כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אז אני נכה, אז מה?

    105 תגובות   יום ראשון, 27/3/11, 23:47

    ''

     

    קורה לפעמים שבדיעבד אתה נזכר שזרעי תובנה ודעה מסוימת ניטעו בך עוד לפני זמן רב, ואז, לא הרגשת בזאת. כך קרה כנראה אצלי בעניין היחס לנכות ומוגבלות באשר היא, באופן כללי, בכל יצור חי, באדם ובבעל חיים.

     

    לפניכם כמה מ "אבני הדרך" שכל אחד מהם סיפורצ'יק בפני עצמו וביחד הם כנראה סללו את הדרך ועשו את היחס שלי לנושא כיום.

    מה שהוציא את כל הזה החוצה הייתה התמונה המופלאה (לדעתי) הזו שראיתי אצל גיא קורנפלד שבאדיבותו היא מועלית גם כאן.

     

    ''

     

     

    ''

    תחילתו של עניין לפני שנים, כמו היום גם אז, שמתי לב למחזות שנשמטו מעיני האנשים.

    עמדתי לרדת בתחנת האוטובוס מהעבודה, אני זוכרת בדיוק היכן זה היה, ומהאוטובוס קלטתי קטע שעשה לי "גיוואטש" בלב.

     

    הולכת אישה למכולת בטיול אחה"צ עם כלב הפודל המבוגר שלה,שאינו קשור(זה כנראה היה מה שמשך את העיין שלי קודם כל), ושניהם בדרכם חזרה הביתה.

    היא אינה ממהרת, הולכת מתאימה את עצמה וצופה בסבלנות בכלב ההולך לצידה ותשומת לבה כולה אליו. 

    הכלב מחזיק עבור האישה בפיו עיתון, ועושה זאת ברצינות תהומית ובמסירות, למרות שהוא נכה, פגוע קשה ברגלו הקדמית שמכופפת בזוית נוראה – קדימה (במקום לאחור). הוא הולך – קופץ – צולע – מדדה , ואינו מוותר על הזכות לסחוב עבור גברתו את העיתון.

    האישה בהבנה ורגישות שלא רואים כל יום, אינה מונעת זאת ממנו.

     

    ירדתי מהאוטובוס, ואיך לא? ניגשתי אליה עם לב מלא עד גדותיו לשאול לשלומו של הכלב.

    היא סיפרה שהוא עבר תאונה וכך נשארה רגלו. כיון שעוד קודם לכן נהג לקחת עבורה דבר מה, דווקא כעת, כשהוא מבוגר ונכה קשה אך בהחלט יכול לעשות זאת, היא אינה רוצה למנוע זאת ממנו, כי היא מבינה שזה אחד הדברים שהוא מרגיש שהוא עדיין יכול לעשות למענה.

     

    מקווה שהיושב במרומים המשגיח על כולנו גדולים וקטנים יגמול לאנשים בחייהם ובזקנתם באותה מטבע שהם התייחסו לחיות המחמד שלהם, לבעלי חיים, ולחלשים מהם בכלל.

    כמעט בכיתי.

    '' 

    (הסיפור כאן בתמונה פורסם בזמנו בכל המדיה, והוא סיפור אחר, של גורת כלבים שנולדה ללא רגלים קדמיות. בעליה אז לא מלאם לבם להרדימה כפי שנהוג כי "אין לה סיכוי" והיא הצליחה ללמדה ללכת על שתיים ולתקפד את החיוני. בדיווחים נאמר כי הכלבה חיה חיים מלאים ומאושרים עם בעליה המדהימים בבית חם ומבין)

     

     

    ''

    לפני כמה שנים כשירדתי מהאוטובוס ראיתי גבר צעיר בכסא גלגלים נעצר מול פתח הנהג מבקש בקול רם ואסרטיבי שיפתח לו את המתקן של הנכים בדלת באמצעית כדי שיוכל לעלות עם כסא הגלגלים.

    הנהג הטרוד לא נהג הכי בנימוס, והאמת זה נגע ללבי והתרגזתי. שמתי עיין שהנהג לא יתעלם ממנו ויברח לו או משהו, וניגשתי ושאלתי אותו אם הוא זקוק לעזרה במשהו.

    הוא הסתכל לי בעיניים במבט פתוח, בוטח, ומחייך, לחץ את ידי בחום אמיתי של תודה ללא שום עכבות, ואמר לי בכנות שבאמת מודה לי אך אין צורך הוא מסתדר מצוין.

    האיש הזה חקוק לי בזכרון ובלב המון ימים, לא שכחתי.

     

    הוא גרם לי להבין שכמו בכל דבר יש נכים שלפעמים גורמים לי לחשוב שהם הם הבריאים ואנו הנכים, שמשיגים הישגים בלתי ייאמנו, שעוז רוחם גורם לי אישית לפעמים להתבייש, ויש אחרים הנחבאים אל הכלים, אך מאחרי הנכות שאנו רואים חיצונית מסתתר אדם מקסים ומדהים.

    יש כל מיני, כמו כל דבר בחיים.

    '' 

     

     

    ''

    לפני כמה שנים כשאימצתי את זואי ולולי (הכלבים שגרים אתי), ראיתי מיד שלולי, הכלב הזכר, פגוע. הוא הרי עבר תאונת פגע וברח נפגע קשות, נותח כמה פעמים בגבו, עם רגל מרוסקת מחוזקת בפלטינות.

    ידעתי זאת, לקחתי זאת בחשבון, וזה לא עצר אותי.  היה חשוב לי תפקוד מינימלי, והמבט בעיניים. המבט שלו היה מוטרף מסבל הזנחה ותוקפנות.  

    מיותר לציין שהתקופה הראשונה הקשה עברה ללא זכר, הוא בפנים, עצמו, כלב רגיש מקסים פיקח ומשגע.

     

     

    ''      ''       ''

    כחברה, פעמים רבות אנו שמים על נכים סטיגמה של יכול או לא יכול, כאשר אולי את זה צריך בעצם להשאיר להם עצמם להחליט. גבולות היכולת והרצון שונים  מאדם לאדם באשר הוא, עם או בלי קשר להיותו מוגבל או נכה, וכמובן שכנ"ל אצלהם.

     

    אחד הדברים שבזמנו גרם לי להרהר בכך עמוקות הייתה לראשונה נכותו של בעל חיים, של כלב, אח"כ צורת התגובה של אותו בחור, ובהמשך גם סיפור חיים מדהים של אישה צעירה ללא רגליים, בכסא גלגלים, שאת הרצאתה שמעתי לפני כמה שנים..

