר מכוכב.

      זה נכון, הקו, החיבור הזה שעשית בין שלוש נקודות....

      תודה שהבנת.

      שבת שלום.

      צטט: mai7@ 2007-11-10 11:16:29

       

       

      העברת בי צמרמורת.. זה לא היה הקור, זו היית את בחיבור קו בין 3 נקודות.

      דוד, אמא שלך ו-את.

      ורציתי לתת לך כוכב - אבל, "לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות".

      תודה על העוצמה שהעברת כאן. ריגשת.

       

        10/11/07 12:02:

      יקירתי

      כל כך ריגשת אותי בסיפור הזה של אמא שלך!

      הכי חשוב בעיני זה באמת לתעד אותו ואולי להוציא בספר או בסרט. הכי חשוב שישמר לדורות הבאים.

      אהבתי.

      בהחלט נגעת.

      מחר יגיע הכוכב, מבטיחה, בינתיים אין לי...סליחה

      אוהבת אותך

      מתובלת

        10/11/07 11:16:

       

       

      העברת בי צמרמורת.. זה לא היה הקור, זו היית את בחיבור קו בין 3 נקודות.

      דוד, אמא שלך ו-את.

      ורציתי לתת לך כוכב - אבל, "לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות".

      תודה על העוצמה שהעברת כאן. ריגשת.

        10/11/07 10:34:

      לבנה - מאוד מרגש. מרתק איך בתוך כל סערות המלחמה והקמת המדינה היה זמן למכתבי אהבה (הלוואי ויגיע היום שבו נתיחס לזה הפוך). יש לזה מימד אישי ולכן זה מרתק אותך ולדעתי את כל הקוראים.

       

      שמח בשבילך שהצלחת לקשור עוד קצת חוטים.

       

      בהצלחה.

        10/11/07 09:27:

      בת יוסף,

      חיינו בצל האהבה הזאת כל החיים.

      להכיר גם אותו, לראות את כתב היד שלו, המכתבים שלו,

      תאריך יום ההולדת שלו, אלה דברים שהיו מאוד משמעותיים

      עבורי. אכן חוויה מרגשת מאוד.

      צטט: בת יוסף 2007-11-10 09:23:17

      זו נשמעת לי חויה מרגשת ומשמעותית עבורך.

      להבין ולהכיר אצל אמך צד שלא הכרת.

       

       

        10/11/07 09:23:

      זו נשמעת לי חויה מרגשת ומשמעותית עבורך.

      להבין ולהכיר אצל אמך צד שלא הכרת.

       

        10/11/07 08:21:

      שירת הרוח,

      ההורים שלי נפטרו שניהם.

      רק אחרי שנים רבות ממותם היה לי האומץ לפתוח את המגירה

      הזאת ולהכיר את האהוב של אמא שלי.

      כשהם מופיעים בחלומות שלי, ההורים שלי, נראה כאילו הם

      יודעים הכל...גם עכשו...

      תודה על התגובה והכוכב.

      בוקר טוב גם לך, יקירתי ושבת נפלאה.

      צטט: שירת הרוח 2007-11-10 08:09:14

      וכך גם הגשמת משאלה שלה, של אמך..

      סיפרת לה?

      כוכב לזכר אהבתם..

      ריגשת אותי בסיפור זה..

      בוקר נפלא לך יקירתימחייך

       

        10/11/07 08:09:

      וכך גם הגשמת משאלה שלה, של אמך..

      סיפרת לה?

      כוכב לזכר אהבתם..

      ריגשת אותי בסיפור זה..

      בוקר נפלא לך יקירתימחייך

        10/11/07 07:57:

      חנוך יקר,

      עוד דוד....זעזעת אותי.

      אומרים שחיילים במלחמה מתנדבים ומוכנים למות עבור

      החברים שביחידה....המחוייבת כלפי המפקד שאומר "אחרי"

      והמחוייבות לחברים...

      ואני חושבת על הילדים האלה. מגש הכסף שעליו ניתנה לנו

      המדינה. עצוב.

       

      יהי זכרם ברוך.

      צטט: איירבוס-max 2007-11-10 05:32:56

      כשהייתי שם (פעם אחת ויחידה)

      רצתי באטרף לחפש מידע

      על דוד שירזי.

