ניב או מטבע לשון הוא צירוף של מילים שיוצרות משמעות מיוחדת. ניבים קיימים בכל שפה ומקורם ברקע התרבותי וההיסטורי של דובריה. לצד ניבים וביטויים מספרות המקרא ומספרות חז"ל נקלטו בלשון העברית ניבים גם משפות אחרות, בעיקר מהארמית, אך גם מהערבית, האשורית, הכנענית, האכדית והפרסית, בשל המגע הישיר והיום-יומי שהיה לעם ישראל עם עמים אלה במשך ההיסטוריה. * ספרות המקרא עשירה מאוד במוטיבים, קישוטי לשון, דימויים, תקבולות, מבנים תחביריים מורכבים, ואפשר למצוא בה מגוון רחב של סוגות: שירים שעוסקים בנושאים שונים, כגון מלחמה וניצחון, אהבה, חתונה, טבע, בית המקדש, עבודת הכוהנים ועוד, וסוגי פרוזה רבים, כגון דיאלוגים, נאומים, חוקים, משלים ועוד. ניבים וביטויי לשון רבים, הלקוחים כלשונם מספרות המקרא או המבוססים עליה, משמשים אותנו גם היום ומעשירים את שפתנו. * הרשימה שהבאתי כאן חלקית ביותר, וכוללת ניבים ידועים ושגורים בפינו בחיי היום-יום, שהובאו כאן כדי לחדד ולהבהיר את משמעותם, ובעיקר כדי למנוע טעויות בהגייתם או בפרשנותם. בין אלה יש גם ניבים ידועים פחות, שצוינו בשל ייחודם. * הרשימה היא חלק קטן ממחקר, שאני שותפה לו בימים אלו, ועוסק בהשפעותיהן של לשון המקרא ולשון חז"ל על ספרות ימי הביניים. * הניבים ערוכים בסדר האלף בית כדי להקל על ההתמצאות. * * אבנים שחקו מים כוח רצון, התמדה ונחישות יביאו בסופו של דבר להשגת מטרות ולהגשמת חלומות ["אבנים שחקו מים, תשטוף ספיחיה עפר ארץ ותקוות אנוש האובדת" (איוב יד,יט)]. אות קין ציון גנאי למעשה רע ושפל ["כל הורג קין שבעתיים יוקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו" (בראשית ד, טו)]. אל יתהלל חוגר כמפתח אין להתפאר ולהתרברב בדבר בטרם נעשה או בהישגים שטרם הושגו ["ויען מלך ישראל ויאמר: דברו אל יתהלל חוגר כמפתח" (מלכים א כ, יא)]. אמרי שפר דברי חוכמה, מילים נאות, פניני לשון ["נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר" (בראשית מט, כא)]. אמת מארץ תצמח סופה של האמת להתגלות, האמת חזקה ויש לה שורשים ["אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהילים פה, יב)]. אני ואפסי עוד אין כמוני, אין עוד מלבדי, נאמר בדרך כלל בהתנשאות תוך זלזול בדעת הזולת ובצרכיו ["ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח, האמרה בלבבה: אני ואפסי עוד, לא אשב אלמנה ולא אדע שכול" [ישעיהו מז, ח)]. אשר יגורתי בא לי האסון שממנו חששתי יותר מכול קרה ["כי פחד פחדתי ויאתיני, ואשר יגורתי יבוא לי" (איוב ג, כה)]. בא לקלל ונמצא מברך התכוון לעשות רע ועשה טוב ["ויאמר בלק אל בלעם: מה עשית לי? לקוב אויביי לקחתיך והנה ברכת ברך" (במדבר כג, יא)]. בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי השקעה שלא הניבה פרי, מביע אכזבה עמוקה ממי שהושקעו בו מאמצים רבים והוא כפוי טובה ומפנה עורף ["שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דיבר. בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי" (ישעיהו א, ב)]. ברחל בתך הקטנה התניית תנאים מפורשים ומדויקים שאינם מניחים מקום לטעות ["ויאהב יעקב את רחל ויאמר: אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (בראשית כט, יח)]. גילו ערוותה חשפו אותה, ביישו אותה, גילו את חולשתה ["המה גילו ערוותה, בניה ובנותיה לקחו" (יחזקאל כג, י)]. דבר דבור על אופניו מעשה מסודר ומאורגן לכל פרטיו, אבל גם משפט או הרצאת דברים ערוכים כהלכה ["תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אופניו" (משלי כה, יא)]. דברי חכמים בנחת נשמעים דברי חוכמה אינם זקוקים להרמת קול, החכם מדבר במתינות ובנחת בלי להרים את קולו ולצעוק ["דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים" (קהלת ט, יז)]. דור שלא ידע את יוסף דור שלא הכיר את קודמיו ואת מנהגיהם ["ויקם מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף" (שמות א, ח)]. דמעות שליש בכי תמרורים ["האכלתם לחם דמעה, ותשקמו בדמעות שליש" (תהילים פ, ו)]. דרך כוכב מיעקב אדם שכוכבו עולה, ביטוי להצלחה רבה, לניצחון מזהיר ["אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" (במדבר כד, יז)]. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? אין מקריות בחיים, לכל דבר שקורה יש כוונה מאחוריו ["הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו" (עמוס ג, ג)]. הכצעקתה האם המהומה מוצדקת? האומנם הדברים כה חמורים? ["ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ואם לא אדעה" (בראשית יח, כא)]. הרצחת וגם ירשת? עברה חמורה שטובת הנאה בצדה, הוספת חטא על פשע, עברה שגוררת עברה ["ודיברת אליו לאמור: כה אמר ה' – הרצחת וגם ירשת?" (מלכים א כא, יט)]. השומר אחי אנוכי? שאלה תמימה, כביכול, שטומנת בחובה התנערות ממעשה רע והשתמטות מאחריות ["ויאמר ה' אל קין: אי הבל אחיך? ויאמר: לא ידעתי, השומר אחי אנוכי?" (בראשית ד, ט)]. ובא לציון גואל נמצא פתרון לבעיה, באו דברים על מקומם ["ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב, נאום ה'" (ישעיהו נט, כ)]. זכרתי לך חסד נעורייך הכרת טובה על סמך זיכרון העבר (נאמנות, אהבה, מעשים טובים) ["זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב, ב)]. חוטבי עצים ושואבי מים משרתים, אנשים בעלי מעמד נחות, עבודות בזויות ["ועתה ארורים אתם ולא ייכרת מכם עבד וחוטבי עצים ושואבי מים לבית אלוהי" (יהושע ט,כג)]. חלום ושברו חלום ופתרונו ["ויהי כשמוע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר: קומו" (שופטים ז, טו)]. טוב מראה עיניים מהלוך נפש מוטב לראות את הדבר במציאות מאשר לדמיין אותו ["טוב מראה עיניים מהלוך נפש, גם זה הבל ורעות רוח" (קהלת ו, ט)]. טובל בשמן חי בשפע ובעושר, בעל ממון ["ולאשר אמר: ברוך מבנים אשר, יהי רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו" (דברים לג, כד)]. יוצק מים על ידיו תלמיד מסור, משרת נאמן ["אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו" (מלכים ב ג, יא)]. יתד נאמן אחיזה טובה ובטוחה. אדם, ערך או עיקרון שניתן לסמוך עליהם ["ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכיסא כבוד לבית אביו" (ישעיהו כב, כג)]. כבוד בת מלך פנימה הביטוי משמש היום במשמעות של שמירה על צניעותה של האישה, דהיינו האישה היהודייה היא בת מלך ועליה לשמור על כבוֹדה, כלומר לכסות את גופה וראשה, ואם תשב בביתה - עוד יותר טוב ["כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" (תהילים מה, יד)]. כל אשר יעלה המזלג מכל הבא ליד ["והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור, כל אשר יעלה המזלג ייקח הכוהן בו" (שמואל א ב, יד)]. כמוצא שלל רב בשמחה רבה, בהתלהבות ["שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב" (תהילים קיט, קמב)]. לא אלמן ישראל עדיין מצויים בישראל אנשים בעלי שיעור קומה, נאמר כעידוד למי שחש בודד וזנוח ["כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלוהיו" (ירמיהו נא ה)]. לא בשמים היא משימה שניתן לבצעה ומצויה בהישג יד, לא מן הנמנע להשיג את המטרה ["לא בשמים היא, לאמור מי יעלה לנו השמימה" (דברים ל, יב)]. לא על הלחם לבדו יחיה האדם מלבד הצרכים החומריים, יש לו לאדם גם צרכים רוחניים, ואלה חשובים לא פחות ["כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח, ג)]. לא תעמוד על דם רעך אל תעמוד מנגד כאשר חברך מצוי בצרה ["לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על דם רעך, אני ה'" (ויקרא יט, טז)]. לא תשים מכשול לפני עיוור אל תקשה ואל תנצל חולשה, אל תכשיל בכוונה ובזדון, אל תעמיד בניסיון ["לא תקלל חרש ולפני עיוור לא תיתן מכשול ויראת מאלוהיך" (ויקרא יט, יד)]. להבדיל בין קודש לחול הפרדה בין מינים, בין עיקר לטפל ["ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור" (ויקרא י, י)]. להחזיק (להיאחז) בקרנות המזבח להיצמד כהגנה לדבר מה מקודש, לא לוותר ["ואדוניהו ירא מפני שלמה, ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח" (מלכים א א, נ)]. 