     

    אז כשאתם רואים נכה, מוגבל - תתאפקו, אולי לא כדאי לרחם אוטומטית, לשים סטיגמה מיידית של יכול או לא יכול - "יותר עדיף" לדעתי קצת קרדיט, להשאיר את זה (את היכול או לא) לו, ולנסות לראות מעבר לנכות, את האדם עצמו.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (105)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/10/11 20:41:
      ריגשת אותי מאוד, שבוע מבורך ובשורות טובות לרוב :-)
        29/10/11 20:37:
      מאמר מצויין וקולע למטרה מקודשת. אבל אם נחפור בהוויתו (במקום נפשו) של האדם, אינני בטוחה כלל שבתוך תוכו הוא מרגיש צורך לעזור לנכה או אפילו לנהוג בו יפה. רוב האנשים שפגשתי בחיי, הם יותר נבוכים לגבי נכים מאשר עוזרים, עצובים, משתתפים בכאב. כל שכן עם חיות. בדרך כלל נכים לא רוצים שיעזרו להם או ירחמו עליהם. לפני כשנה עמדתי ברחוב כדי לחצות את הכביש. לידי עמד אדם עיוור עם מקל ביד. כשהאור התחלף שאלתי אותו אם הוא רוצה שאעזור לו לחצות את הרחוב ונגעתי קלות בזרועו. הוא החל צווח עלי שאיננו צריך את עזרתי, גם קרא לי בשמות לא יפים. כשאמרתי לו, שאני מצטערת ששאלתי, הוא הרים את מקלו ובמכה אחת כמעט שבר לי את הכתף... כן, יש נכים בגוף, יש נכים ברוח, יש נכים ברוע ויש גם נכים בטוב. כמובן שהדבר הראשון שבא לפינו הוא "איזה מסכן" אבל רוב הנכים לא מרגישים מסכנים ולא רוצים את הסימפטיה המפוקפקת של אנשים. אז אל נתנשא בדבר זה... נכות היא לא דבר שווה לכל אחד. תודה
        1/10/11 23:54:
      לדעתי אנחנו צריכים לקבל את הנכים כמו אנשים רגילים לחלוטין ולא לחשוב שהם משהו אחר ככה אני נוהג בדרך כלל
        31/7/11 14:53:
      bonbonyetta היקרה ריגשת אותי עם הסיפורים שהבאת כאן ויפה מאוד לראות את פועלך לציבור הנכים בארץ מחבקת אותך בחום וכמובן מככבת לך כוכב :-) איילת בכרך
        23/4/11 21:28:
      יש לי חבר עיוור שכשאני איתו השאלה: מי מביננו המוגבל, צצה בלב בכל פעם מחדש. רוני (-:{
        20/4/11 22:07:
      הסיפורים שלך תמיד מרגשים!!!
        4/4/11 10:16:
      כמו JOBS
        2/4/11 22:55:
      כמה רגישות ואנושיות יש בך.
        2/4/11 22:05:
      סיפורים נוגעים ללב. הצעירה על כסא הגלגלים - האם איבדה את רגליה על מסילת הרכבת בפאריס? האם היא במאית סרטים דוקומנטריים?
        2/4/11 21:51:
      יישר כח!!! הקב״ה שם את בריותיו במקום בו הן יכולות להתמודד. שבוע טוב.
        2/4/11 21:29:
      התרגשתי מאוד, למרות, ואולי משום, שכזו היא מציאות חיי. תודה לך על קידום המודעות בנושא הנגישות. שבוע טוב
        1/4/11 06:29:
      פעם אמרו שישראל רחמנים בני רחמנים.
        31/3/11 21:02:

      צטט: פיקסמן. 2011-03-30 22:21:11

      פוסט יפה, וחשוב, אכן הנכות לפעמים מוסיפה במקום אחר בגוף פיצוי על הנכות!

      בהחלט, וראיתי זאת מספר פעמים אצל כמה יחידי סגולה, אלא שזה לא בהכרח כך, לא תמיד, לא אצל כולם. אך כשאתה נתקל באחד כזה זה מרשים מחמם את הלב ומרגש.

        31/3/11 21:01:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-03-31 17:22:01

      הצלחת לרגש אותי עד דמעות.

      תבורכי על הרגישות והלב הגדול שבך.

      אוהבת לבקרך ולקרוא אותך יקירה.

      סופ"ש נפלא.

      עם המון חיוכים ואהבה.

      ''

       

      תודה רוית  חיוך

        31/3/11 20:57:

      צטט: פטשניק 2011-03-31 10:16:46

      על נכים שנכותם נראית אין חילוקי דעות על האופן שיש לטפל בהם אבל... הנכויות הלא נראות, לפחות לא ממבט ראשון

      נכויות מנטליות ולא פיזיות אנחנו לא יודעים קבל את כל מי ששונה מהסטריאוטיפ של האדם המצוי או שמוטב לקרוא לו האדם הרצוי זה שמשתלב באופן יחסי בקלות בסביבה שאנחנו אוהבים להיות בה בלי הפרעות מיותרות, בלי צורך לעשות  מאמץ מיוחד להתחשב  רק אל תפריע לי  במסגרת האימונים האישיים שאני עושה לאנשים  אני מגלה שבעצם כולנו נכים...  לא להאמין איזה חבילות אנשים סוחבים על גבם  לא להאמין עד כמה הסביבה לא מכירה את הנכויות הפנימיות של הסובבים אותם  לא להאמין עם איזה קשיים האנשים מתמודדים ברמה האישית והפנימית  ולאלה קשה מאוד לעזור ...כי הם לא מגלים את נכותם  וכאשר אנחנו מגלים את  מוגבלותם, האם אנחנו מגלים התחשבות / הולכים לקראת ?  איזה כלים אפשר להעמיד לרשות אנשים אלה  אני גילית שאימון אישי הוא אחד הכלים היותר חזקים בנושא

      כי הוא עוזר לאנשים להתמודד את נכותם בכוחות עצמם...  ויש גם בעיה, שחלק גדול מהם לא מודע לנכותם

      וגם לא עושה מאמץ לעזור לעצמו

      תודה פטשניק לתגובתך מאירת העיניים, הגיונית בהחלט. מסכימה לגבי נכויות נראות ללא נראות.

      אנשים לא תמיד יודעים לקבל את השונה החריג, השונה מהם, בין אם השוני מתבטא חיצונית או בדברים פנימיים שלא רואים עם העיין, יותר עם הלב.

       

      נכון, באיזה מקום כולנו "נכים" מבחינה זו או אחרת, והדברים וההגדרות בהחלט יחסיים גם כאן. אנשים סוחבים כל אחד חבילה משלו, ולא תמיד הם מודעים לה.

      כל אחד צריך לבחור את הדרכים להתמודד עם החבילה שלו בדרך שנראית וטובה עבורו. אם הוא אינו מגיע לזה בעצמו, אינו מודע, יש כאלה שלא מסוגלים, אינך יכול לעשות דבר.

       

      ושוב...לכל אחד יש את המורה שלו (כאן הדרך בה יכול להיעזר) סביבו תמיד '',

      הוא צריך להיות פתוח לראותו, כשהוא פתוח ומודע, אז הוא יכול לקבל עזרה, אז הוא לומד.