      דוד היה אחד מגיבורי קרב תל פאחר

      במלחמת ששת הימים, כשנשכב על גדר התיל

      כדי שחבריו יוכלו לפרוץ אל המוצב.

      כמסתער אחרון - נורה ונהרג.

      אחר מותו קיבל את אות הגבורה.


      תהיתי אז, ואני תוהה עוד יותר היום, על כמה דברים:

      1.) מה הביא אותו, בסך הכל ילד, לעשות את מה שעשה?

      2.) מה עבר בראשו כששכב על הגדר, וידע שבכך הוא גוזר את גורלו למוות?

      3.) מה עברו הוריו המסכנים לאורך השנים?

      4.) האם גבורתו היתה "שווה"?
            זו שאלה נוראית, אך אינני יכול להשתחרר ממנה!

       

      יהי זכרו ברוך!

       

        10/11/07 05:32:

      כשהייתי שם (פעם אחת ויחידה)

      רצתי באטרף לחפש מידע

      על דוד שירזי.

      דוד היה אחד מגיבורי קרב תל פאחר

      במלחמת ששת הימים, כשנשכב על גדר התיל

      כדי שחבריו יוכלו לפרוץ אל המוצב.

      כמסתער אחרון - נורה ונהרג.

      אחר מותו קיבל את אות הגבורה.


      תהיתי אז, ואני תוהה עוד יותר היום, על כמה דברים:

      1.) מה הביא אותו, בסך הכל ילד, לעשות את מה שעשה?

      2.) מה עבר בראשו כששכב על הגדר, וידע שבכך הוא גוזר את גורלו למוות?

      3.) מה עברו הוריו המסכנים לאורך השנים?

      4.) האם גבורתו היתה "שווה"?
            זו שאלה נוראית, אך אינני יכול להשתחרר ממנה!

       

      יהי זכרו ברוך!

        10/11/07 00:48:

      אורית,

      חיינו בצל הסיפור הזה. כל המשפחה, כל החיים.

      הייתי צריכה זמן, אחרי שהורי נפטרו, שנים, כדי לגשת למוזיאון ולקרוא את המסמכים.

      אבל אני שמחה שעשיתי את זה.

      תודה על התגובה.

      שבת שלום.

      צטט: אורית גפני 2007-11-10 00:41:42

      לבנה - המלחמות והמוות הותירו מאחוריהן הרבה חוטים קרועים והרבה ספורי אהבה שנקטעו בבת אחת. צריך כנראה בגרות ובשלות כדי להתמודד עם סיפור כזה שהוא נוגע בך באופן כמעט ישיר.

       

      תודה לך ושבת שלום !

       

        10/11/07 00:41:

      לבנה - המלחמות והמוות הותירו מאחוריהן הרבה חוטים קרועים והרבה ספורי אהבה שנקטעו בבת אחת. צריך כנראה בגרות ובשלות כדי להתמודד עם סיפור כזה שהוא נוגע בך באופן כמעט ישיר.

       

      תודה לך ושבת שלום !

        10/11/07 00:29:

      ליאור יקרה,

      גדלתי וחיי בצל האהבה הזאת וגם כתבתי איך זה הפריע לי, בהקשר של אבא שלי.

      אני חושבת שאחרי שאני מכירה אותו, יותר טוב ושקראתי את המכתבים שלו, אולי

      אוכל קצת להבין לליבה.

      אמא שלי, התחתנה, בנתה משפחה, אבל אף פעם לא שכחה אותו...

       

      אזרתי אומץ, ללכת למוזיאון, לצלם לי את המסמכים.

      תודה שאת חושבת שאני אמיצה.

       

       

      צטט: ליאור רועי 2007-11-10 00:25:31

      לבנה מצמררת שכמוך,

      מה לומר שעוד לא אמרו?

      באמת מרגש.

      לא יכולה לדמיין איך זה לגדול בתוך מטען כזה..

       

      עוד בפוסט ההוא נזכרתי במישהי שהכרתי פעם.

      חבר שלה נהרג בלבנון, הם היו יחד יותר משנתיים.

      פגשתי אותה יותר משלוש שנים אחרי והיא עדיין חיה אותו דרך המכתבים והתמונות.

      לא רוצה לחשוב איך בכל זאת בונים אח"כ זוגיות ומשפחה.

       

      כבר אמרתי לך שיש לך ערימה של אומץ, נכון?

