נהנתנות היא דבר יפה בעיני. יש אנשים שמסוגלים להפוך אפילו אותה לדבר מכוער. כדי להבהיר היטב את כוונתי אני שוטח סקירה קצרה על מהותה של הנהנתנות. אני מקווה שהיא לא טרחנית ובלתי מעניינת.

ובכן, נהנתנות או הדוניזם (יוונית) היא אסכולה בפילוסופיה הטוענת שעונג הוא הטוב המהותי היחיד. הדוניסט שוקל כל מעשה על פי קנה מידה יחיד: מרב התענוג שהוא גורם לו במינימום סבל. דמוקריטוס נחשב לפילוסוף ההדוניסט הראשון. הוא חשב שהמטרה העליונה של החיים היא הנאה. אפיקורוס המטריאליסט נחשב לממשיכו בהגות על ההדוניזם. הוא שלל את האמונה במעורבותו של האל בחייו של האדם ( לא בכדי היהודים קוראים לחילונים אפיקורסים) ומטרתו בחייו הם עינוגים צנועים תוך מודעות לגבולות התאוות, וזאת כדי להגיע לשלווה, שחרור מפחדים ומניעת כאבים גופניים. במאות ה-18 וה-19 הפילוסופים הבריטים ג'רמי בנתהאם וג'ון סטיוארט מיל פיתחו גרסה מעט שונה להדוניזם. בנתהאם האמין שיש ערך כמותי לתענוגות ואילו ג'ון מיל האמין שיש להם ערך איכותי. יש שמקשרים הדוניזם עם אגואיזם - תיאוריה הטוענת שהאדם מונע רק על ידי אינטרסים אישיים. הפילוסוף הצרפתי בן זמננו מישל אונפריי טוען שההדוניזם היא גישה לחיים המבוססת על ליחת תענוגות לעצמך וגרימת עונג לאחרים מבלי לפגוע בעצמך או באחר.

הנטייה האנושית לנהנתנות ידועה מאז ומעולם והוגי דעות לאורך ההיסטוריה עסקו בה ובחנו אותה מכל צד אפשרי. יש אנשים שנהנים מאוכל וסביאה והופכים את העונג האהוב עליהם למטרתם בחיים. הסופר פרנסואה רבלה כתב יצירה ספרותית על הסגידה לסביאה. - "גרגנטואה ופנטגרואל". הסופר ד. ה. לורנס כתב על עינוגי המין לשמו ביצירתו "מאהבה של ליידי צ'טרלי". יש שנהנים מנסיעות והכרת ארצות ותרבויות. אלו ההנאות הנפוצות ביותר. וקיימות כמובן הנאות הרבות מספור, קטנות ואישיות השונות מאדם לאדם.

לפני ימים אחדים הזדקר מול עינינו נהנתן מסוג מיוחד - בנימין נתניהו. ערוץ 10 של הטלוויזיה טרח במשך שנתיים והגיע אל רשימותיו הפרטיות של ביבי על אנשים עשירים, שיש ביכולתם לתרום לקופת הוצאותיו של ביבי בזמן בחירות. ומאנשים אלה, מחוץ לתרומתם לקופת הבחירות שלו, נתבקשו על ידו לתת לו סכומים קטנים עבור אנשים עשירים, משהו בין 5 ל-10 אלפי דולרים, שישמשו אותו עם משפחתו להנאותיהם הפרטיות. ומהן הנאותיו של ביבי? נסיעות למספר ימים מועט לחו"ל ושהייה בבתי מלון מפוארים. הנאות עלובות בעיני, במיוחד כאשר משנוררים אותם מאנשים אחרים ששולחים לחמם על פני המים כי בבוא היום יפתחו עסקים בישראל ויש מי ש "יעשה להם פרוטקציה". ויש לביבי עוד הנאות קטנות ועלובות מן הסוג הזה שידועות לציבור הישראלי מזה שנים: לאכול במסעדות יוקרתיות כשחבריו לשלחן משלמים עבורו. אלה הנאות ישראליות עממיות שהמכנה המשותף שלהן הוא לרוות נחת מבלי לשלם. כמו ילדים שמתפלחים לסרט. שלום עליכם, עליו השלום, כתב על יהודים מן הסוג הזה בספרו "עירם של אנשים קטנים". 

זה האיש שקובע את גורלה של ישראל מזה שנתיים. ולפניו היה מישהו באותו סגנון שמזיע בימים האלה בבית המשפט כדי לתרץ את סכומי הכסף שקיבל מאנשים שונים במעטפות כדי לספק את הנאותיו הקטנות. הדוניסטים נוסח ישראל.

הנה שתיים מהסיבות שבימינו כל מינוי ממלכתי צריך לעבור תחת עינם הבוחנת של משפטנים רבים.