      ''

       

        31/3/11 17:22:

      הצלחת לרגש אותי עד דמעות.

      תבורכי על הרגישות והלב הגדול שבך.

      אוהבת לבקרך ולקרוא אותך יקירה.

      סופ"ש נפלא.

      עם המון חיוכים ואהבה.

      ''

        31/3/11 10:16:

      על נכים שנכותם נראית

      אין חילוקי דעות

      על האופן שיש לטפל בהם

      אבל...

      הנכויות הלא נראות, לפחות לא ממבט ראשון

      נכויות מנטליות ולא פיזיות

      אנחנו לא יודעים קבל את כל מי ששונה מהסטריאוטיפ של האדם המצוי או שמוטב לקרוא לו האדם הרצוי

      זה שמשתלב באופן יחסי בקלות בסביבה שאנחנו אוהבים להיות בה

      בלי הפרעות מיותרות, בלי צורך לעשות  מאמץ מיוחד להתחשב

      רק אל תפריע לי

      במסגרת האימונים האישיים שאני עושה לאנשים

      אני מגלה שבעצם כולנו נכים...

      לא להאמין איזה חבילות אנשים סוחבים על גבם

      לא להאמין עד כמה הסביבה לא מכירה את הנכויות הפנימיות של הסובבים אותם

      לא להאמין עם איזה קשיים האנשים מתמודדים ברמה האישית והפנימית

      ולאלה קשה מאוד לעזור ...כי הם לא מגלים את נכותם

      וכאשר אנחנו מגלים את  מוגבלותם, האם אנחנו מגלים התחשבות / הולכים לקראת ?

      איזה כלים אפשר להעמיד לרשות אנשים אלה

      אני גילית שאימון אישי הוא אחד הכלים היותר חזקים בנושא

      כי הוא עוזר לאנשים להתמודד את נכותם בכוחות עצמם...

      ויש גם בעיה, שחלק גדול מהם לא מודע לנכותם

      וגם לא עושה מאמץ לעזור לעצמו

        31/3/11 10:01:
      מרגש בונבונייטה.
      פוסט חזק... ממש עשה לי תיק בלב. הארת את עיני. תודה לך.
        30/3/11 22:21:
      פוסט יפה, וחשוב, אכן הנכות לפעמים מוסיפה במקום אחר בגוף פיצוי על הנכות!
        30/3/11 20:25:

      צטט: OCN 2011-03-29 22:18:54

      נכון מאד כשהייתי בחוף הים לפניי כשנה בערך ראיתי כלב בלי רגל אחת , אבל הוא היה מאושר ורץ יותר מהר מאשר כל הכלבים , כל כך הייתי גאה בבעלת הבית שלו שלא הרדימה אותו אלא נתנה לו להמשיך לחיות. אבל יש לי גם טראומת על מצבינו לנכים אנשים . אני צופה וגם אישית (אבי על כיסא גלגלים) עד כמה קשה לעלות במדרגות ולפעמים אין עלייה לנכים בכלל. איך בארץ של כל כך הרבה מלחמות ונכים וזקנים בכיסאות גלגלים אין עליות לנכים. התמונה של הכלב בלי הידיים זעזע אותי מצד אחד אך כושר הרצון הביא לי דמעות בעיניים

      כן, ויש מי שלא רק לא מתחשבים אלא אפילו עושים דווקא, וזה קשה להאמין. לא רוצה אל תתחשב אף אחד לא יכול להכריח אותך אבל לעשות כאילו דווקא?  אני מדברת על כתבה לפני זמן מה של שכנים בבניין שלא היו מוכנים לאשר לנכה לעשות איזה מתקן על המדרגות כדי שתוכל לעלות, או על נהג אוטובוס שעושה את עצמו לא רואה ולא ממתין לזקן שמתקשה להגיע לאוטובוס או נכה, גם את זה ראיתי.

       

        30/3/11 20:22:

      צטט: mzukan 2011-03-29 14:53:45

      סיפורים הנוגעים ללב סיפרת, וזה רץ בראש כמו תמונות , מסרט של במאי מוכשר, מעניין איך שהמציאות בינה תסריטים משל עצמה , צריך להיות מספיק רגיש כדי לעבד אותם, שגם עין עצלה תתבונן ותפקח, בידידות רבה אשר

      תודה אשר 

        30/3/11 20:20:

      צטט: אביה אחת 2011-03-29 04:07:47

      צטט: טלוני 2011-03-29 01:00:26

      החיפוש אחר מושלמות הוא בעוכרנו. שהרי אין מושלמות בעולמנו. לכל אדם סוג של נכות. אם גופנית או רגשית או מנטלית. הצרה היא שאנו שמים לב בעיקר לנכויות הפיזיות, את השאר ניתן להסתיר. ודווקא האנשים שמתגברים על נכותם הפיזית, הם בעלי העוצמה האישית הגדולה ואותם עלינו להעריך שבעתיים.

       בונבוניטה  רוני כתבה גם בשמי  תודה על הפוסט  שבוע נפלא

       

      תודה אביה, יאללה בואו כבר....מגניב

       

        30/3/11 20:19:

      מרגש לקרוא את מה שכתבת.תודה

        30/3/11 20:19:

      צטט: טלוני 2011-03-29 01:00:26

      החיפוש אחר מושלמות הוא בעוכרנו. שהרי אין מושלמות בעולמנו. לכל אדם סוג של נכות. אם גופנית או רגשית או מנטלית. הצרה היא שאנו שמים לב בעיקר לנכויות הפיזיות, את השאר ניתן להסתיר. ודווקא האנשים שמתגברים על נכותם הפיזית, הם בעלי העוצמה האישית הגדולה ואותם עלינו להעריך שבעתיים.

      כן, נכון. לכן כשאני רואה מישהו מושלם אני לא בדיוק אוהבת את זה.....לכולנו יש פגמים "נכויות" שונות פה ושם.... צוחק

        30/3/11 20:17:

      צטט: ליריתוש 2011-03-28 22:47:46

      בונבוש, ככה את גורמת לי לבכות? שירבו אנשים טובים כמוך, זה הכל.......ואת היודעת מאיפה זה בא. תודה מקרב לבי ונשמתי...............................

      ראית....איך אני רעה הא? גורמת לך לגשם על הלחיים.....לא בסדר אני לא בסדר.... לשון בחוץ

        30/3/11 20:16:

      צטט: gabi3401 2011-03-28 22:24:21

      תשמעי את משהו לקרוא את מה שאת כותבת זה דברים שחושבים ולא תמיד מעיזים לעשות כל הכבוד לומדים בחיים

      תודה רבה גבי חיוך

        30/3/11 20:15:

      צטט: דואלי 2011-03-28 22:03:22

      בהחלט כן, בכל אחד מאיתנו יש נכות מסוימת, גם אם לא רואים אותה מיד...

