צדיק ורע לו ורשע וטוב לו?!הרבה פעמים נשאלת השאלה הזו. מעצם היותי נשמה מתחזקת החלטתי לחפש תשובה. פתחתי ספר תהילים אשר כתב דוד המלך עליו השלום, כל מזמור שירה שלו טומן בתוכו עולם ומלואו.
פרק ע"ג בתהילים, מביא דוד המלך דיאלוג בין אסף לאלוקים ואת המסקנה אשר מגיע אליה אסף בסופו של דבר
אסף הנביא היה שרוי בדילמה, כי ראה את טובת רשעים העוסקים בהנאות העולם ,עושקים ,מעליבים ולו לרגע אינם מהרהרים במעשיהם הנתעבים.
"הנה אלה רשעים ושליו עולם השיגו חייל"(פסוק י`ב)-הם מתגאים על המעשים שלהם, כאילו שמו תכשיט יפה וטהור ,הגאווה מקיפה אותם כמו ענק שמקיף את הצוואר.
חיים חיי שלמות עם עצמם,אין להם שום חלק בעמל ובמאמץ של הפרנסה והכל בא להם נורא בקלות .
הכל בא להם כל כך בקלות, שגם כל הצרות והייסורים של העולם הזה פוסחים מעליהם
כל כך טוב להם לרשעים , שאפילו בשעת מיתתם אינם מצטערים,מתהללים בזדוניותם ולועגים לצדיקים אשר מאמינים:"ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון"(פסוק י`א)-אנחנו הרשעים מצליחים ואתם שמאמינים סובלים ושואלים את השאלה הנפוצה ביותר :היכן הוא אלוקיכם?למה הוא נותן לזה לקרות?
רשעים אלו מתוארים כאשר פנייהם מרובים שומן ועינהם בולטות על ממון ורכוש של אחרים ,אינם מסתפקים במה שיש להם תמיד ירצו יותר.
כל כך האמין אסף באלוקים, אך קונפליקט גדול היה לו :"אם---אמרתי אספרה כמו הנה דור בנייך בגדתי"(פסוק ט`ו)-כוונתו במילים אלו שאם יספר לבניו את המציאות כמו שהיא ניראת, הרי שבניו ירצו ללכת בדרכם של הרשעים ,יחשקו בכסף ,כבוד תהילה ויהיו כופרים בהקדוש ברוך הוא.
אלא שמצד שני חייב הוא לספר להם את תורת הגמול והשכר על מעשים טובים ואמונה טהורה כי בכך האמין כול חייו,
אך יחשב כבוגד בעניי בניו .
"ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיניי"(פסוק ט`ז)-הסוגיה הזאת הייתה קשה מנשוא ,אמר בליבו אסף הנביא :הלוואי ולא הייתי מבחין בין טוב לרע, כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב.
עד שאלוקים פקח עיניו "עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם"(פסוק י`ז)-אסף הנביא מבין שגורלם של הרשעים מר,כואב וקשה.
הם חיים באשליה של הצלחה מתמדת ,אלוקים נותן להם עושר ותהילה שישקעו ויטבעו בשקר של עצמם.
הדבר דומה לאדם הרעב ללחם וכשישן,חולם הוא על מטעמים טובים ומשביעים.
אך כשמתעורר הוא ...ריקה נפשו ובטנו גם יחד.
כל אלו הם הכנה לפורעניות שמייעד להם הקדוש ברוך הוא, כי אומנם יש להם כביכול הכל ,אך בין רגע כל הרעש יהפוך לשממה.
מפלתם תהיה באופן כזה שלא יתאפשר להם לקום על רגליהם.
נשמתם תתייסר בשעת הפרדה מהגוף ,הם ישתוקקו להגיע לעדן הרוחניות וזה יחסר להם ולכן ישארו קירחים מכאן ומכאן.
אסף מבין שכשם שלרשעים יוצאות רעות מהצלחתם,כך טובות לצדיקים הייסורים.
למרות הסבל שהצדיקים עוברים ,נשמתם תשוב אל מקורה הנכסף.
שום כלום לא יעכב אותה בעולם הזה כי לא חפצה בהבלי הארץ ותעלה מעלה-מעלה לדרגה גבוהה .
"כי נר רשעים דולק הרבה אך דועך הוא ונעלם כלא היה ", ובמה יש לקנאות ביראת ה` ?! אין!!!
ניצחי הוא .
"בעצתך תמחני ואחר כבוד תיקחני"(פסוק כ`ד)-מבקש אסף מאלוקים שיובילהו אחר מותו ,שיקח את כבודו,נשמתו ויוביל אותו לעולם הצפון.
מתפלל הוא לאלוקים שיאחז בידו ,כמו אב שאוחז ביד בנו הקטן, יעוזר לו לעבור מכשולים בעמק ויעלה רוחו אל שמיים בכבוד הראוי לנישמתו הטהורה.
בוטח אסף באלוקיו כי נסתרות הן דרכי האל ויודע שלכל דבר יש סיבה שהרי המילה מקרה מהסוף להתחלה היא ה` רקם.
מרגיש מחוייב הוא להעביר הלאה כל נפלאות והניסים של הקדוש ברוך הוא,להפיץ אמונתו ולדבר ברוח הקודש תמיד. מכאן מבינה גם אני שהצלחות רשעים זמניות הן ואינן מועילות .
לכן צריך אדם להרהר בנפשו ולתקן מידותיו ככל האפשר ולחיות באמונה שלמה.
עלו והצליחו! |