מה אתה עושה עם בלוג בקפה, ילד?

כשאין לך שום תכניות לראיון עבודה?

אז בשביל להגיב כאן בקפה אתה מוצא את עצמך נרשם, וכבר קופצת עליך ההזמנה לפתוח עוד בלוג, ואתה מטייל מעט, רואה אנשים, מחייך, מהנהן, פה ושם מתרשם, ונדמה שיש כאן איזו קהילה. והרי עוד בלילות ארוכים מול עין הדג כל מה שחיפשת זו איזו קהילה, והנה, יש כאן, רק תצטרף.

אז אתה עוצר, מהרהר קצת, הרי כבר יש לך בית קטן, ואתה אוהב אותו, ויש לו איזה קהל קטן של קוראים, והאכסניה כל כך הולמת את הטעם התרבותי שלך, ולא זועקת הנפקות והשקעות ושיווק ופרסום, ויש שכנים, והם נאים בעיניך, אבל העין נודדת על המסך, ואתה נרגע מול המוקה הזה, ורואה כמה צפיות היו לכל פוסט ומתחיל להתקנא.

ואיתמר שאלתיאל, אפילו הוא, כבר כאן, וגם כותב על זה, ואתה מבין שכבר אין סיבה להתנגד, אז אתה עוזב את זה היום.