      למשל יכול להיות נכה שחי את חייו, תורם עושה, מצליח מתקדם ומאושר.

      ולעומת זאת יכול להיות אדם שסובל מצפצופים באוזן מהבוקר עד הלילה ורק רוצה למות. אז תגידי לי, מי סובל יותר ?  בעניין החברתי אני רק יכול לומר שחברה טובה נמדדת ביחס שלה לחלשים שלה וכמו שאומר הפתגם: "חוזק השרשרת נמדד ע"פ החוליה החלשה שבה ... "

       

      תודה דואלי.

      אכן כך, והכל יחסי...

      רק תאמין לי שציפצופים באוזן יכולים להטריף דעתו של כל אדם.....

      רק בריאות   קריצה

        30/3/11 20:14:

      צטט: טונקס 2011-03-28 21:45:53

      סיפורים נהדרים הבאת. לפני כשבועיים כשחיכיתי לאוטובוס בתל אביב התקרב איש זקן, גיבן, עם מקל, בקושי הולך. הוא היה במרחק של כמה צעדים מהאוטובוס וביקשתי מהנהג לחכות (היה מדובר בכמה שניות), הנהג מילמל משהו בכעס (כבר נתקלתי בעבר בנהג שאמר אוף אין לי כוח לנכה הזה, לגבי אותו איש, והאיש שעמד לידו אמר לו יאללה יאללה תברח לו), אבל לא יכל לנסוע כי עמדתי עם רגל אחת על המדרגות של האוטובוס ואחת על הכביש. ואז כששמתי את החופשי-חודשי שלי, המיועד לאזור תל אביב בלבד (אני תמיד יורדת אחרי כמה תחנות ואף פעם הנהגים לא שואלים אותי לאן אני נוסעת). הוא אמר לי "לאן את נוסעת?". אמרתי "תל אביב", והוא אמר: "חסר לך שלא. אני אבדוק את זה". כלומר התנקם בי על שאילצתי אותו לחכות חמש שניות לנכה. ביקשתי את הפרטים אבל לא התלוננתי, כי ישר פחדתי שיתנקמו בחתולים שלי

      תודה טונקס יקרה שלי.

      הוא אדם קטן נפש הנהג הזה, ואנשים קטנים כמו בפתגם הידוע נוהגים לפעמים "עבד כי ימלוך".... 

        30/3/11 20:11:

      צטט: ציפימילוא 2011-03-28 21:37:20

      כ"כ נכון,אדם נכה מוגבלותו היא רק בגופו,אין הוא שונה מאיתנו,לעיתים אף מוכשר יותר,סובלני יותר ובעל אופי השרדותי. יש מה ללמוד מכל אדם,ובעיקר מנכים. תנו כבוד,רגש,אמפטיה,והערצה!

      יופי שביקרת אצלי ציפי, תודה לתגובתך. מכל אחד אפשר ויש מה ללמוד  חיוך 

        30/3/11 12:08:
      סוגיה של מנטליות... כי אני לא מתייחסת שונה לנכים.. כולנו נכים באיזה מקום.... ואל תשכחי הכל בראש...
        30/3/11 11:56:
      תודה
        30/3/11 08:36:

      ''

        30/3/11 06:11:
      בונבוניטה יקרה, תמיד רוצה לככב את מה שאת כותבת אבל אצלך מרוב כוכבים לרוב לא רואים את השמיים
        30/3/11 05:58:
      בזכותם העולם קיים
        29/3/11 23:40:

      צטט: גיא קורנפלד 2011-03-28 13:42:53

      תודה רבה על הקרדיט למרות שהוא כולו מגיע לעמותת אתגרים שתכליתה הוא שיקום מבוגרים וילדים עם לקויות באמצעות פעילות הספורט האתגרי. יפה כתבת והלוואי ונדע כולנו להתייחס בשוויון לאוכלוסיה העצומה של בעלי צרכים מיוחדים (באנגלית זה נשמע הרבה יותר מתאים) החיה עמנו. אגב - האשה הצעירה קטועת הרגלים שמה בישראל פסקל. סיפורה מדהים ומעניק השראה לכל השומע.

      תודה גם לך, שכחתי את שמה אני הולכת כעת "לגגל" אולי אמצא אותה. היא אכן מדהימה. אם אתה יודע איך להגיע אליה אשמח אם תשלח לי בפרטי.

      הנה מצאתי, תודה, בעזרתך

      ''

       

        29/3/11 22:45:
      נכות מסתכמת באופי האדם. מכירה נכים בריאים בנפשם ולא נותנים לעצמם הנחות מאותגרים יותר ושאפתנים ומי אינו מכיר סוג אנשים אשר סובלים מנכות רגשית. תודה על הדוגמאות פוסט נוגע ומאגש..
        29/3/11 22:38:

      צטט: bonbonyetta 2011-03-29 19:54:01

      צטט: גונצוק 2011-03-29 00:21:37

      לדעתי את מסתתרת מאחרי דמות אחרת הדעות שלך משתנות מבלוג לבלוג והנה ציטוט להזכירך שלך !!!!!!!!!!! צטט: אילנה ינובסקי 2011-03-19 22:51:03 דרור מושלם. סוף סוף הבאת נושא רציני במקום כל הנושאים המעצבנים שמעסיקים אותך. אני כל כך שמחה שעשית את פריצת הדרך הזאת בקריירה שלך ככותב בלוגים , ובינינו טוב מאוחר מאשר אף פעם. אני רוצה להתייחס רגע לשחרחר, כי את עלילותיו אני מכירה בגרסה אשכנזית דווקא רק באשכנזית מגדירים את התופעה ככביסה בצבור. האשכנזי הזה, רומני אני חושבת, ממלא את קיסריה עם מילים ממש דומות לאלה של השחרחר (טוב יש להם היסטוריה זהה) ולצורך התפתחות הנושא יש להשליך את שניהם לאותו פח, הם בוודאי ילחינו את התהליך ומדובר בלהיטים בטוחים. יפה עשית שערכת השוואה נכונה ומדויקת כל כך עם זמרי הראפ , יש בעיה אחת עם זמר לבנבן ששר ראפ דומה ונעשה תותח על בכל העולם, אבל אתה יודע שתמיד יש יוצאים מן הכלל. התביעה להתערב במבנה הפלייליסטים צודקת, אני ממש לא מבינה איך לא נתנו לזמרים מהוללים ככל שיהיו להתערב הרבה קודם. הבחירות גובלות בהחלט בחוסר אחריות. אגב האגרסיביות שאתה מגלה אינה תואמת את פני החנון שהצגת בתור התמונה שלך. הגיע הזמן לעדכן את התמונה פורים שמח

      שלום גונצ'וק 

       

      יש לי ניק אחד ובלוג אחד כאן בקפה וזהו זה.