       

        10/11/07 00:25:

      לבנה מצמררת שכמוך,

      מה לומר שעוד לא אמרו?

      באמת מרגש.

      לא יכולה לדמיין איך זה לגדול בתוך מטען כזה..

       

      עוד בפוסט ההוא נזכרתי במישהי שהכרתי פעם.

      חבר שלה נהרג בלבנון, הם היו יחד יותר משנתיים.

      פגשתי אותה יותר משלוש שנים אחרי והיא עדיין חיה אותו דרך המכתבים והתמונות.

      לא רוצה לחשוב איך בכל זאת בונים אח"כ זוגיות ומשפחה.

       

      כבר אמרתי לך שיש לך ערימה של אומץ, נכון?

        10/11/07 00:14:

      טקסי,

      אני חושבת כמוך שטוב שיש לי תיעוד של האהבה היפה והנדירה הזאת.

      שבת שלום.

      תודה על התגובה.

      צטט: taxi_taxi 2007-11-10 00:05:48

      לבנה

      זה סיפור אהבה מרגש ונוגע ללב. יפה שיהיה לך תיעוד למזכרת.

      שבת שלום.

       

        10/11/07 00:05:

      לבנה

      זה סיפור אהבה מרגש ונוגע ללב. יפה שיהיה לך תיעוד למזכרת.

      שבת שלום.

        9/11/07 23:16:

      מיתולוגית יקרה,

      חיי בתוך האהבה

      עם הראש בעננים

      מרחפת בכדור פורח

      עם שתי רגליים באדמה

      מצמיחה שורשים,

      שורשית ועמוקה

      עם הגוף במים

      שוחה בין הגלים

      חיה את חיי המלאים...

       

      תודה

      שביקרת ,

      קראת

      הגבת

      והחכמת

      אותנו.

      צטט: המיתולוגית 2007-11-09 23:03:43

       

      צטט: איתן זקצר 2007-11-09 21:05:54

      חברה  שלי

      מה  שאת  עוברת  ובמה  שאת  מעבירה את  עצמך,

      אלו  חיים  שלמים  פלוס  פלוס.

      שמרי  על  עצמך.

      ואם מתבוננים על התוואי

      בין הכדור הפורח, הים, האדמה

      אז הגחלים שבתוכך, אינם רק רוחשים, הם מספרים לאור ירח מלא

      את קיצור תולדות,

      והאהבה מקדשת את הכווייה, בדמי ובדממה.

      תודה שכך.

       

        9/11/07 23:03:

       

      צטט: איתן זקצר 2007-11-09 21:05:54

      חברה  שלי

      מה  שאת  עוברת  ובמה  שאת  מעבירה את  עצמך,

      אלו  חיים  שלמים  פלוס  פלוס.

      שמרי  על  עצמך.

      ואם מתבוננים על התוואי

      בין הכדור הפורח, הים, האדמה

      אז הגחלים שבתוכך, אינם רק רוחשים, הם מספרים לאור ירח מלא

      את קיצור תולדות,

      והאהבה מקדשת את הכווייה, בדמי ובדממה.

      תודה שכך.

        9/11/07 23:01:

      דפנה,

      זה סיפור אהבה שחיינו בצלו חיים שלמים...

      ולראות מקרוב, להכיר את קורות החיים, כתב היד, המכתבים של הבחור הצעיר שנהרג,

      זה באמת מצמרר.

      תודה על התגובה.

      סןף שבוע נפלא.

      צטט: ד פ נ ה 2007-11-09 22:53:56

      כמה שזה מרגש לבנה

      למצוא תיעוד לסיפור אהבה, הוא קם לתחיה מול עיניך

      יש לי חולשה לרומנים הסטוריים

      וכשמדובר בהיכרות מקרוב, זה מופלא בעיני.

      אשריך.

      צמרמורת.

      שבת שלום, דפנה

       

        9/11/07 22:53:

      כמה שזה מרגש לבנה

      למצוא תיעוד לסיפור אהבה, הוא קם לתחיה מול עיניך

      יש לי חולשה לרומנים הסטוריים

      וכשמדובר בהיכרות מקרוב, זה מופלא בעיני.

      אשריך.

      צמרמורת.

      שבת שלום, דפנה

        9/11/07 22:08:

      קשת,

      נכון, כתבתי על האהבה הזאת אשר ליוותה את חיינו.