1. לחם ונזיד עדשים; 2. למכור בנזיד עדשים 1. צורך בסיסי, הסתפקות במועט, צניעות. 2. לוותר על דבר חשוב וגדול בעבור מחיר מועט; להמיר דבר פחות ערך בדבר יקר. ["ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, ויאכל וישת ויקם וילך" (בראשית כה, לד)]. לכול זמן, ועת לכל חפץ כל דבר בזמנו, אין להאיץ את התהליכים ["לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת ג, א)]. לעשות לביתו לדאוג לצרכיו, למשפחתו ולביתו ["ויברך ה' אותך לרגלי, ועתה מתי אעשה גם אנוכי לביתי" (בראשית ל, ל)]. לפסוח על הסעיפים להסס, להתלבט, נאמר על אדם שמתקשה להחליט בין אפשרויות ["וייגש אליהו אל כל העם ויאמר: עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? אם ה' האלוהים לכו אחריו, ואם הבעל, לכו אחריו" (מלכים א יח כא)]. לפקוד עוון אבות על בנים להעניש את הצאצאים על חטאי הוריהם ["פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים" (שמות לד, ז)]. לקחת את כבשת הרש גוזל את שארית רכושו של העני, עושק כל מה שנותר ["ויבוא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו" (שמואל ב יב ד)]. מה לתבן את הבר? מה לפסולת אצל דבר טוב ומשובח? נאמר גם בלגלוג על טיפש היושב בין חכמים ["הנביא אשר איתו חלום יספר חלום... מה לתבן את הבר נאום ה'" (ירמיהו כג, כח)]. מוכיח בשער כינוי מליצי למי שדרכו להטיף מוסר לאחרים בצורה גלויה וישירה, למי שמתריע ברבים על עוולות ["שנאו בשער מוכיח, ודובר תמים יתעבו" (עמוס ה, י)]. מושב לצים כינוי לחבורה של שוטים והוללים, שעיקר עיסוקם בעניינים של קלות ראש ["אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב" (תהילים א,א)]. מחוט ועד שרוך נעל כל דבר וחפץ אפילו ערכו פעוט ["אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם" (בראשית יד, כג)]. מי שמך לשופט עלינו? מי מינה אותך ומאין לך הסמכות? ["ויאמר: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו?" (שמות ב, יד)]. מים גנובים ימתקו דבר שאדם משיגו באיסור ינעם לו מדבר הניתן לו ברשות ["מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם" (משלי ט, יז)]. מים שאל חלב נתנה אלטרואיזם, אהבת הזולת, נדיבות יתרה, הקרבת הנוחות האישית למען האחר, דאגה לאושרו ולרווחתו של האחר שלא ממניעים אנוכיים, עשיית מעשה מתוך העיקרון שטובת הזולת קודמת לטובה הפרטית, האישית ["מים שאל חלב נתנה, בספל אדירים הקריבה חמאה" (שופטים ה, כה)]. מן הגורן ומן היקב מפה ומשם, מכל הבא ליד, איסוף של פריטים מכל מקום ["ויאמר: אל יושיעך ה', מאין אושיעך, המן הגורן או מן היקב?" (מלכים ב ו, כז)]. מעלה גירה חוזר על עצמו, עוסק שוב ושוב באותו עניין ["וממפרסי הפרסה את הגמל, כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם" (ויקרא יא, ד)]. משגב לדך משענת לעני ולחלש, מקום מחסה למחוסרי בית, בית תמחוי ["ויהי ה' משגב לדך, משגב לעתות בצרה" (תהילים ט, י). נאמנים פצעי אוהב ביקורת או תוכחה שבאות מידיד ואוהב טובות וכנות הן ["נאמנים פצעי אוהב, ונעתרות נשיקות שונא" (משלי כז, ו)]. נזם זהב באף חזיר קישוט בלתי הולם. בהשאלה: חיצוניות נאה ותוכן נבוב וריק ["נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם" (משלי יא, כב)]. ניער חוצנו התנער מאחריות, הכחיש את מעורבותו ["גם חוצני ניערתי ואומרה: ככה ינער האלוהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור וריק" (נחמיה ה, יג)]. נער הייתי וגם זקנתי לא ראיתי כדבר הזה, בכל ניסיוני הרב לא נתקלתי בתופעה כזו ["נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם" (תהילים לז, כה)]. נקרא לנערה ונשאל את פיה לשאול את בעל הדבר לדעתו, לא לקבל החלטות ללא השתתפות הנוגעים בדבר ["ויאמרו: נקרא לנערה ונשאלה את פיה" (בראשית כד, נז)]. נר לרגליו העיקרון המנחה אדם בדרכו ["נר לרגלי דברך, ואור לנתיבתי" (תהילים קיט, קה)]. נשבר מטה לחמו נגדעה פרנסתו, אבד מקור מחייתו ["הנני שובר מטה לחם בירושלים ואכלו לחם במשקל ובדאגה, ומים במשורה ובשיממון ישתו" (יחזקאל ד, טז)]. נשיאים ורוח וגשם אין מלל שאין בו ממש, רוב מהומה על לא מאומה ["נשיאים ורוח וגשם אין, איש מתהלל במתת שקר" (משלי כה, יד)]. סולתה ושמנה המובחרים, המשובחים, הטובים ביותר ["וקמץ משם מלוא קומצו מסולתה ומשמנה על כל לבונתה" (ויקרא ב, ב)]. סיר הבשר כינוי לשפע רב בהקשר של חומרנות, זה המשיג יתרון זמני על חשבון העתיד. במסורת היהודית שימש הביטוי במשמעות שונה ככינוי לגלות, שהיהודי הגולה אינו רוצה לוותר על יתרונותיה ומנעמיה. ["מי ייתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע" (שמות טז, ג)]. עוד חזון למועד טרם הגיעה השעה, זמן רב יחלוף עד שיתגשם הדבר ["כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב" (חבקוק ב, ג)]. עוף השמים יוליך את הקול רכילות עוברת מעצמה, שמועה מתפשטת מהר ["ובחדרי משכבך את תקלל עשיר, כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר" (קהלת, י, כ)]. עזר כנגדו אשת איש. "נגדו" במשמעות כלפיו, לצדו. נאמר לעתים באירוניה כדבר והיפוכו: סיוע ומכשול בצדו ["ויאמר ה' אלוהים: לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב, יח)]. עיתותיו בידו אינו ממהר, כינוי לאדם שקול ומאורגן ["בידך עיתותיי, הצילני מיד אויביי ומרודפיי" (תהילים לא, טז)]. על כל פשעים תכסה אהבה האוהב מתעלם ממגרעות אהובו ומחטאיו ["שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב)]. עלה תאנה חפץ או מעשה המשמשים להסתרת חרפה. כסות והסוואה לעוול ולמעשה רע ["ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם, ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" (בראשית ג, ז)]. עת לעקור נטוע צריך לדעת מתי לסלק דבר מיותר, לשנות את הקיים. עץ זקן נעקר ובמקומו ניטע עץ צעיר ["עת לטעת ועת לעקור נטוע" (קהלת ג, ב)]. צדיק בסדום משל לאדם צדיק וטוב בקרב רשעים ["ויאמר ה': אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר, ונשאתי לכל המקום בעבורם" (בראשית יח, כו)]. צל הרים כאנשים אדם הרואה דברים בדמיונו, מתוך הרהורי לבו, ואין להם אחיזה במציאות ["וירא געל את העם ויאמר אל זבל: הנה עם יורד מראשי ההרים, ויאמר אליו זבל: את צל ההרים אתה רואה כאנשים" (שופטים ט, לו)]. קול קורא במדבר קריאה שאינה נענית ["קול קורא: במדבר פנו דרך ה', ישרו בערבה מסילה לאלוהינו" (ישעיהו מ, ג)]. קח את בנך את יחידך להקריב את היקר מכול, לוותר על הדבר היקר ביותר ["ויאמר: קח נא את בנך, את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ולך לך אל ארץ המוריה, והעלהו שם לעולה על אחד ההרים" (בראשית כב, ב)]. רחץ בניקיון כפיו חטא והשתדל לטהר את עצמו מחשד ומאשמה ["ארחץ בניקיון כפיי ואסובבה את מזבחך ה'" (תהילים כו, ו)]. שפחה חרופה אישה מושפלת ומנוצלת, הנתונה לרודנות בעלה או מעבידה ["ואיש כי ישכב את אישה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה" (ויקרא יט, כ)]. שפחה כי תירש גברתה התנשאות אדם שעלה לגדולה מאשפתות, כמעשה הגר ושרה ["תחת שנואה כי תיבעל ושפחה כי תירש גברתה" (משלי ל, כג)]. * * * ד' יהב, תנ"ך יום יום, תל אביב 1988 * ט' כהן, ניבון עברי, תל אביב תשכ"ב. |