      זה שאחרים, אולי גם את, רואים מעיניים שלהם, ויש מי שיש לו כמה ניקים וכמה בלוגים בקפה - אין זה משליך לגבי אחרים בכלל, לא כולם כאלה.

      כמובן שאת זכאית לדעתך, רק לפני זה אולי כדאי לשאול, לברר...

       

      את אילנה ינובסקי אני מכירה גם בניק וגם בחיים. למיטב ידיעתי ולפי הכרותי אתה גם לה אין ניק נוסף ואין בלוג נוסף, היא אינה אדם שיסתתר מאחרי ניקים שונים בבלוגים שונים, גם אני לא, ואני דווקא אוהבת את דרך כתיבה.

      היא וגם אני בכל מקרה לא ננהג כמוך בתגובתך זו, בודאי לא לפני שבטוחים.

       

      את מוזמנת לתת הסבר לתגובתך כאן, וראוי גם התנצלות, כי באמת אינני מבינה על מי ומה את מדברת.

       

      את גם מוזמנת למרות חוסר האדיבות שלך לשוטט אצלי בפוסטים השונים ולראות שבהחלט יש עקביות בדיעות ובקו המחשבה לכל האורך הנושאים המגוונים השונים.

       

      יום טוב

      גונצוק היקרה,

      התגובה שהבאת אכן שלי, אבל היא ניתנה בחיוך ובעקיצה לדרור, שכתב פוסט בעקבות אמירתו מעוררת השאט נפש של יהורם גאון על הזמר המזרחי.

      לא זו בלבד שמדובר בי, התמונה שלי ושמי המלא מופיעים בבלוג, אני לא מתחבאת מאחורי שום פרגוד, וגם בונבוניטה חברתי שומרת על יושרה כל העת. בואי נתכנס לאימרת החכמים טעות לעולם חוזרת, ונלך לישון כדי לחלום על עולם שווה

        29/3/11 22:18:
      נכון מאד כשהייתי בחוף הים לפניי כשנה בערך ראיתי כלב בלי רגל אחת , אבל הוא היה מאושר ורץ יותר מהר מאשר כל הכלבים , כל כך הייתי גאה בבעלת הבית שלו שלא הרדימה אותו אלא נתנה לו להמשיך לחיות. אבל יש לי גם טראומת על מצבינו לנכים אנשים . אני צופה וגם אישית (אבי על כיסא גלגלים) עד כמה קשה לעלות במדרגות ולפעמים אין עלייה לנכים בכלל. איך בארץ של כל כך הרבה מלחמות ונכים וזקנים בכיסאות גלגלים אין עליות לנכים. התמונה של הכלב בלי הידיים זעזע אותי מצד אחד אך כושר הרצון הביא לי דמעות בעיניים
        29/3/11 22:02:
      *
        29/3/11 21:24:

      צטט: Neora 2011-03-29 21:02:21

      בחיים !! בחיים שלא תחשדי בי בתור אחת עם לב, שמעת??

      סליחה

      '' 

        29/3/11 21:02:
      בחיים !! בחיים שלא תחשדי בי בתור אחת עם לב, שמעת??
        29/3/11 20:22:

      צטט: Lisi-strata 2011-03-28 13:24:28

      מילים כדרבנות יישר כוחך! גם אני אימצתי לאחרונה חתלתולה לאחר שהצלנו אותה מנטישה ע"י אמה החכמה.. היא קצת נכה בראש - טומטומית ופחדנית ונדמה לי גם חושיה קצת כהים אבל מתוקה להפליא. יש המון דוגמאות - בודאי ראית את הוידיאו עם האדם שנולד ללא ידיים ורגלים - עשה קריירה מהוכחת נחישותו!

      כן, ראיתי את הוידאו הזה. תודה. שמעתי גם את ההרצאה של הבחורה הזו שסיפרתי עליה בבלוג, הייתי המומה ממנה. כל אחד לדעתי צריך ללכת לשמוע אותה, בלי שום קשר לכלום, בשביל עצמו. 

      גם לי היתה חתולה כזו שכתבתי עליה פוסט (רקוויאם לחתולה מופרעת) שהיתה בין היתר אמא מוזרה מאד.

      כל הכבוד לאימוץ

      ''

      תראי לנו תמונה?!  אשמח

       

        29/3/11 20:19:

      צטט: Neora 2011-03-28 11:21:01

      כאם לבן נכה, וחיות שכולן פסולות גזע עקב בעייה כזו או אחרת, לא נותר לי אלא להצטרף לפוסט הנהדר הזה ולמסקנותיו, אנחנו איתך כאן כולנו בוני יישר כח ואם יורשה לי להוסיף, הפוסט כתוב נפלא, ענייני, לא מסחטת דמעות, ישיר, מובנה נכון, לא ארוך, וכרגיל מכה בלב (-:

      תודה חברה. יענו את מנסה לומר שיש לך לב? 

      ''קריצה

        29/3/11 20:14:

      צטט: לואיס קרול 2011-03-28 10:46:44

      יש  גם  אנשים  שיש  להם  נכות  נפשית זה יכול  להיות  אגו  שאי  אפשר  לעטוף אותו  בסדין   או  אנשים  שאף  פעם  לא  יכולים  להוציא  את  צמד  המילים "אני  טעיתי" ועוד  הרבה  סוגי  נכויות זה  נכון  שרובם  גם לא  יודו  בעניין,אבל  רק  עיוור  לא  יבחין  בנכות......... כמו  שאנחנו  מקבלים  את  העובדה  של  נכות  אדם  ללא  רגל או  יד למה  לא  לקבל  את  הנכות  הנפשית  הזו  ( שמעצבנת  ..)  ????? אפילו  בתכנית  כמו  הישרדות  יש  דמות  שאת  האגו  שלה  קשה  להסתיר אפילו עם בגד ים, וישאר  עודף לכמה  שורדים  נוספים, ואפשר  היה  לשמוע  שהוא לא  מיקרי........... סבלנות  וסובלנות  גם  לבני האדם.... שמעון

      כולנו  תקועים  לפעמים  בנקודה  מסוימת

      http://cafe.themarker.com/image/1866957/
       

      כן, בין יתר הדברים התכוונתי גם לזה, למה שאמרת. באמת לכל אחד מאתנו יש תקיעות מסוימת בנקודה זו או אחרת, אף אחד לא מושלם.

      תודה, אוהבת את התגובות שלך, כמעט תמיד הן משלימות את הפוסט ומחדשות לי בתובנות נוספות.צוחק

       

        29/3/11 20:09:

      צטט: דליה אלעזר 2011-03-28 09:11:28

      במילה נכה יש את המילה כנה, לא פעם מהרהרת ב"מהות הנכות" , הרי לא סתם מתקיים דבר כלשהו, ואני, שעברתי נכות משמעותית בחיי יודעת להגיד בוודאות שהיא באה להוריד אותי מהצורך האובססיבי להיות "100% כל הזמן ובכל מובן. היכולת להשלים עם בדיוק מה שאתה זאת באמת כנות שמוציאה כל נכות מתוכנו*** השאלה מי הוא הנכה באמת?!@ יום נפלא, כבר פעם שניה שקוראת אותך ואוהבת את רגישותך:) דליה, באהבה רבה

      תודה רבה דליה, את מוזמנת בכל עת. 

