העברתי את הערב בצפייה בשידור הישיר ממליאת הכנסת בערוץ 99 (אני מקווה שהצהרה זו לא תחשב כתוכן שיווקי). הדיון הסוער עסק בהבאתה של הצעת חוק האזרחות (תיקון מס` 10) (ביטול אזרחות בשל הרשעה בעבירה), התשע"א-2011 לקריאה שניה ושלישית. חברי הכנסת הערבים טענו כי מדובר בחוק פופוליסטי, אשר אינו מקדם דבר, יישומו יהיה מיועד כנגד ערבים וכי כל מטרתו היא לקדם את "מפלגת ליברמן" בציבור. בכלל, מדובר בשרשרת של הצעות חוק גזעניות המובלות בתקופה האחרונה על ידי "ישראל ביתנו".
ישבתי והפכתי בנושא. העובדה שערבי מעלה טענה, אפילו הוא הגב' חנין זועבי, אינה פוסלת את אותה טענה לגופו של אדם, ואין משמעות הדבר כי אין לטענה משקל כלשהו.
ברמת העקרון, במדינת ישראל אדם חופשי לעשות ככל העולה על רוחו, אלא אם כן החוק אוסר זאת ("אין עונשין אם לא מזהירין"). במקביל, רשות שלטונית אינה מוסמכת לעשות דבר ללא הסמכה מפורשת ("עקרון החוקיות"). יוצא איפה, כי עבודת המחוקק מיועדת למקרים בהם מתעורר צורך בהתערבותו. עקרון מנחה נוסף הוא, שעל הוראת חוק להיות כללית. לא ניתן לחוקק חוק כנגד אדם ספציפי, אלא יש לנסחו בכלליות, כך שיתפוס ציבור שלם.
תמהתי, מה מטרתה של אותה הצעת חוק? איזו מטרה חברתית היא תשרת? האם ייעשה בה שימוש קבלני או שהוא ייותר אות מתה בספר החוקים?
ראשית, נסקור את הצעת החוק. מדובר בהוספת סעיף 11א לחוק האזרחות, בזו הלשון:
"11א. סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות (א) הורשע אדם בעבירה וקבע בית המשפט כי העבירה היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 או הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99, 101, 112 או 113(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רשאי בית המשפט לבקשת שר הפנים לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא יוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם יוותר חסר כל אזרחות כאמור יינתן לו רישיון ישיבה בישראל כפי שיורה בית המשפט. לעניין סעיף זה, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא יוותר חסר כל אזרחות. (ב) על בקשה לביטול אזרחות כאמור בסעיף זה ועל ביטולה יחולו הוראות סעיף 11(ג) ו-(ו) בשינויים המחויבים. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסכמות שר הפנים לפי סעף 11(א)".
בשנים האחרונות נחקקו מספר חוקים, אשר נועדו לטפל בעניינו של אדם בודד. "חוק דרעי" נועד לאפשר לאריה דרעי להשתחרר לאחר ריצוי מחצית מתקופת מאסרו, תחת ניכוי השליש אשר היה מקובל. החוק, כמובן, נוסח בצורה כללית, וזכו להינות ממנו אסירים רבים. לאחר שחרורו של אריה דרעי מהכלא - בוטל החוק. "חוק יגאל עמיר" נועד למנוע מוועדת השחרורים להמליץ על הקלה בעונש של רוצח ראש ממשלה. החוק מתייחס לאוכלוסיה כללית ונרחבת של רוצחי ראש ממשלה, ולא נוקבת בשמו של יגאל עמיר עצמו. "תיקון אלחנן טננבוים" הוא הוספתו של סעיף 533א לחוק השיפוט הצבאי, המסמיך את הרמטכ"ל לפגוע בדרגותיו של קצין אשר הודה בביצוע עבירה שיש עמה קלון, מבלי שיורשע בדין פלילי. חוק זה פונה באופן כללי לאוכלוסית הקצינים אשר הודו בביצוע עבירות שיש עמן קלון, ואינו נוקב בשמו של אלחנן טננבוים, אך הוא הופעל רק פעם אחת - נחשו כנגד מי? המשותף לכל החוקים ההללו, שהם נחקקו לאחר שסיטואציה מסויימת הוצפה בפעם הראשונה בציבוריות הישראלית, והמחוקק ביקש ליצור הסדר מתאים לאותה סיטואציה, וכן לסיטואציות דומות בעתיד. הצעת התיקון לחוק האזרחות אינה נכנסת בגדר זה. ההסטוריה של מדינת ישראל, לאורך 63 שנים, רצופה באזרחים ישראלים אשר הורשעו בעבירות של ריגול ובגידה - אולם אף אחד לא ביקש לשלול את אזרחותם. מה יום מיומיים? איזו בעיה מיוחדת, אשר לא היתה בעבר, צצה לאחרונה באופן המצדיק את התערבות המחוקק? הדיון הציבורי לא צריך להתמקד בשאלה אם מדובר בסנקציה ראויה, משום שסנקציה זו לא היתה קיימת מאז חקיקת חוק האזרחות בשנת 1952. הדיון הציבורי צריך להתמקד בשאלה אם לאחרונה חלה אינפלציה מדאיגה של הרשעות בעבירות של בגידה וריגול. אם כן - מדוע התקשורת לא מדווחת על כך. האם הרשעותיהם הבודדות של אמיר מחול ושל ענת קם מצדיקות שינוי חקיקה כה גורף? מהי הסטטיסטיקה לאורך השנים בהרשעות מעין אלו. מהו הגידול, אם בכלל שחל בשנה האחרונה? מהו המוצא האתני של אותם מורשעים? אלו אזרחויות זרות יש להם? לטובת אלו גורמים ריגלו? האם לטובת החיזבאללה, האם לטובת גורמי ביון במדינות ברית המועצות לשעבר?
בכלל, האם הצעת חוק כזו בכלל מקובלת במדינות המערב? יש לזכור שג'ונתן פולארד נמק בכלא הפדרלי האמריקני - אך עדיין מחזיק באזרחות האמריקנית עמה נולד, וכנראה ימות כאזרח אמריקני. אמנם בוגד - אך בעל אזרחות. אני אישית לא השתכנעתי כי מדובר בהצעת חוק רצינית שבאה לתת מזור לתופעה מדאיגה. התרשמתי כי יש ממש בטענות חברי הכנסת הערביים, הטוענים כי מדובר בהצעת חוק פופליסטית שאינה מקדמת דבר, למעט היותה חלק מרצף הוראות חוק חדשות שמטרתן לבדל מגזרים לא רצויים באוכלוסיה הישראלית. השאלה האחרונה היא היקף יישומו של החוק. הגורם האמון על יישום החוק הוא שר הפנים (דרג פוליטי) ולא בית המשפט המרשיע. על כן, סבורני כי אם יופעל החוק החדש, הוא יופעל באופן מפלה ולא שיוויוני כנגד קבוצות מסויימות באוכלוסיה, אשר יורשעו בסיוע למדינות או גופים מסויימים - ולא יופעל כנגד אלו שסייעו למדינות או גופים אחרים. בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, סביר להניח כי ייעשה נסיון לשלול את אזרחותו של אמיר מחול - אך לא את זו של ענת קם. אם אכן כך יהיה - סביר להניח כי בגצ יפסול את החלטות השר, ויהפוך את החוק לאות מתה בספר החוקים - אך אות חיה מאוד במכונת התעמולה הפלסטינית ואירגוני החרם נגד ישראל. |