פוסטים פופולאריים
-
לֹא הִכַּרְתִּי אֶת אַבְרָם
8/5/11 | 1074 צפיות
-
נוֹנָה
6/4/11 | 1313 צפיות
-
שִׁיר לְעִיר שְׁטוּפַת כִּסְלֵו
21/11/11 | 899 צפיות
-
בְּמִּדְבָּרִיוֹת צֵל-גֶּשֶׁם*
8/3/11 | 915 צפיות
-
כשזה חוזר
30/3/11 | 958 צפיות
-
וִתּוּר
20/3/10 | 879 צפיות
פוסטים אחרונים
- יָנוּאָר 6/1/12
- גילוי "נאות" - מכתב לכל חבריי בקפה 25/11/11
- שִׁיר לְעִיר שְׁטוּפַת כִּסְלֵו 21/11/11
- עוֹד רֶגַע יִתְגַּלֶּה 12/11/11
- שְׁלֹשָׁה הִרְהוּרִים קְטוּעִים חֲתוּכִים גַּס 10/11/11
- שָׁלֹשׁ בְּלַיְלָה, וְדַקָּה. 29/9/11
כשזה חוזר
כְּשֶׁזֶּה חוֹזֵר -
אֲנִי חוֹמֶקֶת אֶת הַיְּדִיעָה שֶׁמִּקָּרוֹב נִהְיֶה אֶפְשָׁרִיִּים
כְּבָר הִתַעַרְבֵּב בִּי רֵיחַ-טַעַם הַבָּשָׁר שֶׁיָּדַעְתִּי לְנַחֵש מָצָאתִי מִפְלָס צְדָדִי-עֲקַלְקַל לַעֲקֹף נְסִבּוֹת וּזְמַן
לְחַלֵּץ לְחִישָׁה מִתְהַפְּנֶטֶת גִּלִּיתִי סֶדֶק צַר לְהִתְגַנֵּב מִבְּלִי שֶׁתֵּדַע שֶׁהָיִיתִי [בְּךָ]
מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁהָיִיתָ נָעוּץ בְּתוֹכִי חָזָק מִסְתַּגֵּל לְהוֹכָחָה חוֹתֶכֶת
אֵלוּ רַק חֲלוּפוֹת מְשֻׁמָּשׁוֹת - - -
שֶׁלֹּא מְאַפְשְׁרוֹת לְךָ/לִי לִבְרֹר מֵאָז שֶׁאַתָּה כָּאן אֲנִי חָיָה אוֹתָן אֲסוּרוֹת עָלַי
מִלִּים גַּסּוֹת מִתְלַקְּחוֹת בְּעוֹר נְזִירִי מְשֻׁעְבָּד
לֹא שָׁאַלְתִּי –
אִם אִישׁוֹנֶיךָ חֲסֵרִים אוֹתִי כְּמוֹ הַגּוּף.
נכתב באוגוסט 2004 |
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
השיר כולו חזק, מעמת, מרגיש לי כמו מאזניים המבקשים איזון,
כמו בינו ובינה זרמים סותרים מעל ומתחת לפני השטח.
והכי הכי :
" לֹא שָׁאַלְתִּי –
אִם אִישׁוֹנֶיךָ חֲסֵרִים אוֹתִי כְּמוֹ הַגּוּף. "
וה"לא שאלתי" בוער כנר בגרון.
מדהים!
דפנה.
לוני יקרה,
השיר הזה מרעיד בי משהו משום שהוא נוגע בתחושת ההחמצה באופן מכאיב עד כי אפשר לחוש אותו באופן פיזי. התחושה הזו נגזרת מבחירת המילים, מעיצוב התוכן והמבנה שלו, מ"קפיצות" שאני רואה גם דרך החושים. בחירת המילים הרכות, הזהירות, המסופקות (מלשון ספק) המסורגות במילים נחושות בעלות מטען ריגושי כמו נעוץ ואסור - הסמיכות הזו מעבירה תחושה של עונג וקרע ורעב בלתי נסבל. נקרא לי כמו דיבור מנפש על נפש ואליה, כאשר החיבור בין השתיים מותיר חלל גדול בתוך כל אברי החישה. הכאב עובר אליי באופן פיזי - וזוהי גדולתו של השיר. יש כאן כמה חלקים שהרהרתי בהם ביחס לבחירתך כמו: שֶׁהָיִיתִי [בְּךָ] ו - לְךָ/לִי. אני חושבת שזה מצוין מה שעשית כאן כדי להדגיש את החיבור והנפרדות של השניים, הסוגריים היא ככניסה אל תוכו פנימה מחד, ומאידך מתקיים חיץ, חיץ המתבטא גם בלוכסן, שכן אין כאן יכולת זוגית, אלא יכולת נפרדת הנעדרת יכולת משותפת.
וסיום השיר מחסיר בי פעימה.
מצוין!
שירך מהפנט ואינו לחישה כלל.
וזאת אף שטרם עיכלתיו במידה מספקת ועלי לקרוא שוב ושוב
ויזואלית - אני סבור ששינויי הגודל באותיות אמנם עשויים לכוון את הקורא להדגשות (ואולי למשמעויות) המועדפות על הכותבת. אבל הן עלולות להצר את "מבטו" והבנתו של הקורא. ואילו בגרסא החדשה בחירת האיות מפריעה במידה מסוימת להבנה (בְּךָ נראה/נקרא כמו בְּדָ ו-לְךָ כמו לְדָ).
שיר מדהים לטעמי,
עם כמה אפשרויות פענוח.
לֹא שָׁאַלְתִּי –
אִם אִישׁוֹנֶיךָ חֲסֵרִים אוֹתִי כְּמוֹ הַגּוּף.
בני