        29/3/11 20:08:

      צטט: שי מנדל 2011-03-28 00:16:19

      קודם כל אני מבין מהפוסט שאת נוסעת הרבה באוטובוסיםצוחק אבל ברצינות, צימררת אותי לגמרי, במיוחד הסיפור הראשון עם הזקנה והכלב הנכה שנושא לה את העיתון. כמה ערכיות רגש וחמלה יש פה. תודה לך.

      אני? באוטובוסים? השתגעת? אין לי מה לעשות?קריצה

      את הזקנה והכלב הזה אני לא אשכח בחיים שלי, זוכרת עד היום במדויק היכן ראיתי אותם, ואת הזוית הנוראה של הרגל של המסכן הזה. אין הרבה אנשים כמו אשה זו. 

      תודה גם לך.

        29/3/11 19:54:

      צטט: גונצוק 2011-03-29 00:21:37

      לדעתי את מסתתרת מאחרי דמות אחרת הדעות שלך משתנות מבלוג לבלוג והנה ציטוט להזכירך שלך !!!!!!!!!!! צטט: אילנה ינובסקי 2011-03-19 22:51:03 דרור מושלם. סוף סוף הבאת נושא רציני במקום כל הנושאים המעצבנים שמעסיקים אותך. אני כל כך שמחה שעשית את פריצת הדרך הזאת בקריירה שלך ככותב בלוגים , ובינינו טוב מאוחר מאשר אף פעם. אני רוצה להתייחס רגע לשחרחר, כי את עלילותיו אני מכירה בגרסה אשכנזית דווקא רק באשכנזית מגדירים את התופעה ככביסה בצבור. האשכנזי הזה, רומני אני חושבת, ממלא את קיסריה עם מילים ממש דומות לאלה של השחרחר (טוב יש להם היסטוריה זהה) ולצורך התפתחות הנושא יש להשליך את שניהם לאותו פח, הם בוודאי ילחינו את התהליך ומדובר בלהיטים בטוחים. יפה עשית שערכת השוואה נכונה ומדויקת כל כך עם זמרי הראפ , יש בעיה אחת עם זמר לבנבן ששר ראפ דומה ונעשה תותח על בכל העולם, אבל אתה יודע שתמיד יש יוצאים מן הכלל. התביעה להתערב במבנה הפלייליסטים צודקת, אני ממש לא מבינה איך לא נתנו לזמרים מהוללים ככל שיהיו להתערב הרבה קודם. הבחירות גובלות בהחלט בחוסר אחריות. אגב האגרסיביות שאתה מגלה אינה תואמת את פני החנון שהצגת בתור התמונה שלך. הגיע הזמן לעדכן את התמונה פורים שמח

      שלום גונצ'וק 

       

      יש לי ניק אחד ובלוג אחד כאן בקפה וזהו זה.

      זה שאחרים, אולי גם את, רואים מעיניים שלהם, ויש מי שיש לו כמה ניקים וכמה בלוגים בקפה - אין זה משליך לגבי אחרים בכלל, לא כולם כאלה.

      כמובן שאת זכאית לדעתך, רק לפני זה אולי כדאי לשאול, לברר...

       

      את אילנה ינובסקי אני מכירה גם בניק וגם בחיים. למיטב ידיעתי ולפי הכרותי אתה גם לה אין ניק נוסף ואין בלוג נוסף, היא אינה אדם שיסתתר מאחרי ניקים שונים בבלוגים שונים, גם אני לא, ואני דווקא אוהבת את דרך כתיבה.

      היא וגם אני בכל מקרה לא ננהג כמוך בתגובתך זו, בודאי לא לפני שבטוחים.

       

      את מוזמנת לתת הסבר לתגובתך כאן, וראוי גם התנצלות, כי באמת אינני מבינה על מי ומה את מדברת.

       

      את גם מוזמנת למרות חוסר האדיבות שלך לשוטט אצלי בפוסטים השונים ולראות שבהחלט יש עקביות בדיעות ובקו המחשבה לכל האורך הנושאים המגוונים השונים.

       

      יום טוב

        29/3/11 18:31:
      יש להתעלות לדרגה נשגבה שנראה ללבב האנוש ולא רק למראה העינייים . רק אוילות היא נכות.
        29/3/11 15:17:
      *!
        29/3/11 14:53:
      סיפורים הנוגעים ללב סיפרת, וזה רץ בראש כמו תמונות , מסרט של במאי מוכשר, מעניין איך שהמציאות בינה תסריטים משל עצמה , צריך להיות מספיק רגיש כדי לעבד אותם, שגם עין עצלה תתבונן ותפקח, בידידות רבה אשר
        29/3/11 10:56:
      לא מעט פעמים אנחנו חולפים על פני סיפורים חיים מבלי להקדיש להם תשומת לב של יותר משבריר שנייה... גרמת לי לעצור ולחשוב, תודה על פוסט מקסים *
      תודה שאת חושפת אותנו כל פעם מחדש לדברים שנעלמים מהעיניים ביומיום. יישר כח.
        29/3/11 08:37:

      אני נכה, וכתבתי פוסט על העובדה הזו
      http://cafe.themarker.com/post/2039806/

        29/3/11 07:28:


      טיפש מי שבוחן את הוויזואליות ולא מסתכל לתוך הקנקן
      באותה הנשימה הייתי מאיר / מעיר את הזלזול לגבי חניות נכים

        29/3/11 06:46:
      זרקור ענק
        29/3/11 06:07:
      פוסט חשוב ביותר
        29/3/11 04:07:

      צטט: טלוני 2011-03-29 01:00:26

      החיפוש אחר מושלמות הוא בעוכרנו.
      שהרי אין מושלמות בעולמנו.
      לכל אדם סוג של נכות. אם גופנית או רגשית או מנטלית.
      הצרה היא שאנו שמים לב בעיקר לנכויות הפיזיות, את השאר ניתן להסתיר.
      ודווקא האנשים שמתגברים על נכותם הפיזית, הם בעלי העוצמה האישית הגדולה ואותם עלינו להעריך שבעתיים.

       

      בונבוניטה

       

      רוני כתבה גם בשמי

      תודה על הפוסט

      שבוע נפלא

        29/3/11 01:28:
      הסטיגמות למינהן, חוסמות אותנו לפעמים מלהיות אנושיים.
        29/3/11 01:18:

      כרגיל בונבונייטה אהובתי,

      מרגשת עד דמעות...

