כְּשֶׁזֶּה חוֹזֵר -  

אֲנִי חוֹמֶקֶת אֶת הַיְּדִיעָה שֶׁמִּקָּרוֹב נִהְיֶה אֶפְשָׁרִיִּים 

כְּבָר הִתַעַרְבֵּב בִּי רֵיחַ-טַעַם הַבָּשָׁר שֶׁיָּדַעְתִּי לְנַחֵש

מָצָאתִי מִפְלָס צְדָדִי-עֲקַלְקַל לַעֲקֹף נְסִבּוֹת וּזְמַן

לְחַלֵּץ לְחִישָׁה מִתְהַפְּנֶטֶת

גִּלִּיתִי סֶדֶק צַר לְהִתְגַנֵּב מִבְּלִי שֶׁתֵּדַע שֶׁהָיִיתִי [בְּךָ]

מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁהָיִיתָ נָעוּץ בְּתוֹכִי חָזָק

מִסְתַּגֵּל לְהוֹכָחָה חוֹתֶכֶת

אֵלוּ רַק חֲלוּפוֹת מְשֻׁמָּשׁוֹת - - -

שֶׁלֹּא מְאַפְשְׁרוֹת לְךָ/לִי לִבְרֹר

מֵאָז שֶׁאַתָּה כָּאן אֲנִי חָיָה אוֹתָן אֲסוּרוֹת עָלַי

מִלִּים גַּסּוֹת מִתְלַקְּחוֹת בְּעוֹר נְזִירִי מְשֻׁעְבָּד

לֹא שָׁאַלְתִּי –

אִם אִישׁוֹנֶיךָ חֲסֵרִים אוֹתִי כְּמוֹ הַגּוּף.

נכתב באוגוסט  2004