      איך שהיה לי קשה עם זה. ועצוב בשביל אבא שלי שחי בצל האהבה הזאת.

      ידעתי שיש תיעוד לחיים של דויד בונופיאל. עכשו יש לי צילומים של קורות חיו

      הקצרים מאוד...ושל המכתבים שהם שלחו אחד לשני...

      הייתי חייבת את זה לעצמי.

      תודה על התגובה.

      סוף שבוע נפלא.

      צטט: קשת בענן 2007-11-09 22:00:56

      לבנה,

      אני זוכרת כשכתבת על האהבה הזו בפוסט אחר.

      זו בטח הייתה חוויה מיוחדת, מרגשת ומלאה בעוצמה.

       שמחה בשבילך שהגשמת את החלום הזה.

       

      שבת שלום.

       

       

        9/11/07 22:00:

      לבנה,

      אני זוכרת כשכתבת על האהבה הזו בפוסט אחר.

      זו בטח הייתה חוויה מיוחדת, מרגשת ומלאה בעוצמה.

       שמחה בשבילך שהגשמת את החלום הזה.

       

      שבת שלום.

       

        9/11/07 21:11:

      איתן יקר,

      אני אוהבת לחיות לעומק...אתה יודע...

      אם לא, אני לא מרגישה שאני חיה...

      תודה שאתה כאן

       

      הירח רואה ויודע הכל (- :

      תודה.

      סוף שבוע נפלא.

      אור הלבנה.

      צטט: איתן זקצר 2007-11-09 21:05:54

      חברה  שלי

      מה  שאת  עוברת  ובמה  שאת  מעבירה את  עצמך,

      אלו  חיים  שלמים  פלוס  פלוס.

      שמרי  על  עצמך.

       

        9/11/07 21:05:

      חברה  שלי

      מה  שאת  עוברת  ובמה  שאת  מעבירה את  עצמך,

      אלו  חיים  שלמים  פלוס  פלוס.

      שמרי  על  עצמך.

        9/11/07 20:54:

      יובל יקר,

      זה סיפור מדהים.

      הרבה שנים לקח לי להגיע לשם...למרות שידעתי שיש שם תיעוד. במוזיאון גולני.

      ועכשו יש לי צילומים של קורות החיים שלו, תמונות והכי חשוב, המכתבים....

      ההתכתבות שלהם....

      תודה על התגובה.

      צטט: yuval z 2007-11-09 20:49:41

      לבנה יקרה,
      הסיפור מרגש מאוד,
      חשוב שאת עושה את זה
      בשבילך ובשבילה...

       

        9/11/07 20:52:

      טל יקרה,

      זה לא סתם שאני מעריכה אותך...זכרת את האהבה הזאת...

      אבל עכשו יש גם את התיעוד ! המכתבים מהמוזיאון גולני...

      זה סיפור אהבה מדהים. שזור בהיסטוריה של הקמת המדינה.

      תודה שזכרת...

      תודה על התגובה.

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-11-09 20:44:34

      איזה סיפור (נדמה לי שיש עליו פוסט. נכון ?).

       איזה סיפורים של קטיעות ועצירות הטרגדיות הללו.

       

        9/11/07 20:49:
      לבנה יקרה,
      הסיפור מרגש מאוד,
      חשוב שאת עושה את זה
      בשבילך ובשבילה...

      איזה סיפור (נדמה לי שיש עליו פוסט. נכון ?).

       איזה סיפורים של קטיעות ועצירות הטרגדיות הללו.

        9/11/07 20:39:

      נוגה,

      סיפור האהבה הזה, שנקטע צורה טרגית, ליווה אותי כל החיים.

      בצד חינוך לציונות , אהבת המולדת, הקרבה...כן, כל אלה ליוו אותי כל החיים.

      אחר  מות הורי, הלכתי למוזיאון כדי לחפש את התיעוד שידעתי שהוא שם.

      חוויה ענקית.

      סוף שבוע קסום

      תודה על תגובתך ועל שאהבת את הרשומה.

      צטט: 1noga 2007-11-09 20:32:15

      לבנה יקרה

      ממש סיפור מרתק הבאת לנו כאן

      על רקע מלחמה להקמת המדינה

      אהבה ראשונה ועזה שנקטעה באיבה

      בנסיבות כה טרגיות

      ובכל כך הרבה רגישות ועדינות

      הלכת וחיפשת את התיעוד

      ונברת בזכרונות היקרים

      ראית את האהבה קורמת עור וגידים..