        29/3/11 01:00:

      החיפוש אחר מושלמות הוא בעוכרנו.
      שהרי אין מושלמות בעולמנו.
      לכל אדם סוג של נכות. אם גופנית או רגשית או מנטלית.
      הצרה היא שאנו שמים לב בעיקר לנכויות הפיזיות, את השאר ניתן להסתיר.
      ודווקא האנשים שמתגברים על נכותם הפיזית, הם בעלי העוצמה האישית הגדולה ואותם עלינו להעריך שבעתיים.

        29/3/11 00:21:
      לדעתי את מסתתרת מאחרי דמות אחרת הדעות שלך משתנות מבלוג לבלוג והנה ציטוט להזכירך שלך !!!!!!!!!!! צטט: אילנה ינובסקי 2011-03-19 22:51:03 דרור מושלם. סוף סוף הבאת נושא רציני במקום כל הנושאים המעצבנים שמעסיקים אותך. אני כל כך שמחה שעשית את פריצת הדרך הזאת בקריירה שלך ככותב בלוגים , ובינינו טוב מאוחר מאשר אף פעם. אני רוצה להתייחס רגע לשחרחר, כי את עלילותיו אני מכירה בגרסה אשכנזית דווקא רק באשכנזית מגדירים את התופעה ככביסה בצבור. האשכנזי הזה, רומני אני חושבת, ממלא את קיסריה עם מילים ממש דומות לאלה של השחרחר (טוב יש להם היסטוריה זהה) ולצורך התפתחות הנושא יש להשליך את שניהם לאותו פח, הם בוודאי ילחינו את התהליך ומדובר בלהיטים בטוחים. יפה עשית שערכת השוואה נכונה ומדויקת כל כך עם זמרי הראפ , יש בעיה אחת עם זמר לבנבן ששר ראפ דומה ונעשה תותח על בכל העולם, אבל אתה יודע שתמיד יש יוצאים מן הכלל. התביעה להתערב במבנה הפלייליסטים צודקת, אני ממש לא מבינה איך לא נתנו לזמרים מהוללים ככל שיהיו להתערב הרבה קודם. הבחירות גובלות בהחלט בחוסר אחריות. אגב האגרסיביות שאתה מגלה אינה תואמת את פני החנון שהצגת בתור התמונה שלך. הגיע הזמן לעדכן את התמונה פורים שמח
        29/3/11 00:17:
      תודה על הלב הגדול
        28/3/11 23:31:

      תודה על הפוסט
      אשר יוצא מנשמה אדירה
      כל הכבוד לך

      שרה קונפורטי
      www.sarakonforty.com

        28/3/11 23:26:
      לגמרי. המון כוח ורצון....
        28/3/11 23:15:
      תודה על הפוסט המרגש . לצערי לעיתים אנו לא מתעכבים לראות את מה שעומד לנגד עיננו. חשוב מידי פעם לעורר.
        28/3/11 23:05:
      נוגעת ללב כהרגלך בונבונייטה.. שוב ושוב.
        28/3/11 22:47:
      בונבוש, ככה את גורמת לי לבכות? שירבו אנשים טובים כמוך, זה הכל.......ואת היודעת מאיפה זה בא. תודה מקרב לבי ונשמתי...............................
        28/3/11 22:24:
      תשמעי את משהו לקרוא את מה שאת כותבת זה דברים שחושבים ולא תמיד מעיזים לעשות כל הכבוד לומדים בחיים
        28/3/11 22:17:
      נכון! תבורכי על הרגישות שבך..
        28/3/11 22:03:

      בהחלט כן, בכל אחד מאיתנו יש נכות מסוימת, גם אם לא רואים אותה מיד...

      למשל יכול להיות נכה שחי את חייו, תורם עושה, מצליח מתקדם ומאושר.

      ולעומת זאת יכול להיות אדם שסובל מצפצופים באוזן מהבוקר עד הלילה ורק רוצה למות.

      אז תגידי לי, מי סובל יותר ? 

      בעניין החברתי אני רק יכול לומר שחברה טובה נמדדת ביחס שלה לחלשים שלה וכמו שאומר הפתגם:

      "חוזק השרשרת נמדד ע"פ החוליה החלשה שבה ... "

        28/3/11 21:45:
      סיפורים נהדרים הבאת. לפני כשבועיים כשחיכיתי לאוטובוס בתל אביב התקרב איש זקן, גיבן, עם מקל, בקושי הולך. הוא היה במרחק של כמה צעדים מהאוטובוס וביקשתי מהנהג לחכות (היה מדובר בכמה שניות), הנהג מילמל משהו בכעס (כבר נתקלתי בעבר בנהג שאמר אוף אין לי כוח לנכה הזה, לגבי אותו איש, והאיש שעמד לידו אמר לו יאללה יאללה תברח לו), אבל לא יכל לנסוע כי עמדתי עם רגל אחת על המדרגות של האוטובוס ואחת על הכביש. ואז כששמתי את החופשי-חודשי שלי, המיועד לאזור תל אביב בלבד (אני תמיד יורדת אחרי כמה תחנות ואף פעם הנהגים לא שואלים אותי לאן אני נוסעת). הוא אמר לי "לאן את נוסעת?". אמרתי "תל אביב", והוא אמר: "חסר לך שלא. אני אבדוק את זה". כלומר התנקם בי על שאילצתי אותו לחכות חמש שניות לנכה. ביקשתי את הפרטים אבל לא התלוננתי, כי ישר פחדתי שיתנקמו בחתולים שלי
        28/3/11 21:41:

      ''

      כוכבי הערכה לך לרוב, חברה יקרה!

        28/3/11 21:39:

      כל הכבוד לך

      את פשוט נהדרת!

        28/3/11 21:37:
      כ"כ נכון,אדם נכה מוגבלותו היא רק בגופו,אין הוא שונה מאיתנו,לעיתים אף מוכשר יותר,סובלני יותר ובעל אופי השרדותי. יש מה ללמוד מכל אדם,ובעיקר מנכים. תנו כבוד,רגש,אמפטיה,והערצה!
        28/3/11 21:35:
      כל מילה בסלע
        28/3/11 21:33:
      פוסט יפיפה , רגיש ונוגע ללב...כמו שאת יודעת...
        28/3/11 21:31:

