על אף חריגות פעוטות מפעם לפעם, בחדשים האחרונים, זכינו למעט שקט מהצרמוניות העיתונאיות הרעשניות, שהעלו על ראש שמחתן את ההצקות לחרדים ובפרט לבני הישיבות. תקופת מה, מצאו הללו פורקן בעיסוק בתהפוכות שבארצות ערב ובאסונות שאירעו ביפן. כמו כן, ובדרך כלל הרחק מתחומי ההתעניינות האנושיים בהם עוסקים החרדים, התפרנסו הללו על שורת שערוריות משפטיות, פרי גחמותיהם של פרשנים אדירי כוח ועושי דברם במערכת המשפט לזרועותיה. עתה, כשהריטואל החוזר בסוריה ולוב הפך למעשה יום ביומו ונהיה אפרורי משהו, כשמאידך מורגשת עייפות מה מזביחתם התקשורתית של רמטכ"לים פוטנציאליים וכיוצ"ב, נראה כי הטרנד האנטי חרדי חוזר לכותרות.

אשר על כן, שוב ניתן האות לחזרתם המעייפת של ידיעות, הכוללות בתוכן את החרדים עם המונח "שוק העבדים", למרכז החדשות. הפתיח הענייני לכך, בא בדמות נתוני סטטיסטיקה, שהומצאו ופורסמו על ידי נגידות מדינות ה--OECD, בבנק ישראל. זאת בעת ובעונה אחת, עם הודעה בדבר כוונה להעצים את המלחמה בצרכני הדירות, באמצעות פגיעה נוספת בנזקקי המשכנתאות, על מנת להבטיח אבסולוטית את אי יכולתם לרכוש דירה בעתיד הנראה לעין, כמטרת ביניים הכרחית וחלמאית — בדרך להוזלת מחיר הדיור.

כמובן שהעדפתם המוחלטת של העיתונאים, נתונה בלעדית לנושא "החרדים ושוק העבדים". כפי הנראה, הצורך במגורים סבירים לכל החפץ בהם, אינו בגדר מטרה ראויה לתקשורת מבקרת ומאוזנת. לכלב השמירה של הדמוקרטיה, מן הסתם מספיקה מלונה. אשר על כן, נושא זה נדחק אם בכלל לכמה שורות צדדיות ובלבד שהמטרה העליונה בדבר הכנסתם של החרדים לשוק העבדים, תקבל את הכיסוי היאות, כבעיה הלאומית של מדינת ישראל.

הפעם, יחד עם הקלישאות הרגילות שהאוזן כבר קהה משמיעתן החוזרת ונשנית, בא גם חידוש מרענן: העיתונות החרדית הממוסדת — כך מבשר הקומיסר — היא האשמה בכך, שהחרדים אינם נוטשים בהמוניהם את הישיבות ועומדים בתור בלשכת התעסוקה. זאת להבדיל, מהשבועונים והאתרים הקרויים חרדיים, שלדבריו, עקב מלחמתם של העיתונים החרדים הרשמיים בהם, רק "חרדים--לייט" נחשפים אליהם. אך הגרעין החרדי הקשה, אינו נחשף ל"פתיחות", הוא מקונן. תקוותו היא — כך הוא מוסיף — שכשם שהחדירה הטכנולוגית איפשרה את המרידות בארצות ערב, כך גם יפציע ה"אור" בקרב החרדים ויציל גם את הגרעין הקשה משלטונם של "הרבנים החשוכים", עפ"ל.

זהו כתב האשמה חמור ביותר נגד העיתונות החרדית הממוסדת, כשהכוונה היא מן הסתם בעיקר, ל"יתד--נאמן", התומך ללא סייג, ב"גרעין החרדי הקשה" ומבטא בלעדית, את דעתם ורצונם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, העומדים בראש ציבור נאמני התורה. מאידך, הפטור והחנינה מהם נהנים אותם כלי תקשורת המכונים "חרדים", מדבר בעד עצמו, בבחינת אמור לי מי ידידך ואומר לך מי אתה. עם זאת, חרף האופי החד--גוני המאפיין את העיתונות החרדית הממוסדת, יש בסמכותנו להפוך את הקערה על פיה, ולאזן במשהו את המוסכמות המעוותות, באשר למשמעותה של "פתיחות" או בשפתנו "בחירה", כפי שבוחרים להבין אותם אלו, שעל ראשם בוער הכובע:

מאז ימי קדם מואשמים מנהיגי היהדות ונאמני התורה, באותן האשמות. זאת, לא רק בזמנים שידם הייתה תקיפה, אלא תמיד, כל פורץ גדר ומכחש בעמו וא--לוקיו, ידע להתריס מילים בסגנון דומה. על מנת שנבין עד כמה אבסורדיים רגשי הנחיתות הללו, די לנו שניזכר בתקופה לא כל כך רחוקה, בה, גם אנשי היבסקציה הקומוניסטים שבידם היה לרדוף כל אדם עד אפסי ארץ ואף הרחק מכך... — כאשר עינו, התעללו ורצחו יהודים נאמנים, היו עושים זאת תוך גידופם של הרבנים השולטים. זאת גם כאשר הללו חיו במחתרת מתוך פחד תמידי, מפני אנשי "המחר" הנאורים.

רוב רובה של הגלות המרה ובודאי לעת האחרונה בה צצה לה הציונות החילונית כאלטרנטיבה כביכול לשלטון התורה, שפעו ובאו על שומרי התורה שלל פיתויים, שמטרתם הייתה למוטט בהם את האחיזה במצוות התורה ובאמונה בבוי"ת. רבים אכן נפלו חללים במאבקים אלו, ששיאם היה בראשית המדינה שהייתה נתונה בזמנים ההם, תחת אחיזתם החזקה של מנהיגים פורקי עול, שיותר מנגישותיהם האכזריות, עשו את מלאכתם בתוקף לגלוג והשפלת ערכי היהדות, מתוך תחושת כוח ופרסטיג´ה פרי הצלחותיהם ההתחלתיות המדומות. גם אז בשיא כוחם, לא יכלו הללו להתפטר מתסבוכי הנחיתות שלהם, כלפי הגרעין הזעיר אך "הקשה", של שומרי התורה.

התפתחותו המדהימה של עולם התורה שאז ייחדו לו "שמורת טבע", התרחשה, לא הודות לפלורליזם החילוני, אלא חרף רדיפותיו והצקותיו. לו הייתה איזושהי מידה של אחיזה תקיפה של מנהיגי עולם התורה כפי שהיה בתקופות הזוהר של עם ישראל, מן הסתם היו ניצלים יהודים רבים מתפיסת החנק של הקומיסרים החילוניים התרבותיים, המדליחים את ההמון הנוהה אחריהם ללא הפסק באשפה תרבותית, בדרך לחידלון, שמשמעותו היא התאבדות המונית רח"ל. התמונה המדאיבה של הציבור החילוני כיום, המצמיחה חששות מפני ריבוים של החרדים, כל כולה באשמת אלו המדברים בשם החופש והפתיחות. אזהרותיהם מפני השתלטות חרדית וכדו´, מכוונות להסיח את דעת המשועבדים להם, מהסכנות האמיתיות המאיימות עליהם.

תודה להי"ת כיום, "הגרעין הקשה" מונה רבבות לומדי תורה כ"י. תקוותנו היא להיות ראויים לשמש כפה, אל מול כל מיני צוררים חיצוניים, העושים את עיתותיהם בחיפוש אחר נקודות חולשה, על מנת לנעוץ בהם את טלפיהם. תחת שהללו יאשימו אחרים במצבם העלוב, מוטב להם שיביטו במראה, או אז, אולי יבינו מדוע כל נפש עדינה ויראת ד´ בוחרת להתרחק מהם ומהמונם, על אף הבטחותיהם ואיומיהם כאחד.