      ונתת לה ביטוי בכתובים..

      יצרת רשומה רגישה נפלאה

      כה נוגעת בלב ובנשמה

      תודה גדולה לך

       

       

        9/11/07 20:32:

      לבנה יקרה

      ממש סיפור מרתק הבאת לנו כאן

      על רקע מלחמה להקמת המדינה

      אהבה ראשונה ועזה שנקטעה באיבה

      בנסיבות כה טרגיות

      ובכל כך הרבה רגישות ועדינות

      הלכת וחיפשת את התיעוד

      ונברת בזכרונות היקרים

      ראית את האהבה קורמת עור וגידים..

      ונתת לה ביטוי בכתובים..

      יצרת רשומה רגישה נפלאה

      כה נוגעת בלב ובנשמה

      תודה גדולה לך

       

        9/11/07 20:26:

      נורית יקרה,

      שתינו אוהבות סיפורי אהבה.

      וזה באמת סיפור אהבה מיוחד.

      אהבה שמקודשת בדם.

       

      סוף שבוע נפלא.

      תודה.

      }{

      צטט: whiteangel 2007-11-09 20:22:32

      אכן, אהבה מקודשת בדם..

       

      כיכבתי כי אהבתי, כי עשית לי רוך ועדנה לערב שבת

      }{

       

        9/11/07 20:22:

      אכן, אהבה מקודשת בדם..

       

      כיכבתי כי אהבתי, כי עשית לי רוך ועדנה לערב שבת

      }{

        9/11/07 20:22:

      אבן חן,

      אכן זכות גדולה וחוויה ענקית.

      תודה על התגובה.

      שבת מקסימה.

      צטט: אבן חן 2007-11-09 20:06:34

      לבנה

       

      אכן זכות גדולה נפלה בחלקך....

      בטוחה שבכשרון כתיבתך תתעדי את הסיפורים.

      שבת של נחת ואהבה.

       

        9/11/07 20:06:

      לבנה

       

      אכן זכות גדולה נפלה בחלקך....

      בטוחה שבכשרון כתיבתך תתעדי את הסיפורים.

      שבת של נחת ואהבה.

        9/11/07 19:52:

      יהודה יקר,

      תודה על התגובה. אני מבינה שזה עמוק....ושקשה לך להגיב...

      תודה.

       

       

      צטט: יהודה רגב 2007-11-09 19:48:39

      וכמובן, שוב אין לי כוכבים!!!! ושוב אין לי תגובה לרשום לך, זה עמוק מדיי בשבילי בכדי להעלות זאת למילים לכתב.......

       

        9/11/07 19:48:
      וכמובן, שוב אין לי כוכבים!!!! ושוב אין לי תגובה לרשום לך, זה עמוק מדיי בשבילי בכדי להעלות זאת למילים לכתב.......
        9/11/07 19:25:

       

      ג'קוב יקר,

      אמא שלי לא הסתירה את סיפור האהבה הזה! להיפך,

      הוא ליווה אותנו כל החיים. היא הלכה לאזכרות שלו.

      כעסתי עליה וריחמתי על אבא שלי...

      אחרי ששניהם נפטרו, אזרתי אומץ לפתוח...את המגירה

      ולדעת יותר האהוב המת של אמא שלי.

      אכן, הופתעתי מכמות המידע שמכיל מוזיאון צנוע וקטן כזה,

      שנמצא בצומת גולני. כל החללים מתועדים....מלפני קום המדינה.

      זה מאגר ידע עצום !

      תודה על התגובה.

      שבת שלום. 

       

      צטט: jacobla 2007-11-09 19:21:19

       

      צטט: mania-nim 2007-11-09 19:10:52

      לבנה יקרה.... כל כך ריגשת אותי בפוסט הזה.

      ללקט את סיפור האהבה של אמך...

      תנציחי את זה בספר ותשזרי סיפור סביב זה.

      יש דברים שצריך להנציח.

      אוהבת אותך (למרות מגבלת 24 השעות)

      שבת שלום.