      בונבוניטה יקרה לליבינשיקה

      ריגשת אותי מאוד גם הפעם

      הזדהתי מאוד עם המשפט הזה שלך

      הוא גרם לי להבין שכמו בכל דבר יש נכים שלפעמים גורמים

       לי לחשוב שהם הם הבריאים ואנו הנכים

      * כוכב אהבה ממני

      נשיקות אוהבות וחמות לליבך הענק, מקסימה ורגישה שלי

      שבוע טוב רגוע ושקט

      חיה

        28/3/11 21:25:
      העלית פוסט חשוב ומרגש מאוד ועל כך תודה.
        28/3/11 21:20:
      פוסט מאוד מרגש תודה
        28/3/11 21:20:
      נוגע ללב וכתוב רגיש ואמין.
        28/3/11 21:18:
      זה מרגש אין ויכוח בכלל, אבל אני חושב שככה צריך לנהוג ובכלל לא צריך להיות פיתרון אחר לפי האימונה שלי אנחנו בני האדם נשלם מחיר גבוה בבית דין של מעלה על כל הרע שעשינו לבעלי החיים בעולם הזה .....ואחד הדברים שאני מתפלל להם זה שכן ירבו בני אדם כמוך בונבונייטה
        28/3/11 21:01:
      ריגשת אותי שוב חברתי היקרה!תודה על פוסט רגיש נוגע ונבון!
        28/3/11 20:33:
      לו כולם היו חברים בבית הלוחם ולו ליום אחד הייתה לדעתי יותר הבנה לסביבה בה אנו חיים .כן, מי שלא מבין הוא הנכה האמיתי
        28/3/11 20:26:

      מרגש היכולת שלך לראות את הדברים האלה
      תמים
      ולפעמים הנכות החיצונית עדיפה על הנכות הרגשית הפנימית , כי אותה לפחות רואים ישר ...

        28/3/11 20:07:
      מסכימה איתך לגמרי *
      בונבונייטה, לא נותנים לי יותר לככב, אבל זה היה אחד הפוסטים הטובים שלך. ישר כוחך.
        28/3/11 16:37:
      יפה :)
        28/3/11 16:16:
      תודה על הפוסט. הזכות לפגוש בני-אדם המתרוממים קצת מעל הנורמטיבי המעייף מרגשת מאוד. זכיתי גם אני (-:
        28/3/11 15:41:
      תודה.
        28/3/11 15:18:
      ריגשת אותי עד התחמצות הלב ודימעת עין. באמת, ולא בפעם הראשונה. בשביל פוסטים כאלה עם נשמה שווה מאד השיטוט כאן
        28/3/11 14:50:
      את כל כך צודקת. מחקרים הראו שאנשים שהפכו לנכים מהר מאוד חזרו לרמת האושר הקודמת שלהם וזאת מכיוון שהנכות אינה כל האדם אלא רק חלק ממנו ושאר האדם עדיין יכול להיות מאושר או לא, בלי קשר לנכות.
        28/3/11 14:45:

      יש לך עיניים טובות ולב של זהב

        28/3/11 13:42:
      תודה רבה על הקרדיט למרות שהוא כולו מגיע לעמותת אתגרים שתכליתה הוא שיקום מבוגרים וילדים עם לקויות באמצעות פעילות הספורט האתגרי. יפה כתבת והלוואי ונדע כולנו להתייחס בשוויון לאוכלוסיה העצומה של בעלי צרכים מיוחדים (באנגלית זה נשמע הרבה יותר מתאים) החיה עמנו. אגב - האשה הצעירה קטועת הרגלים שמה בישראל פסקל. סיפורה מדהים ומעניק השראה לכל השומע.
        28/3/11 13:24:
      מילים כדרבנות יישר כוחך! גם אני אימצתי לאחרונה חתלתולה לאחר שהצלנו אותה מנטישה ע"י אמה החכמה.. היא קצת נכה בראש - טומטומית ופחדנית ונדמה לי גם חושיה קצת כהים אבל מתוקה להפליא. יש המון דוגמאות - בודאי ראית את הוידיאו עם האדם שנולד ללא ידיים ורגלים - עשה קריירה מהוכחת נחישותו!
        28/3/11 11:21:
      כאם לבן נכה, וחיות שכולן פסולות גזע עקב בעייה כזו או אחרת, לא נותר לי אלא להצטרף לפוסט הנהדר הזה ולמסקנותיו, אנחנו איתך כאן כולנו בוני יישר כח ואם יורשה לי להוסיף, הפוסט כתוב נפלא, ענייני, לא מסחטת דמעות, ישיר, מובנה נכון, לא ארוך, וכרגיל מכה בלב (-:
        28/3/11 11:11:
      את פשוט נהדרת :-)
        28/3/11 10:46:

      יש  גם  אנשים  שיש  להם  נכות  נפשית

      זה יכול  להיות  אגו  שאי  אפשר  לעטוף אותו  בסדין  

      או  אנשים  שאף  פעם  לא  יכולים  להוציא  את  צמד  המילים "אני  טעיתי"

      ועוד  הרבה  סוגי  נכויות

      זה  נכון  שרובם  גם לא  יודו  בעניין,אבל  רק  עיוור  לא  יבחין  בנכות.........

      כמו  שאנחנו  מקבלים  את  העובדה  של  נכות  אדם  ללא  רגל או  יד

      למה  לא  לקבל  את  הנכות  הנפשית  הזו  ( שמעצבנת  ..)  ?????

      אפילו  בתכנית  כמו  הישרדות  יש  דמות  שאת  האגו  שלה  קשה  להסתיר אפילו עם בגד ים,

      וישאר  עודף לכמה  שורדים  נוספים, ואפשר  היה  לשמוע  שהוא לא  מיקרי...........

      סבלנות  וסובלנות  גם  לבני האדם....

      שמעון

       

       

      כולנו  תקועים  לפעמים  בנקודה  מסוימת

      http://cafe.themarker.com/image/1866957/
       

        28/3/11 10:09:

      "נכות" כמו שלך, אני מאחלת לאנושות בכללה.

      בריאות גופנית ונפשית, וחמלה ואכפתיות ואמפתיה ומעשים טובים, אמן.

        28/3/11 09:28:
      תודה!
        28/3/11 09:11:
      במילה נכה יש את המילה כנה, לא פעם מהרהרת ב"מהות הנכות" , הרי לא סתם מתקיים דבר כלשהו, ואני, שעברתי נכות משמעותית בחיי יודעת להגיד בוודאות שהיא באה להוריד אותי מהצורך האובססיבי להיות "100% כל הזמן ובכל מובן. היכולת להשלים עם בדיוק מה שאתה זאת באמת כנות שמוציאה כל נכות מתוכנו*** השאלה מי הוא הנכה באמת?!@ יום נפלא, כבר פעם שניה שקוראת אותך ואוהבת את רגישותך:) דליה, באהבה רבה
        28/3/11 09:02:
      דברים חשובים אמרת פה...וכל אדם הוא קודם כל אדם.
        28/3/11 07:54:
      תודה שכתבת את זה!
      בהחלט מצמרר ומרגש. תודה~
        28/3/11 00:16:

      קודם כל אני מבין מהפוסט שאת נוסעת הרבה באוטובוסיםצוחק אבל ברצינות, צימררת אותי לגמרי, במיוחד הסיפור הראשון עם הזקנה והכלב הנכה שנושא לה את העיתון. כמה ערכיות רגש וחמלה יש פה. תודה לך.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין