פוסט שפרסמתי בקהילת הנשים ואני מעתיק גם לכאן.

הצהרה מקדימה: אני לא כותב את הפוסט הזה כמחווה של חתרנות כנגד קהילת הנשים.

בכל אתר שמכבד את עצמו ומחזיק קהילות ניתן למצוא את קהילת הנשים. זה מובן מאליו שתתקיים קהילה כזו. לנשים יש את השיח שלהן.

ומה איתנו הגברים? מה עם השיח שלנו?

אני מצהיר על עצמי שאני פמיניסט שוביניסטי. אני לחלוטין בעד זכויות נשים, אני מאמין שזכותה של כל אישה לממש את עצמה בכל דרך בה היא בוחרת ואני מתעב כל ניצול לרעה של מעמד או יכולת כדי לפגוע בהן, בגופן או בנפשן.

אבל כל אלו לא עומדים בסתירה לעובדת היותי שוביניסט.

אני מאמין באמונה שלמה שתפקידי כגבר בין השאר להגן על בת הזוג שלי. אני מאמין שכל אישה רוצה בעומק לבה גבר חזק, שהיא יכולה לסמוך עליו. הוא לא צריך להיות בתחרות איתה על מי חזק יותר - הוא פשוט צריך להיות חזק, אדם שהיא יודעת שבעת מצוקה יהיה שם.

גבר לא יכול שלא להיות שוביניסט.

לא משנה כמה נהיה נאורים, הבסיס הוא בסיס קדום וחייתי שקיים בכולנו. מסיבה זו לדוגמה נשתדל להצליח בעולם העסקים - זה שדה הציד שלנו וכל אחד מאיתנו רוצה להיות הצייד המצטיין.

לא משנה כמה נהיה פמיניסטים - כולנו רוצים שהאישה שלנו תהיה הכי כוסית והכי נאמנה לנו.  ולא משנה כמה תספרו לנו שהמילה כוסית מחפיצה. ככה אנחנו חושבים כשאנחנו לא עסוקים במשחקי פי סי כדי שלא תכעסו.

לא משנה כמה נהיה פמיניסטים - כולנו רוצים את האישה שלנו בתולה אבל שהיא תהיה הזיון הכי טוב שהיה לנו בחיים. לא רוצים שיהיו לכן זכרונות שיעלו דוק בעיניכן כשתספרו על האקס המיתולוגי. לא היו לכן חיים עד שהגענו, כל מה שעשיתן היה לחכות שנפרוץ אל חייכן בסערה ונכבוש אתכן

לא משנה כמה נאהב לקרוא ספרים - הרבה יותר כיף להיכנס איתכן למיטה והכרבול הוא החלק שבא אחרי הזיון (לא ההתעלסות! התעלסות זו מילה של נשים. אנחנו שונאים אותה). אנחנו לא רוצים להקריא לכן שירים לפני החדירה ומשחק מקדים הוא משחק דו צדדי ששני הצדדים משתמשים בו בשפתיים, בידיים ובכל איבר אחר.

יש עוד המון דברים שאנחנו חווים שונה לגמרי מכן ואני מאמין באמונה שלמה, שכפי שיש לכן פורום משלכן, צריך שיהיה לנו את הפורום שלנו - פורום הגברים. הפורום שבו נוכל לדבר כמו שאנחנו מרגישים וחושבים ושבו אתן תהיו האורחות הרצויות תמיד.

אשמח לקרוא דעות נוספות על העניין.