      הזכיר לי שבספר "משוואה עם נעלם" אחד ממקורות הידע היה איזשהו מוזיאון הנצחה

      חוץ מזה הפוסט שלך שולח אותי לתהות עד כמה מותר לנו ואנו צריכים לתהות על מעשיהם של הורינו ועד כמה הם מבחינתנו (השקפה תמימה וילדותית) דף חלק בכל הקשור לקורות אותם עד להקמת המשפחה

      המסקנה - צריך לא מעט אומץ (וגם בוודאי פתיחות בקשר שהיה לך עם אימך) לנבור בעבר

       

        9/11/07 19:21:

       

      צטט: mania-nim 2007-11-09 19:10:52

      לבנה יקרה.... כל כך ריגשת אותי בפוסט הזה.

      ללקט את סיפור האהבה של אמך...

      תנציחי את זה בספר ותשזרי סיפור סביב זה.

      יש דברים שצריך להנציח.

      אוהבת אותך (למרות מגבלת 24 השעות)

      שבת שלום.

      הזכיר לי שבספר "משוואה עם נעלם" אחד ממקורות הידע היה איזשהו מוזיאון הנצחה

      חוץ מזה הפוסט שלך שולח אותי לתהות עד כמה מותר לנו ואנו צריכים לתהות על מעשיהם של הורינו ועד כמה הם מבחינתנו (השקפה תמימה וילדותית) דף חלק בכל הקשור לקורות אותם עד להקמת המשפחה

      המסקנה - צריך לא מעט אומץ (וגם בוודאי פתיחות בקשר שהיה לך עם אימך) לנבור בעבר

        9/11/07 19:18:

      אורית יקרה,

      זכות גדולה. חוויה מרגשת ביותר...לראות את כתב היד שלו...

      את המכתבים של שניהם...יש לי צילומים מכל החומר המתועד

      והמדהים הזה.

      שניהם כותבים מעולים ! אולי באמת צריך לפרסם את זה....

      שבת שלום.

      תודה.

      צטט: אור-ית 2007-11-09 19:14:24

      מרגש .

      זכות גדולה נפלה בחלקך לראות מקרוב את  סיפור אהבתם .

      מה דעתך להעלות את הדברים על כתב ולשלב את מכתבי האהבה של אמך ?

      חיבוק וכוכב לשבת שלום .

       

        9/11/07 19:16:

      מניה יקרה,

      אין לך מושג איזה חוויה מרגשת לקרוא את המכתבים שלהם...

      מכתבי אהבה עם הרבה אהבת מולדת וציונות !

      לראות את כתב היד שלו ! הוא באמת היה משהו מיוחד...

      עכשו, אני מבינה אותה, את אמא שלי, קצת יותר טוב...

      מרגש ביותר.

      אוהבת אותך.

      סוף שבוע מקסים.

      צטט: mania-nim 2007-11-09 19:10:52

      לבנה יקרה.... כל כך ריגשת אותי בפוסט הזה.

      ללקט את סיפור האהבה של אמך...

      תנציחי את זה בספר ותשזרי סיפור סביב זה.

      יש דברים שצריך להנציח.

      אוהבת אותך (למרות מגבלת 24 השעות)

      שבת שלום.

       

        9/11/07 19:14:

      מרגש .

      זכות גדולה נפלה בחלקך לראות מקרוב את  סיפור אהבתם .

      מה דעתך להעלות את הדברים על כתב ולשלב את מכתבי האהבה של אמך ?

      חיבוק וכוכב לשבת שלום .

        9/11/07 19:10:

      לבנה יקרה.... כל כך ריגשת אותי בפוסט הזה.

      ללקט את סיפור האהבה של אמך...

      תנציחי את זה בספר ותשזרי סיפור סביב זה.

      יש דברים שצריך להנציח.

      אוהבת אותך (למרות מגבלת 24 השעות)

      שבת שלום.

        9/11/07 19:03:

      עשן כחול

      היה מאוד חשוב לי למצוא את התיעוד.

      יש שם תיעוד לכל חייל גולני שנפל.

      מוזיאון מעניין מאוד.

      תודה על התגובה.

      צטט: עשן כחול 2007-11-09 19:00:47

      יפה שמצאת את התיעוד. אחרי כל כך הרבה זמן שעבר

       

        9/11/07 19:00:

      יפה שמצאת את התיעוד. אחרי כל כך הרבה זמן שעבר

      ארכיון

      פרופיל

      levana feldman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין